יו"ר ארגון העיתונאים הפועל תחת ההסתדרות, יאיר טרצ'יצקי, הגיש הבוקר (ד') כצפוי ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, שדחה אתמול את עתירתו נגד הליך הבחירה לראשות ההסתדרות. טרצ'יצקי ביקש מהעליון להוציא צו מניעה שיעכב את הכינוס של בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) המתוכנן להיום ב-14:00, שם צפויים 171 החברים לבחור בארנון בר דוד לתפקיד יו"ר ההסתדרות במקומו של אבי ניסנקורן, שמתמודד ברשימת "כחול לבן" לכנסת.
טרצ'יצקי טוען כי הסעיף בתקנון הארגון שמאפשר לבינ"ה לבחור יו"ר הסתדרות חדש ללא בחירות כלליות, נוצל לכאורה לרעה באופן שיטתי ב-24 השנים האחרונות. שופטת המחוזי רחל ברקאי, קבעה אתמול לעומת זאת, כי ביהמ"ש לא אמור להתערב בתקנון שקבע לעצמו ארגון עובדים, וכי לדבריה מדובר בהליך שעומד במבחן הסבירות לאור העובדה כי חברי בינ"ה נבחרו בבחירות.
בהודעה מטעם ההסתדרות נמסר אתמול כי "בית המשפט קבע שההליך בו נקטה ההסתדרות בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, הינו הסדר ראוי אשר עומד בכל אמות המידה המשפטיות והדמוקרטיות. ההחלטה שבחנה סוגיה משפטית שכבר עמדה בעבר לביקורת שיפוטית ואושרה ע- ידי בית המשפט העליון, מקבלת את טענת ההסתדרות כי בית הנבחרים, אשר משקף בהרכבו הסיעתי את תוצאות הבחירות האחרונות שהתקיימו בקרב כלל חברי ההסתדרות, הינו הגוף היציג שמביא לידי ביטוי את רצון הבוחרים ולכן אין פסול בהליך הבחירה שעליו הוחלט לאחר בחינת כל השיקולים הנדרשים".
טרצ'יצקי כתב אתמול בדף הפייסבוק שלו: "כצפוי, בית המשפט המחוזי לא קיבל את עתירתי והוא מאפשר לבית נבחרי ההסתדרות למנות מחר מחליף לניסנקורן ללא בחירות כלליות. בניגוד לדרישת עורכי הדין של ההסתדרות, שרצו להרתיע אותי ושכמותי, השופטת לא הטילה עלי הוצאות מתוך הבנה שמדובר במאבק עקרוני למען הציבור. כמובטח וכמתוכנן: מחר בבוקר נערער לבית המשפט העליון וגם נדרוש לעכב את ההצבעה".
בשבוע שעבר, התקבלה בבינ"ה החלטה לפיה נוכח עזיבתו של יו"ר ההסתדרות הנוכחי את תפקידו, יתבצע הליך בחירה ליו"ר ההסתדרות החדש בקרב 171 חברי בינ"ה, ולא בקרב כלל חברי ההסתדרות. החלטה זו התקבלה בהתאם לסעיף המדובר בחוקת ההסתדרות. עוד מבקשת התביעה לקיים בהסתדרות בחירות כלליות שיובילו לבחירת היו"ר הבא.
את הדיון אתמול פתחה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רחל ברקאי, וכבר בפתח דבריה הזהירה את טרצ'יצקי כי לעתירתו לא עומד סיכוי רב להתקבל. ברקאי אמרה כי "יש לעותרים קושי אמיתי לשכנע. אנחנו כרגע לא ממציאים דבר, אלא חוזרים לנושא שנבחן ונדון ארוכות בפס"ד קודם. מה הסמכות שלנו להתערב בגוף אוטונומי שמחליט על דרך מסוימת למנות מחליף כאשר בכיר בארגון פורש מסיבה כזאת או אחרת? זה לא הגוף הראשון ולא האחרון שקובע מנגנון פנימי על אופן פעולה בזמן הביניים. לבחירות יש עליות כבדות מאוד. אנחנו מדברים על תקופה של כשנתיים".
בהמשך, התייחסה ברקאי לאופן בו התקבלה ההחלטה הנוכחית על בחירת מחליף לניסנקורן, על ידי בינ"ה: "זה לא שיש כאן איזה מינוי שמונחת, אלא נותנים לגוף אחר בתוך אותו ארגון לקבל את ההחלטות. זה לא שאותה פרסונה שפרשה באה וממנה את מי שהיא מעוניינת למנות. אלא, יש מנגנון שמסביר את היכולת לקבל החלטה, ולכן התקבלה החלטה. עמדו שתי הצעות על סדר היום. הייתה הצעה, התקבלה החלטה, קשה לנו לראות איך אנחנו עוזרים לכם".
עו"ד אלירם בקל, המייצג את טרצ'יצקי, הציג את שתי הרגליים עליה עומדת העתירה: ראשית, הדיון בחוקתיות של הסעיף בחוקת ההסתדרות שמאפשר לבינ"ה להיות הגוף שבוחר את יו"ר ההסתדרות לאחר פרישה מוקדמת של היו"ר הנוכחי. שנית, שאלה אודות סבירות ההחלטה עצמה שהתקבלה על ידי בינ"ה לפני כשבוע, אז החליטה בינ"ה לאחר הצבעה כי הדרך בה ימונה היו"ר החדש תהיה לאחר בחירות באמצעותה, ולא דרך בחירות כלליות. הצבעה זו התקיימה לאחר שסיעת 'הבית החברתי' בבינ"ה הציעה לבחור את מחליפו של ניסנקורן דרך בחירות כלליות – אך הצבעה זו לא זכתה לרוב בבינ"ה.
בינ"ה מורכבת מ-171 חברים, המייצגים את הסיעות השונות המרכיבות את ההסתדרות, על פי הבחירות ישירות המתקיימות אחת ל-5 שנים. סיעות האופוזיציה בבינ"ה מהוות כ-40% ממנה.
בראשית דבריו, אמר עו"ד בקל: "יו"ר ההסתדרות היוצא נבחר ב-2017. ב-2019 הוא מודיע על פרישתו, לאחר שכיהן פחות משנתיים. היו"ר הנכנס אמור לכהן עד למאי 2022, פרק זמן של למעלה מ-3 שנים. התמונה הזאת של יו"ר מכהן שלא נבחר בבחירות כלליות אינה אירוע חדש. מדובר בריטואל שאנו נפגשים בו כעת בפעם הרביעית. כשמסתכלים על המכלול, התמונה שמתקבלת היא תמונה עגומה. אם ניקח את שמונה השנים האחרונות, נמצא את עצמנו לאורך רוב הזמן עם יו"ר שיורשו לא נבחר".
השופטת ברקאי ציינה כי ההחלטה נעשתה בהתאם לנקבע בחוקת ההסתדרות, ואמרה: "הסעיף הזה קיים בחוקה. אתם רוצים לשנות את החוקה – תשנו אותה. אבל מי אנחנו כבית משפט, כשיש פה גוף עצמאי שקובע לעצמו את החוקים, שנמציא את הגלגל מחדש? אנחנו יכולים להתרשם מהמצב שאתה מציג בפנינו, שאולי אינו משביע את רצון הבוחרים, אבל תנו לכך את הדעת במישור הכללי יותר ותשנו את החוקה".
עו"ד בקל התייחס לעובדה כי בשנת 2014, בית המשפט המחוזי, ולאחריו גם העליון, דנו כבר בעתירה דומה, שהוגשה אף היא כנגד הליך בחירת מחליף יו"ר ההסתדרות על ידי בינ"ה – והכריעו אז כי הליך בחירה זה הינו חוקי. בקל אמר על כך: "אנחנו חושבים שהנסיבות שונות. מלכתחילה ההסדר הזה הוצג בפני בית המשפט העליון כהסדר זמני. בית המשפט העליון, בדעת הרוב הדגיש את העובדה שיש אופציה בהסדר החדש לבחירות כלליות, כנימוק מרכזי לאי פסילת ההסדר. אם אנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם ללא שימוש באופציה זו, אנו מסיקים שמדובר באופציה שהיא מס שפתיים, ולכן הסעיף ראוי לבחינה חוקתית חוזרת".
יש לציין כי פסק הדין שדן בנושא בעליון בשנת 2014, קבע אמנם כי הליך מינוי יו"ר מחליף על ידי בינ"ה הינו חוקי ומקובל, אך הכיל גם דעת מיעוט, של השופט דאז רובינשטיין, שסבר כי יש לקבל את העתירה נגד הליך בחירה זה. רובינשטיין סבר כי ההסתדרות הכללית היא לא עוד גוף מני גופים רבים, אלא מוסד גדול ומשמעותי במשק הישראלי המונה מאות אלפי חברים.
באשר לרגל השנייה של העתירה, שאלת סבירות ההחלטה אותה קיבלה בינ"ה לפני שבוע, אמרה השופטת ברקאי: "אם אתם מבקשים לתקוף את סבירות החלטת בינ"ה, לא בטוח שאתם צריכים להיות כאן. שתי האופציות – בחירות על ידי בינ"ה ובחירות כלליות – עמדו להצבעה בבינ"ה, והאופציה השנייה היא ההחלטה שהתקבלה. איך תוקפים את חוסר הסבירות של ההחלטה הזאת?"
על כך, ענה עו"ד בקל כי לטענתו, בינ"ה לא שקלה כראוי את השיקול לפיו לכהונתו של יו"ר ההסתדרות הנכנס תמשך במשך שלוש שנים, ובמקום זאת שקלה רק שיקולים אותם הוא כינה "גנריים" – למשל, עלותן הגבוהה של בחירות כלליות. על כך אמר בקל כי "אם היו באים ואומרים מראש שהבחירות תמיד יהיו בבינ"ה, בין אם נותרה ליו"ר הנכנס שנה אחת או ארבע שנים – אם היו מעמידים את הסעיף הזה להערכה שיפוטית – להערכתי הוא היה נופל".
השופטת ברקאי ביקרה טענות אלה, ואמרה: "אנחנו חוזרים לנושא של סבירות ההחלטה, והאם בינ"ה שקלה שיקולים רלוונטיים לפני קבלתה. על פניו זה עמד על סדר היום. השאלה היא האם אנחנו נחליף את שיקול הדעת שלהם. העניין הוא לא שהם לא שקלו את השיקולים. בינ"ה דנו בזה, זה עמד להצבעה, והתקבלה החלטה מסוימת – לא בטוח שאנחנו נחליף את שיקול הדעת של 171 הנבחרים. יכול להיות שיש הרבה דברים שצריך לשנות בחוקה. אבל זה לא לדיון שלנו, וזה לא קשור לסבירות ההחלטה. ברגע שזאת שיטת הבחירות הנוהגת, ופועלים לפי החוקה – זה לא יהיה השיקול".
בהמשך, התייחס לדברים עו"ד חורש, המייצג את ההסתדרות בתביעה, והציג את הצורך החזק שהוצג בישיבת בינ"ה, והנחה אותה בקבלת ההחלטה, לכך שיבחר להסתדרות יו"ר קבוע, מבלי לצאת לחודשי בחירות ארוכים. עו"ד חורש אמר: "קל מאוד כשלא מוטלת עליך שום אחריות, כשאתה לא חבר בבינ"ה, לא חבר סיעה של בינ"ה, להרשות לעצמך לזרוק טענות בלי לקחת בחשבון את השיקולים הכוללים. אני מסתכל על ההסתדרות, לא רק בהיבטים הפנימים מבחינת ניהול ההסתדרות עצמה, אלא גם בהיבטים החיצונים, והיא אומרת – אנחנו ניצבים בפני אתגרים מאוד גדולים, הם פורטו בפרוטוקול הישיבה של בינ"ה, ועל מנת שההסתדרות תוכל להתמודד עם אותם אתגרים גדולים, צריך להיות יו"ר קבוע ולא ממלא מקום. אל ממלא מקום מתנהגים כמו ממלא מקום. אתה צריך לצאת למאבקים גדולים – זאת הסיבה שהסתדרות רואה חשיבות גדולה מאוד שבבחירות מחר יקבע יו"ר קבוע".
עוד אמר חורש כי "נקבע כבר שאין פסול בבחירות בבינ"ה, מקום שמתחלף יו"ר מסיבות שונות. החוקה עמדה לדיון בשלוש ערכאות שונות – שאישרו אותה. ב-2017 היו בחירות בהסתדרות. לבוחרים הייתה ציפייה שהשלטון שנבחר ימשיך להנהיג את בינ"ה למשך חמש שנים. הם ציפו שההנהגה שנבחרה תמשיך למשול ולהנהיג את בינ"ה".
עוד ביקר חורש את העובדה כי טרצ'יצקי השתמש במושג "יורש" על מנת להתייחס למי שיבחר על ידי בינ"ה כמחליפו של ניסנקורן, ואמר: "בפני בית המשפט נמצא תיק רזה. השאלה היא האם בנסיבות הקיימות היום, כשיו"ר פרש, ההחלטה של בינ"ה היא החלטה סבירה. צרם לי מאוד שהמבקש דיבר כאן על ירושה. אין כאן ירושה. יש כאן בחירות של 171 חברים, ועם כל הכבוד למבקש, אמירה של יורש איננה במקום".
בהמשך, הופיע עו"ד קידר, המייצג את בינ"ה בעתירה. עו"ד קידר הציג את הצורך לכך שההחלטה על מחליף מקומו של יו"ר ההסתדרות תעשה על ידי גוף הנבחרים של ההסתדרות. לדבריו: "בינ"ה היא הגוף העליון של ההסתדרות. חלק ניכר מהסמכויות החשובות ביותר הנוגעות להסתדרות מצויות בידיה. מי שמוסמך להחליט מה יהיה גורל ההסתדרות, מה יהיה הכי טוב לארגון הזה, הוא מי שנבחר לעמוד ולהיות אחראי כל קבלת ההחלטות בבחירות שהשתתפו בהם מאות אלפי אנשים – זה בינ"ה. החוקה הסמיכה את בינ"ה לקבל את ההחלטה הזאת. האחריות והאחריותיות הן של בינ"ה. לקחת את ההחלטה הזאת מבינ"ה פירושו לתת את הכוח למי שלא נושא באחריות. אנחנו רוצים כמדיניות, כעקרון יסוד, שמי שמקבל את ההחלטה יהיה גם מי שאחראי. ומי שאחראי זה בינ"ה".
עו"ד קידר חיזק את הצורך של ההסתדרות למנות בהקדם האפשרי יו"ר קבוע, ואמר: "העובדה שההסתדרות לא יכולה להתנהל ללא יו"ר קבוע, היא עובדה שאני לא בטוח עד כמה חברי (טרצ'יצקי, ע.י) מבין את משמעותה. אמנם ההסתדרות היא גוף מאוד גדול, אבל במהות שלו הוא יחידת מיקוח. היא מתמקחת עבור כלל העובדים במשק. מי שעושה את המיקוח הזה – הוא יו"ר ההסתדרות. הוא זה שיושב בתוך החדר עד השעות הקטנות של הלילה. הוא זה שלוחץ את ידו של השר הרלוונטי. ללחיצת היד שלו יש משקל מכריע ומשמעותי, צריך לדעת שאפשר להסתמך עליה. בן אדם כזה צריך להיות בפוזיציה שלא מתחלף חודש לאחר מכן כשיש בחירות, כי אף אחד לא יספור אותו בתקופה הארוכה עד הבחירות".
עו"ד לשם, המייצג את סיעת עוגן בהסתדרות, התייחס לשאלת סמכות בית המשפט להתערב בהחלטה דננקטה על ידי בית הנבחרים של ההסתדרות, ואמר: "שיקול הדעת של בית המשפט, עם כל הכבוד, הוא מאוד מצומצם. הוא פחות משמעותי משיקול הדעת שהיה מופעל לו היה מדובר בגוף מנהלי. אנחנו נמצאים בשוליים הצרים ביותר להתערבות בית המשפט. לכן ברור שהתערבות בית המשפט יכולה להיעשות במקרה קיצון זועק לשמיים, וזה וודאי לא המקרה".
בסיום הדיון, רמזה שוב השופטת ברקאי כי דין העתירה להידחות, ואמרה לטרצ'יצקי: "אתם עדיין יכולים לשקול צעדיכם. התקשנו לשמוע איך אנו מקבלים עתירתכם. פסק הדין יינתן היום. אנחנו מציעים כעת לאדוני פתח מילוט".
עורך דינו של טרצ'יצקי הבהיר כי הם אינם מעוניינים בפתח מילוט זה, ואף הודיע לבית המשפט כי לו ידחה את עתירתם, העתירה תוגש לבית המשפט העליון. עוד ביקשו עורכי דינו כי בית המשפט המחוזי יורה להסתדרות לדחות את הליך בחירת המחליף על ידי בינ"ה, שצפוי להתקיים מחר, על מנת לאפשר לעליון לדון בעתירתם. בית המשפט המחוזי אינו מחויב לקבל בקשה זו.
גילוי נאות: ההסתדרות היא הבעלים של "דבר ראשון".
