דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עזה

השכנים / עיתונאי ופעיל חברתי מעזה, לאחר ששוחר מכלא חמאס: "זאת מחאה של ייאוש"

ראמי עמאן רוצה שתושבי רצועת עזה יחיו בכבוד, ויודע שאין להם מה להפסיד | כשותף במחאות נגד יוקר המחייה בעזה, הוא משרטט את האופק לשינוי: תעשייה פלסטינית, הסכם, פתיחת מעברים ושקט | הוא לא מפחד לדבר עם ישראלים, למרות המחיר, ומאשים את כולם במצב

ראמי עמאן, פעיל חברתי ועיתונאי עזתי (התמונה באדיבות המצולם)
ראמי עמאן, פעיל חברתי ועיתונאי עזתי (התמונה באדיבות המצולם)
יונתן קירשנבאום

שעות אחרי שוחרר ממעצר של חמאס בעזה, חזר העיתונאי והפעיל החברתי ראמי עמאן לפעילות מלאה. עמאן, בן 37 ומתגורר בעיר עזה, נעצר כבר מספר פעמים בעבר על ידי כוחות הביטחון של חמאס באשמת שיתוף פעולה עם ישראל ועם פת"ח, ולא מתרגש גם כשאנשי חמאס פורצים לו למשרד, שוברים לו את הטלפון ומובילים אותו למעצר של כמעט יום, בלי כל האשמה רשמית.

"נעצרתי משתי סיבות" מספר עמאן ל'דבר ראשון'. "מצד אחד עצרו אותי בגלל המעורבות שלי בהפגנות והתפקיד שלי בארגון המחאה, ומצד שני בגלל הקשרים שלי עם ישראלים. הפעם הקשר עם ישראלים הוא לא העניין המרכזי, אלא רק התירוץ. אני הייתי מעורב בהפגנות האחרונות ובארגון שלהם, והם לא אוהבים את זה שם בחמאס", הוא אומר.

ראמי עמאן, פעיל חברתי ועיתונאי עזתי (התמונה באדיבות המצולם)
ראמי עמאן, פעיל חברתי ועיתונאי עזתי (התמונה באדיבות המצולם)

עמאן הוא אחד המארגנים של ההפגנות האחרונות נגד המצוקה הכלכלית הקשה ברצועת עזה, שכונו בערבית "מהפכת העניים". יחד עם ארגון של מנהיגים צעירים שהקים, הוא עוזר לארגן את ההפגנות החריפות ביותר נגד מדיניות חמאס, מאז השתלט הארגון על הרצועה בשנת 2007. בתגובה להפגנות, שבחלקן השתתפו כ-10,000 מפגינים, החל חמאס בגל מעצרים של משתתפי ומארגני המחאה, בניסיון לדכא אותה. עמאן, יחד עם עוד מאות עיתונאים ודמויות בהנהגת המחאה נעצר בלי הסבר, ושוחרר מעט אחר כך.

"הם מנסים להפחיד אותנו"

"הם מנסים להפחיד אותנו, הם רוצים שנפסיק להפגין", הוא אומר. עמאן מתעקש שלמרות ההאשמות מצד חמאס, הוא לא עובד בשביל ישראל או פת"ח, אלא מנסה להנהיג תהליך שינוי במצבם של תושבי רצועת עזה מבפנים. "אני לא שייך לאף מפלגה, ואין לי אג'נדה פוליטית" הוא מסביר. "בחמאס טענו שאני עובד בשביל כל מני אנשים. טענו שאני עובד בשביל ישראל ובשביל פת"ח. אמרו שהשיחות שלי עם ישראלים זו הוכחה לזה שאני פועל נגד האינטרס של הפלסטינים בעזה. אבל זה שקר, אין לי אג'נדה פוליטית, ואני לא עובד בשירות אף גורם פוליטי. אנחנו פועלים רק כארגון עצמאי, ואין לנו שום אג'נדה פוליטית חוץ מהניסיון ליצור הנהגה חדשה, שצומחת מלמטה, ושתצליח להביא לפתרון הבעיות של התושבים פה. ואנחנו מוכנים לדבר כולם, עם חמאס, עם פת"ח, עם ישראל ועם האמריקאים".

עמאן הוא מסוג המנהיגים שסולד מפוליטיקה ופוליטיקאים, ורוצה להביא לשינוי של ממש בחיי התושבים של רצועת עזה. "יש כל כך הרבה תעמולה" הוא אומר. "כדי לשפר את המצב של התושבים פה צריך לסיים את האלימות ואת היריבות הפוליטית בין כל הצדדים – חמאס, פת"ח וישראל. אני רוצה שאנשים לא יהיו רעבים. אני לא עובד בשביל אף אחד מהצדדים, רק בשביל האנשים בעזה".

"הדבר הראשון שאתה צריך להבין על ההפגנות פה זה שאין לאנשים כלום, ומי שאין לו כלום אין לו מה להפסיד", אומר עמאן. "לאנשים פשוט אין עתיד ואין שום תקווה. אין להם איך לפרנס את הילדים שלהם. אין עבודה, ואין לאנשים פה כלום. למה הצעירים שהתחילו את ההפגנות האלו מוכנים לעשות את מה שהם עושים? כי הילדים האלו, בני 16 או 17 יודעים שאין להם עתיד. אין להם עבודה, אין להם מה לעשות בחיים. הם רואים שההורים שלהם לא מצליחים להסתדר בחיים. הם לא מאמינים שבעתיד יהיה להם משהו. גם הבוגרים יותר שמשתתפים בהפגנות מגיעים ממקום דומה. מישהו למשל בן 26 ואין לו שקל בכיס. אין שקל".

גדודי ע-זין אל קאסם מהזרוע הצבעית של החמאס בעזה. ארכיון (צילום: עבד ראחים כאתיב/ פלאש 90)
גדודי ע-זין אל קאסם מהזרוע הצבעית של החמאס בעזה. ארכיון (צילום: עבד ראחים כאתיב/ פלאש 90)

עזה נמצאת שנים בסגר מצד ממשלות ישראל ומצרים, שמגבילות מאד את מעבר הסחורות והעובדים לתוך ומחוץ לרצועה. מצב שוק העבודה בעזה גרוע ביותר, ובשנת 2018 עמד אחוז האבטלה על 52%. על פי נתוני האו"ם, מעל למחצית מהמשפחות ברצועות עזה חיות מתחת בעוני, וכ-65% מתושבי הרצועה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.

"בעזה יש הבדל עצום בין החיים של העובדים של משטר חמאס לבין שאר האנשים. לחמאס יש 50-60 אלף עובדים פה, והם מנהלים את החיים פה, וחיים ממשכורות יפות של חמאס. לרוב שאר האנשים אין שום ביטחון מאז שהפסיקה העבודה בישראל. לרוב האנשים אין ממש מקצוע, והם מסתדרים עם עבודות פה ושם. אנשים מוצאים עבודות קטנות, יום פה יום שם ומרוויחים חמש עשרה שקל ליום. ועובדים קשה מאד. עובד מתחיל לעבוד בשש בבוקר ומסיים בשבע בערב וחוזר הביתה עם עשרה שקלים. הוא לא יודע אם תהיה לו עבודה מחר", אומר עמאן.

"מה שמעניין אותם זה בדיוק הסיסמא של המחאה "אנחנו צריכים לחיות". והם דורשים מחמאס ואבו מאזן למצוא פתרון למצב הזה. ואין מבחינתם אשם אחד, הם מאשימים את כולם. הם מאשימים את חמאס, הם מאשימים את אבו מאזן, והם מאשימים את ישראל ואת טראמפ".

"כולם אשמים"

בחמאס מאשימים כמובן את ישראל במצבם של תושבי הרצועה, אבל עמאן טוען שמעט מתושבי הרצועה מסכימים, "כולם אשמים. אנחנו לא מעניינים אותם, כל צד משתמש בנו לאג'נדה שלו. כולם, חמאס, פת"ח, ישראל, מצרים, קטאר – כולם צריכים לקחת אחריות על מה שקורה פה".

עמאן מפנה אצבע מאשימה לא רק כלפי ישראל, חמאס ופת"ח, אלא גם כלפי השותפות הערביות ברחבי המזרח התיכון. "משתמשים בנו, פשוט ככה. אם המצרים היו רוצים להכפיש את חמאס, הם היו מסקרים את מה שקורה כאן בהרחבה ומראים לעולם את המצב פה. אבל עכשיו, כשרוצים לשמור על יחסים עם חמאס, לא אומרים כלום, לא מדווחים מילה. וגם אם היו מדווחים, היו משתמשים בזה לצרכים הפוליטיים שלהם, לא כדי לעזור לנו. זה הכל תעמולה".

אזרח פלסטיני ברפיח, רצועת עזה סוחב חבילת סיוע מהאו"ם. 3 במרץ 2019 (צילום: עבד ראחים כאתיב/ פלאש 90)
אזרח פלסטיני ברפיח, רצועת עזה סוחב חבילת סיוע מהאו"ם. 3 במרץ 2019 (צילום: עבד ראחים כאתיב/ פלאש 90)

אחד הנושאים הבוערים ביותר מבחינת המפגינים הוא היריבות בין חמאס לפת"ח. לטענתם, המאבק הפוליטי בין עזה לרמאללה גובה מחיר כבד דווקא מבני העם הפלסטיני. "זאת מנהיגות? עזוב פוליטיקה. לאבו מאזן יש אשמה גדולה מאד. רק לא מזמן הוא קיצץ במשכורות של עובדי המגזר הציבורי בעזה, כדי להעניש את חמאס, כי יש בינהם יריבות פוליטית. אבל יש 20,000 עובדים שקיצצו להם את המשכורת! ככה, בלי סיבה! איך הם יחיו? המפגינים לא מנסים להפיל את שלטון החמאס, אבל הם דורשים שהחמאס יעשה משהו כדי לעזור להם. הם רוצים למשל שחמאס ישבו עם פת"ח, ויגיעו להסדר שיגרום לפת"ח לחזור לשלם את המשכורות לתושבי עזה".

"אנחנו גם מאשימים את המצרים והקטארים. כשיש אלימות בין ישראל לחמאס הם ישר מתערבים. אבל כשיש הפגנות רעב בעזה זה לא מעניין אותם. הרבה אנשים פה מאמינים שהקטארים והמצרים רוצים שהמצב בעזה ישאר ככה, זה פשוט לא מעניין אותם. נוח להם שיש יריבות בין חמאס לפת"ח, אבל לא איכפת להם שזה בא על חשבון האנשים פה".

הדרישות: תעשייה, הסכם ושקט

"זאת מחאה של ייאוש, אבל עם קריאה ברורה להנהגה – תעשו משהו. אנחנו צריכים לחיות" אומר עמאן. הדרישה היחידה שהמפגינים מסוגלים להסכים עליה, לטענת עמאן, היא שההנהגה הפלסטינית תעשה מה שאפשר כדי לשפר את חייהם של תושבי הרצועה. למפגינים אין רשימת דרישות, או תכנית ברורה, אבל עמאן פורט את הבסיסים עליהם צריך השינוי להתבסס.

אחד הדברים הראשונים שנחוצים לשיטתו הוא הסכם שיאפשר לפלסטינים מעזה לחזור לעבוד בישראל, כדי להתמודד עם מצוקת האבטלה. "הרבה אנשים אומרים שהם רוצים לחזור לעבוד בישראל, ורוצים שחמאס יגיע להסכם עם ישראל שיאפשר את זה. הם לא רוצים לעשות פיגועים, זה לא מעניין אותם. הם רק רוצים לעבוד, ושחמאס יגיע להסכם" אומר עמאן. "זה יכול לסייע פה לאנשים כל כך הרבה. גם אם יכניסו למשל רק אלף עובדים, אנחנו מדברים על פרנסה לעשרת אלפים איש לפחות כשלוקחים בחשבון את המשפחות. אבל זה לא יקרה כל עוד יש אלימות בין ישראל לחאמס, זה ברור. אז אומרים להם תעשו מה שצריך, תגיעו להסכם. אנחנו רוצים לעבוד".

דרישה נוספת שמעלים המפגינים היא פיתוח תעשייה שתספק מקומות עבודה לתושבי הרצועה, ותאפשר ביטחון כלכלי בסיסי. "כדי לשפר את החיים פה צריך לסיים את הסגר, ובשביל זה ההנהגה שלנו צריכה לפעול. להגיע להסכם עם ישראל ומצרים. אי אפשר ככה יותר", טוען עמאן.

מעבר כרם שלום (דורון הורוביץ פלאש90)
מעבר כרם שלום (דורון הורוביץ פלאש90)

"נוצר מצב מטורף שבו אנחנו נשענים פה על סיוע הומניטרי במקום לבנות תשתיות לצמיחה כלכלית" הוא אומר. לדבריו, מיליוני הדולרים שהועברו מקטאר לחמאס לפני כחודש היו אחד הטריגרים להפגנות, כי הם הופנו למשכורות לעובדי חמאס במקום פיתוח תשתיות שיטיבו עם כלל האוכלוסיה.

"אנחנו חיים מהיד לפה, ורק על בסיס תרומות. הסיוע של האו"ם הוא דוגמא מצויינת. כמה כסף הם שפכו פה לאורך השנים על סיוע הומניטרי? מאות מיליוני דולרים, יותר. עכשיו הם אומרים שעד 2022 התנאים בעזה לא יאפשרו לחיות בה. אז על מה שמו את כל הכסף הזה כל השנים?! עם הכסף הזה היה אפשר להקים תשתית לכלכלה יציבה, להקים מפעלים, לסלול כבישים, לבנות תשתית ביוב", אומר עמאן.

מחאה לא פוליטית

בשבוע האחרון אימץ פת"ח את ההפגנות, כהוכחה לכך ששלטון חמאס פוגע בתושבי הרצועה, אבל מנהיגי המחאה דוחים את הקשר הזה. "אנחנו לא קשורים אליהם, אנחנו לא קשורים לפוליטיקה. אנחנו רוצים פתרון, אנחנו לא תומכים באחד הצדדים".

"התחלנו בפייסבוק, קראנו לאנשים לצאת לרחובות. ובאופן שקצת הפתיע אותנו אנשים הסכימו, והגיעו להפגנה למרות הסכנה. וזה דבר מצויין, ואלה אנשים אמיצים מאד. אתה צריך להבין, אנשים פה רעבים. אין להם מה לאכול. הם לא מתנגדים לחמאס, או לפת"ח או לישראל או שום דבר כזה. זה לא מעניין אותם. הם רק רוצים לאכול, והם יוצאים בדרישה מההנהגה שלהם שיעשו מה שהם יכולים כדי לשפר את המצב פה" אומר עמאן. "הם לא רוצים לעשות בלאגן, הם לא רוצים להחליף את חמאס בפת"ח, למרות שזה מה שטוענים בחמאס".

עימותים בין חיילי צה"ל ומפגינים בגבול רצועת עזה. 4 בינואר 2019 (צילום: עבד רחים כתיב/פלאש90)
עימותים בין חיילי צה"ל ומפגינים בגבול רצועת עזה. 4 בינואר 2019 (צילום: עבד רחים כתיב/פלאש90)

"האנשים ברמאללה למשל משתמשים בהפגנה שלנו לטובת האינטרס שלהם. אבל המפגינים מגיעים להפגנות רק כי הם רעבים ורוצים שינוי, ולא כדי לשרת את האינטרסים של פת"ח. בכל תנועת מחאה יש תמיד אינטרסים שונים וסותרים, אני לא אומר שאין פה בכלל מימד פוליטי, יש הרבה אג'נדות שמנסות להשתלט על המחאה. אבל רוב התושבים של עזה לא מתעניינים בזה, וגם רוב המפגינים לא. להיפך, הרבה פעמים אפשר להרגיש שכולם נגדנו ואף אחד לא בעדנו".

"בגלל שהם טוענים שמדובר בהפגנות נגד המשטר בשירות גורמים זרים, חמאס מאפשר לעצמו לעשות דברים קשים מאד נגד המפגינים. כוחות הביטחון חוטפים בלילה אנשים מהבתים, הם עצרו המון מפגינים- גם ילדים, ואנשים מבוגרים. כרגע יש בערך 40 אנשים מאצלנו שעצורים, בלי שיש נגדם איזושהי האשמה, ובלי בית משפט. וכל מה שהם יודעים זה שהם מואשמים בשיתוף פעולה עם רמאללה, או עם ישראל" מספר עמאן.

את ההפגנות מארגנים דרך דף הפייסבוק שנושא את לוגו המחאה, ומפרסם שעות ומוקדים של הפגנות. מפעילי הדף, כמו רבים אחרים שהיו מעורבים במחאה, כבר נעצרו בידי חמאס. השתתפות בהפגנות, ובטח שיתוף של תוכן ברשתות החברתיות, עשוי להוביל למעצר בפשיטות ליליות של כוחות הביטחון של חמאס. פעמים רבות העצורים נלקחים לזמן בלתי מוגדר, ומוחזקים בבידוד עד לשחרור פתאומי לאחר מספר שעות או ימים.

למרות האלימות המופעלת נגד המפגינים, עמאן מתעקש שההפגנות ימשיכו עד שיצליחו להביא לשינוי. "ההפגנות לא יפסקו. אנשים יוצאים לרחוב כמוצא אחרון, כי הם מרגישים שאין להם שום דרך אחרת".

מפגש לשינוי

לפני שהתחיל לעסוק במחאה, עמאן עבד כמדריך של קבוצות מנהיגות של נוער עזתי, וייסד ארגון בשם "Gaza Youth Committee" שעוסק בארגון הפעילות של קבוצות נוער. "אנחנו מנסים להצמיח הנהגה חדשה, מלמטה", הוא אומר.

בית במחנה הפליטים רפא ברצועת עזה (עבד רחים כתיב פלאש90)
בית במחנה הפליטים רפא ברצועת עזה (עבד רחים כתיב פלאש90)

לדבריו, רק מנהיגות מהסוג הזה תוכל ללחוץ על ההנהגה הפוליטית הפלסטינית לפעול כדי להביא לשינוי של ממש בתנאי החיים בעזה. כחלק מהפעילות בארגון, נפגשים בווידאו קבוצות ישראלים ופלסטינים בעזה, במטרה לנפץ מיתוסים אחד על השניה. למעשה, המעצר האחרון של עמאן היה בעקבות שיחת וידאו בה השתתפו 200 יהודים ופלסטיניים לפני כשבוע.

"בעזה אתה בקלות יכול לחשוב שכל הישראלים רוצחים, ובישראל שכל העזתים מחבלים. אבל אם הם ימשיכו להאמין לזה שום דבר לא ישתנה פה" הוא אומר. "יש לי תקווה, זאת רק ההתחלה. עברנו הרבה בעזה. אם נמשיך את המחאה הזו ונתמיד אנחנו נצליח. תראה, אין לנו כלום. זה קשה, אבל אנחנו חייבים להצליח".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!