כָּל הַלַּיְלָה טִפְטֵף,
אֲנַחְנוּ בְּעַד מִמְטָרִים
אֲבָל עַד מָתַי?
הַבַּיִת בְּמִשְׁמֶרֶת נֶעֱזַב לְאָבָק,
הַתּוּתִים סְבִיבוֹ מַחְלִידִים,
וְהָאָדֹם (שֵׁם פְּרָטִי צֶּבַע) עוֹטֵף לָנוּ תַּ׳עֹרֶף.
אֲנַחְנוּ מַקִּישִׁים בַּגַּג
קֹדֶם שֶׁפּוֹלְטִים,
רַק אֵין מִי שֶׁיָּרִים אוֹתָנוּ,
לְגְרֵעפְּס.
הַגָּזִים תְּקוּעִים לָנוּ מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה,
אִם מִישֶׁהוּ רַק יְכַסֶּה לָנוּ
אֶת הַטַּחַב…
סוֹף הַשָּׁבוּעַ הוֹלֵךְ לִהְיוֹת גָּשׁוּם,
עַד מָתַי!

אֲבָל עַד מָתַי