דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

ביתא ישראל / דרישה מהמועמדים לכנסת ה-21: להעלות את שארית יהודי אתיופיה לארץ

פעילים למען העלאת יהודי אתיופיה הזמינן את נציגי המפלגות השונות לכנס שביקש להביא את האחים כולם, וללא עיכובים, מכסות או חלוקות | ח"כ נגוסה: "במזרח אירופה הסוכנות עושה מאמצים כדי להביא את היהודים, ואני בעד. אבל באתיופיה אנשים מחכים שנים. זה לא גזענות?"

מועמדים מטעם המפלגות השונות באירוע '8,000 אחים' של מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה  (צילום: מטה המאבק  לעליית יהודי אתיופה)
מועמדים מטעם המפלגות השונות באירוע '8,000 אחים' של מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה (צילום: מטה המאבק לעליית יהודי אתיופה)
דוד טברסקי

"אמרו לאחיות שלה שהן יעלו תוך מספר שבועות. עד היום לא נתנו להן לעלות" סיפרה ספי שעלתה ב-2006, והשתתפה בתחקיר המיוחד 'מחולקים' שעשתה חברת החדשות על המשפחות שנותרו מופרדות אחת מהשנייה. "בית הספר היהודי במחנה נסגר וההורים שלי חיתנו את אחיותיי ליהודים, שגם הוריהם נמצאים בארץ, בתקווה שיעלו".

ראשוני עולי מבצע יהודית פברואר 2019 (צילום: מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה).
ראשוני עולי מבצע יהודית פברואר 2019 (צילום: מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה).

"לא פשוט לראות בכי של ההורים כל יום ולילה, נחשפתי לסיפור הזה לפני שנתיים כששאלתי את הוריי למה הן לא עולות, אמרו עוד מעט. אמא שלי לא ראתה אותם 14 שנים ולא מכירה את הנכדים שלה, אני הייתי באתיופיה ופגשתי אותם אבל אמא שלי חולה ולא יכולה לנסוע. כל הזמן אומרים לנו שהן ברשימות המתנה וככה זה כבר שנים".

למה מדינת ישראל לא מעלה את כל יהודי אתיופיה המעוניינים בכך לארץ?

הסיפור המרגש, אופייני ליותר מדי משפחות בקרב ביתא ישראל. ספי אמרה את הדברים באירוע הנושא את השם '8,000 אחים', אותו מוביל מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה. המטרה: לדרוש מכל המפלגות הגדולות שרצות לכנסת ה-21 לפעול ליישומה המלא של החלטה 716 מנובמבר 2015. כזכור בהחלטה דרשה הכנסת מהמדינה להעלות את כל המבקשים והזכאים לעלייה מהקהילות באדיס אבבה וגונדר תוך חמש שנים. מאז התקבלו עוד שתי החלטות שאפשרו את הבאתם של 1,300 עולים ועוד 1,000 שעולים בימים אלו, אך מטרת הכנס לייצר לחץ על הממשלה שתורכב כדי שזו תפעיל תכנית רב שנתית מתוקצבת שתביא לעליית כל יהודי אתיופיה.

נשים הממתינות לעלייה באתיופיה, בהפגנה בבית הכנסת באדיס אבבה 19 בנובמבר 2018 (צילום: מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה)
נשים הממתינות לעלייה באתיופיה, בהפגנה בבית הכנסת באדיס אבבה 19 בנובמבר 2018 (צילום: מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה)

בכנס עלו מתחים שונים ורבים, חלקם גם בתוך הקהילה האתיופית עצמה, סביב הסוגיה. נדמה שהבעיה הראשונית היא חוסר רצון מספק של מדינת ישראל לקלוט יהודים כהי עור ממדינה אפריקאית. כפי שאמר גדי יברקן, מתמודד מטעם כחול-לבן: "ממשלות ישראל ידעו על קיומנו אבל תמיד היה מאבק. בשנות ה-50 בן גוריון חתם על מסמכים לא לעלות את יהודי אתיופיה, אף ממשלה לא רצתה את יהודי אתיופיה, גם לא בשנות ה-70 וה-80 וה-90. בסודן אבדנו 4,000 איש, אנחנו כפינו את עצמנו על המדינה".

רבים מהדוברים אומרים את הדברים בפה מלא. ח"כ עומר ברלב ממפלגת העבודה אמר: "הדבר הזה קשור לצבע עור וגזענות. כל יהודי שרוצה לעלות לארץ עושים לו בדיקה מסוימת, וזה בסדר, אבל לא יותר מזה. זה כל מה שיהודי צריך לעבור". בהמשך גם נחשפים מאבקי כח בתוך קהילת ביתא ישראל סביב השאלה מי מחליט על היהודים וקושי להגדיר באופן סופי מי זכאי לעלייה. גם ח"כ ד"ר אברהם נגוסה (הליכוד), שכיהן כיו"ר ועדת העלייה והקליטה מהליכוד ששילם על מחויבותו למאבק בעצם הצבתו במקום לא ריאלי במפלגתו, וגם אשר פנטהום סיום, מתמודד מטעם כולנו טען כי "זה שמעלים טיפין טיפין, חוץ מזה שממשלות ישראל לא רוצות בעלייה, אז יש גם אנשים וארגונים שמרוויחים מזה".

מועמדים מטעם המפלגות השונות באירוע '8,000 אחים' של מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה (צילום: דוד טברסקי)
מועמדים מטעם המפלגות השונות באירוע '8,000 אחים' של מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה (צילום: דוד טברסקי)

"בכל הגלויות מאז יציאת מצרים יש כאלו שהתחתנו עם גויים, וערבוב וכו'" אמר בפתיחת המושב יוסף אדנה, הרב הראשי לשעבר של יהדות אתיופיה. "כרב הראשי של יהודי אתיופיה היו פונים אליי הרבה משפחות – אנשים שקשה להם. בקרב העולים מרוסיה צריך להציג מסמכים ואם רואים שקשור והכל בסדר – עולים. רק אצלנו יש הגבלות לעולים. אם יש מישהו שהמסמכים שלו בסדר והוא יכול לעלות – שיעלה. למה צריך מחנות? למה צריך מכסות? איך זה שיש אנשים שמחכים 20 שנה, 30 שנה. אנחנו בודקים את האנשים ואנחנו לא רוצים להעלות מי שלא יכול לעלות, אבל למי שכן, אנחנו מחויבים שהוא יעלה".

ויכוחים על עבר, הווה ועתיד העלייה מאתיופיה

נציגי המפלגות השונות התבקשו לתאר מה הם יעשו למען הבאת יהודי אתיופיה המבקשים לעלות. הדברים עוררו גם נרטיבים שונים מעט לגבי הסיבה למציאות שנוצרה, וגם דגשים שונים לפתרון המוצע.

"כמו שעשיתי 30 שנה, אני מתכוון לנסות ולהמשיך לנהל את זה גם בהמשך. זה מעשה לאומי ציוני, יהודי. זה נושא שכל עם ישראל צריך לעסוק בו" אמר ח"כ נגוסה. "לא מעלים את האנשים כי יש גזענות. אם הייתה קהילה דומה באירופה ואמריקה היו מקבלים אותם עם שטיח אדום. אחרי שהפכתי ליו"ר ועדת הקליטה והתפוצות הסתובבתי בעולם, ראיתי את הקהילות בכל רחבי העולם. במזרח אירופה ורוסיה הסוכנות עושה את כל המאמצים כדי להביא את היהודים לפה, אני בעד וזה חשוב. אבל באתיופיה אנשים מחכים שנים – אם זה לא גזענות אז מה זה?". בעקבות מאבקו של ח"כ נגוסה למען העלייה, וסירובו להצביע בעד הממשלה בהצעות חוק שונות בשביל שהחלטה 716 תעלה לדיון, בולטת העובדה שהוא הוצב במקום לא ריאלי בבחירות הקרובות. נגוסה לא הכחיש את העניין אך התחייב: "אמשיך להיאבק על זה גם אם אבחר או גם אם לא. הממשלה קיבלה החלטה פה אחד אבל שר האוצר אומר שאין לו כסף, ושר הפנים אומר שהם לא מספיק יהודים".

גדי יברקן, המתמודד כאמור מטעם כחול-לבן, פעיל חברתי וממקימי המכינה הקדם צבאית 'בארי' ביקר את את נגוסה וטען שיש אינטרסים פוליטיים בתוך הקהילה האתיופית שמעקבים את העלייה, כולל זה שלא מאפשרים לקייסים ומנהיגים הציבוריים האתיופים להחליט בקשר ליהדותם של המבקשים לעלות. "אין מי שיודע יותר להגיד מי יהודי ומי לא מאשר הקייסים, והזיזו אותם הצידה. שמו פקידים של משרד הפנים". יברקן טען שיש סכסוך בתוך הקהילה ויש אנשים ובעלי עניין שמפרידים בין הקהילות. "אי אפשר לרוץ על הקטע הגזעני כל פעם, יש סכסוך אמיתי בתוך הקהילה כי יש אנשים שחילקו ביניהם את הקהילה בין כמה אנשים שעלו בשנים האחרונות לאלו שנותרו מאחור – מי שעשה את זה, זה קודם כל ממשלת ישראל ואחר כך בעלי עניין כלכלי ופוליטי".

"טוב מאוד שיש שלושה יוצאי אתיופיה שהולכים לכנסת כאשר שניים כבר חברי כנסת. אני הכנסתי את העניין הזה (העלאת יהודי אתיופיה שנותרו במחנות – ד.ט.) לתכנית 100 הימים הראשונים של הממשלה". לשאלה למה לפיד, אשכנזי יעלון וגנץ לא התייחסו לנושא, ענה יברקן שהמפלגה מחויבת למצע ולתכנית הפעולה.

"לא הקייסים ולא הרבנים ולא הארגונים שותפים להחלטות הממשלה" הגיב ח"כ נגוסה על הביקורת והדף את הטענות של יברקן על כך שנעשתה הפרדה בין עולים לעולים בגלל אינטרסים פוליטיים בתוך הקהילה ושלו אישית יש יד בדברים. "מי שממנה את העובדים במשרד הפנים זה משרד הפנים". ביקורת נוספת שהופנתה כלפי נגוסה, עליה לא ענה בבהירות, כוונה לכך שהמשיך לשבת בממשלה לאחר שהיא לא ביצעה את ההחלטה. לדברי הביקורת הסכים שהממשלה הנוכחית כשלה בהבאת העולים אך הזהיר ש"לא בהכרח הממשלה הבאה תפעל להמשך העלייה".

אלישיב רייכנר , פעיל חברתי ועיתונאי , מועמד הימין החדש, הבטיח לגייס את המפלגה ואת השרים שלה למען הנושא. כשנשאל למה שקד ובנט לא עסקו בנושא למרות קבלת ההחלטה ב2015 אמר כי "שני השרים לא נשאו את הדגל של הנושא הזה בכנסת האחרונה ואני מתכוון לפעול שהמפלגה והם יפעלו בכך יותר. התחלתי לקיים שיחות בנושא עם ראשי המפלגה".

"זה שלא מעלים ויוצרים הפרדות זה כי יש שיקולים פוליטיים", אמר אשר פנטהום סיום, מתמודד מטעם כולנו, ראש המשלחת של הסוכנות היהודית לאתיופיה. "נושא העלייה ונושא עליית יהודי אתיופיה הוא במצע של כולנו, כחלון מחויב לזה והמפלגה מחויבת לזה". פנטהום סיום יצא להגנת חבר מפלגתו, שר האוצר משה כחלון, אל מול הביקורת שהאוצר לא הפנה כספים לעלייה וציין ששר האוצר דרש לספק את כל התקציב הדרוש לביצוע ההחלטה. "צריך להפסיק את זה שארגונים או עוד גורמים סופרים מי זכאי לעלייה ומי לא, ממשלת ישראל צריכה לספור ולהחליט לעלות את כולם" הוסיף בהתייחסו לשאלה מי מרוויח מהשהיית העלייה.

פנטהום סיום סיפר שלא היו שום שחיתויות או החלטות לא הולמות שנעשו ביחס לעולים, כפי שהעלו מספר חשדות בעבר. "ב-2014 הייתה ועדה שהוקמה על ידי סילבן שלום וגדעון סער שהיה שר הפנים. הוועדה עבדה במשך שנה לאיתור מידע מירבי, יחד עם הסוכנות, הממשלה, ונציגים באדיס, גונדר ונציגי הקהילה. אחרי שנה יו"ר הועדה התפטר והדוח נקבר ואיננו. ב-2011 נסעתי לאתיופיה לבצע את החלטת הממשלה. הסוכנות היהודית היא גוף מבצע של הממשלה. בהחלטת הממשלה ב-2010 הייתה רשימה שמית מסודרת שאושרה ע"י הממשלה והארגונים, והביצוע בפועל של העלייה היה על ידי. האנשים שהכינו את הרשימה הזו התחייבו בפני הממשלה והשרים שזו הרשימה האחרונה והם חתומים על כך. אז אחר כך באים שרים וחברי ממשלה שאומרים שהם חתמו על זה שאלו היו ה-7,000 האחרונים, אז עוד פעם 7,000 ושוב ושוב. המשחק הזה צריך להגמר".

ח"כ בר לב ביקר את ממשלת ישראל כולה על כך שאינה רוצה בעלייה והדבר היחיד שאפשר לעשות כדי לקדם אותה היא להחליף את הממשלה. "כשממשלת ישראל רוצה היא עושה וכשהיא לא רוצה – לא עושה. במבצע משה, במבצע שלמה – רצתה ועשתה, בלי סיפורים ותקציבים. אני אחליף את הממשלה הזו, שב-2015 החליטה שימרחו על חמש שנים העלאה של עשרת אלפים איש. שר האוצר הוא זה שאמר שאין תקציב לעלות 8,000 איש והחליט לפרק את זה למשלחות. מדינת ישראל היא מדינה חזקה כלכלית והיא יכולה לעלות 8,000 אנשים". בר לב הדגיש את זה שאין שום צורך ב'פריסת' גלי העולים ואפשר להביא את כולם בבת אחת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!