הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסה את הנתונים אודות המועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות. למרות התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות, חלה ירידה משמעותית במספר המבקשים להיכנס בשערי האוניברסיטאות. בין שנת הלימודים תשס"ח (2007/08) לתשע”ח (2017/18) ירד מספר המועמדים לאוניברסיטאות ב 5.5 אלף – ירידה של 15.0%, שלא הצליחה להבלם גם עם הפיכת אוניברסיטת אריאל ממכללה לאוניברסיטה בשנת הלימודים תשע"ד (2013/14).

בשנת הלימודים האחרונה שיש עליה נתונים, תשע"ח, כ-31 אלף תלמידים הגישו בקשה ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות כשעשור לפני כן ביקשו כ-36,400 תלמידים להתקבל ללימודים. אל מול זאת, בתשס"ח הגישו בקשות ללימודים לתואר ראשון במכללות 38 אלף סטודנטים, מספר שקפץ לאחר עשור ל42.5 אלף בקשות.

שלט הכניסה לאוניברסיטה (יצחק שליסל / ויקימדיה קומונס).

כל סטודנטית וסטודנט שואלים את עצמם היכן יהיה פשוט יותר להתקבל למקצוע אותו הם רוצים ללמוד? בשנת הלימודים האחרונה התקבלו בעדיפות ראשונה, כלומר למקצוע הלימוד אותו סימנו הסטודנטים כהמועדף מבחינתם, 65.1% מהמועמדים באוניברסיטאות לעומת 72.0% מהמועמדים במכללות האקדמיות. כרבע מהמועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות לא מתקבלים ללימודים לעומת 18% במכללות, אך נראה כיום שיש היפוך מגמה, ובעתיד יהיה קשה יותר להתקבל למכללות שכן בעוד שבאחוז המועמדים שנדחו בין השנים תשע"ז ותשע"ח חלה ירידה באוניברסיטאות (מ-26.8% ל-23.8%), במכללות נרשם אחוז עלייה גבוה יותר של דחיות (מ-17.5% ל-18.2%). אחוז הנדחים באוניברסיטאות ביחד עם ירידה באחוז המועמדים אליהן השאיר את האוניברסיטאות פחות או יותר על אותה כמות תלמידים לאורך העשור האחרון

קל להתקבל לסוציולוגיה, קשה לרפואה

מבין המגישים ללימודים לתואר ראשון באוניברסיטאות אחוזי הקבלה בעדיפות ראשונה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד בתחום מדעי החברה (78.8%) או בתחום עסקים ומדעי הניהול (74.5%). במקצועות הרפואה, הנחשבים מסורתית לקשים ביותר ללימודים, אחוז הקבלה עומד על פחות משליש (29.6%) ואחריהם מקצועות בתחום העזר הרפואיים (50.5%).

גם במכללות האקדמיות אלו שהעדיפו ללמוד מקצוע בתחום מדעי הטבע, מתמטיקה, חקלאות או בתחום עסקים ומדעי הניהול עמדו בראש דירוג המתקבלים (78.5%), כשאחוזי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחום מקצועות העזר הרפואיים (62.4%) ובתחום ההנדסה והאדריכלות (63.7%) – אשר נחשב מהמקצועות המבוקשים והקשים לקבלה במערך המכללות האקדמיות.

סטודנטים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ביום הראשון ללימודים בשנה שעברה. ארכיון (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)

בשנים האחרונות עלתה מחדש הביקורת סביב הרלוונטיות בנוגע למבחני הפסיכומטרי, המבחנים עצמם, אשר הובאו לארץ כדי לאפשר לאזן את תוצאות מבחני הבגרות ולהקל על המבקשים להתקבל ללימודים הגבוהים, הפכו עם השנים, כך לדעת רבים ממבקריו, למערך מסחרי אשר ייקר את הלימודים, דחף לפערים ושיבש ועיוות את אופן הלמידה והדימוי על למידה. ברקע דברים אלו, הלמ"ס מציין שבשנים האחרונות חלה ירידה באחוז הנבחנים במחבן בקרב מועמדים לתואר ראשון, הן במכללות האקדמיות הן באוניברסיטאות, שבשנים האחרונות מרחיבות את המסלולים והאפשרויות להתקבל לשעריהם ללא מבחן הפסיכומטרי או עם מבחן תחליפי. באוניברסיטאות אחוז הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית גבוה משמעותית מאחוז הנבחנים במכללות האקדמיות, אך גם הוא פוחת והולך. בשנת תש"ע (2009/10) נבחנו 90.1% מהמועמדים לאוניברסיטאות, לעומת 81.8% בשנת תשע"ח )2017/18). בשנת תש"ע נבחנו כשני שלישים (65.3%) מהמועמדים למכללות האקדמיות, ואילו בשנת תשע"ח נבחנו פחות מחצי – רק 49.6%.  הלמ"ס משתמשים בנתוני הפסיכומטרי כדי להצביע על הפערים בין המכללות לאוניברסיטאות ובין מקצועות הלימוד השונים, בממוצע הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים בעדיפות ראשונה נרשם פער משמעותי (של 107 נקודות בממוצע) בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות (628 לעומת 521 נקודות, בהתאמה). הפערים המתונים ביותר נרשמו בין המתקבלים למקצועות עזר רפואיים ולעסקים ומדעי הניהול ופערים גבוהים במיוחד נמצאו בתחומי המשפטים (פער של 150 נקודות בממוצע) ומדעי החברה (109).

מקצועות מגדריים ומגזריים

יותר נשים מגישות בקשה ללימודי תואר ראשון מאשר גברים. בשנת הלימודים תשס"ח, נשים היוו 54.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-56.8% מהמועמדים למכללות האקדמיות. 65.7% מהנשים המועמדות לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, בדומה לגברים ו 73.3% מהנשים המועמדות למכללות התקבלו בעדיפות ראשונה, קצת יותר מאחוז הגברים (70.3%). גם ב2019 חלוקת תחום הלימוד (והעיסוק) נשארת בהרבה מהמקצועות תחומה במסגרות מגדריות נוקשות. את כיתות הלימוד במקצועות הריפוי בעיסוק, הפרעות בתקשורת, ייעוץ חינוכי, עיצוב פנים, תולדות האומנות, הכשרה להוראה, עיצוב פנים – מבנה וסביבה מרכיבות בעיקר נשים (ברוב המקצועות מעל ל-90%) לעומת זאת, מקצועות שבהם עיקר הביקוש  של גברים (יותר מ-85%) הם הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, הנדסת בניין.

21.3% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-21.7% מהמועמדים למכללות האקדמיות היו ערבים. מספרים מספרים שעולים בהתמדה לאורך השנים אך גם הם יכולים להסתיר פערים משמעותיים בין המגזר היהודי לערבי. רק 47.9% מהערבים המועמדים לאוניברסיטאות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 69.2% מהיהודים והאחרים, פער של מעל ל20%. במכללות הפער נמוך יותר ועומד על קצת יותר מ10%. 63.9% מהערבים המועמדים למכללות התקבלו בעדיפות ראשונה, לעומת 74.3% מהיהודים. רוב המקצועות שמעל לשליש מהם לומדים ערבים נעים על ציר הלימודים המדוקים (הנדסת מזון וביוטכנולוגיה, מתמטיקה – פיזיקה, הנדה גאודטית) לימודיים רפואיים (מינהל מערכות בריאות, סיעוד, מדעי הרפואה המעבדתית ורוקחות) לימודי הוראה, חינוך וטיפול וגם – לימודי לשון עברית וספרות עברית.