בנק ישראל טוען כי הגדלת ההשקעה הממשלתית בחינוך, תוספת השקעה של כ-30 מיליארד שקלים לשנה בתשתיות וקידום היציאה לעבודה של נשים ערביות וגברים חרדים הם צעדים הנחוצים שלמירה על קצב הצמיחה בישראל. הטענות עולות בקטע מהדו"ח השנתי של הבנק שפורסם היום (רביעי).

בנק ישראל ממליץ לממשלה להגדיל את ההשקעה בתוכניות לעזרה בהשתלבות בשוק העבודה ובהכשרה מקצועית. "אמנם הממשלה מפעילה תכניות רבות להרחבת ההשתתפות בשוק העובדה, אך מרביתן מתוקצבות במיליונים בודדים ומקיפות עשרות עד כמה אלפי משתתפים בשנה. ממשלת ישראל מוציאה מעט יחסית על מדיניות פעילה בשוק העבודה – %0.2 תוצר, בשעה שההוצאה הממוצעת ב-OECD עומדת על 0.6% תוצר", נכתב בדו"ח.

חנוכת מרכז תעסוקה לחרדים בזימקס (צילום: מארק ניימן/ לע"מ).

כותבי הדו"ח טוענים כי המשך הגידול בשיעור ההשתתפות של נשים ערביות וגברים חרדים בשוק העבודה הוא תנאי הכרחי לשמירה על קצב צמיחה דומה לזה של היום גם בעתיד. בבנק צופים כי לעומת קצב צמיחה ממוצע של 3.3% בשנים 2000-2016, הצמיחה עתידה לרדת לממוצע של 2.7% בשנים 2017-2035.

כותבי הדו"ח מדגישים כי התרומה לצמיחה תהיה גבוהה יותר ככל שאותם מצטרפים לשוק העבודה ייהנו ממשרות מכניסות יותר. לכן, בנוסף לסיוע בהכשרה מקצועית והכוונה בשוק העובדה, ממליצים בבנק ישראל לפעול כדי להכניס באופן מרכזי יותר לחינוך החרדי מקצועות שיסייעו בהכשרה לקראת שוק העבודה כמו מתמטיקה ואנגלית.

כותבי הדו"ח חזרו גם על הקריאה להגדיל את ההוצאה על מערכת החינוך כדי לתמוך בצמיחה ארוכת טווח בישראל. הטיעון של הבנק בעד הגדלת תקציב החינוך נובע מהפגיעה ברמת החינוך וההכשרה של כוח העבודה העתידי בישראל. הפערים הגדולים במערכת החינוך בישראל מביאים לכך שחלק ניכר מהנוער הישראלי זוכה לחינוך והכשרה ברמה נמוכה יחסית ויכולתו להתמודד בשוק העבודה העתידי, נמוכה יותר.

צהרון ציל"ה בירושלים (צילום באדיבות ארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים).

בבנק ישראל ממליצים להגדיל את תקציב החינוך ב-1% מהתוצר כדי להקטין את הפער בין ישראל לבין מדינות ה-OECD. "אם ישראל תגדיל את תקציב החינוך לתלמיד ותעלה אותו לרמה הממוצעת ב-OECD, יגדל תקציב החינוך השנתי ב-1% תוצר לערך. המודל מעלה כי השקעה שכזאת צפויה להיטיב עם המשק בטווח הארוך", מוסיפים מחברי הדו"ח.

על-פי כותבי הדו"ח, הגידול בתקציב החינוך צריך ללכת לתקצוב פרויקטים מיוחדים בבתי ספר עם תלמידים מרקע כלכלי קשה והגדלת שכר המורים בבתי ספר אלו, יחד עם העלאת רמת הסף לקבלה שלהם. כותבי הדו"ח ממליצים על צעדים דומים בחינוך הרך (0-3).

עוד הוסיפו כי "אם יינקט מהלך שיפחית את אי-השוויון בהישגים לרמה הממוצעת ב-OECD מבלי לפגוע בהישגי התלמידים המצויים בחלק העליון של ההתפלגות, הדבר יביא את ממוצע ההישגים בישראל אל מרכז ההתפלגות של ה-OECD. מהלך שכזה ידרוש הן תוספת משאבים והן מאמץ ארגוני ותכנוני שיבטיח כי הם ינוצלו".

כותבי הדו"ח גם חוזרים על הקריאה להגדיל את ההשקעה בתשתיות בעקבות תת תקצוב חמור של פרוייקטים לשיפור רמת התשתיות בישראל. על-פי הדו"ח, דרושה תוספת השקעה של 15 מיליארד שקלים בשנה כדי לשמור על מיקומה של ישראל בדירוג הבינלאומי ברמת התשתיות, ותוספת השקעה של 30 מיליארד שקלים לשנה כדי לסגור את הפער עם מדינות ה-OECD.

תשתיות (משה שי/פלאש90, משה מילנר/לע"מ, יוסי זמיר/פלאש90)

על-פי הדו"ח, השקעה רחבה בפיתוח התשתיות בישראל עשויה להחזיר את עצמה ברמה גבוהה במיוחד והתוספת המדוברת של 30 מיליארד שקלים לשנה תביא לעלייה של 6% בתוצר.