משטרת ישראל פעלה בניגוד לנהלים ובחוסר שוויון כשקידמה התקשרות עם חברת 'המימד החמישי', שהייתה בבעלותו של בני גנץ, בעלות של 50 מיליון שקלים ללא מכרז, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי). חברת המימד החמישי נסגרה בשנת 2018, וההתקשרות המוזכרת בדו"ח בוצעה בשנת 2016.

על פי המבקר, בשנת 2016 הציעה החברה למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית מתקדמת שהיא מפתחת. בעקבות הפנייה, הורה מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך במאי 2016 לבצע בדיקה מעמיקה בדבר יכולות המערכת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה. לבקשת המשטרה, החברה ביצעה את הבחינה עבור המשטרה, ללא תמורה וללא אישור של ועדת המכרזים.

המפכ"ל לשעבר רוני אלשייך. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

לאחר שנמצא כי בחינת היכולת בוצעה בהצלחה, העבירה המשטרה לחברה טיוטת חוזה שעסקה ברכש המערכת, ולפיו ההתקשרות תבוצע בשני שלבים: בשלב א' יבוצע פיילוט, ואם זה יצליח, המשטרה תתחייב לבצע את שלב ב', שהוא רכש המערכת המלאה במאפייניה הנוכחיים, ובכלל זה שירותי הדרכה וייעוץ בשווי כולל של כ-50 מיליון שקלים.

באוגוסט 2016 התקיים דיון בנושא החברה, בראשות המפכ"ל. בדיון השתתפו, בין היתר, נציגים בכירים של המימד החמישי – יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה. על פי הפרוטוקול, משתתפי הדיון הביעו את עמדתם בנושאים מהותיים, ובין היתר התייחסו לצורת ההתקשרות (פטור או מכרז), לתקנת הפטור (פטור ספק יחיד או פטור מבצעי) ולשילוב המערכת הטכנולוגית בעתיד במשטרה. בסיכום הדיון הנחה המפכ"ל כי התקשורת תבוצע בפטור ממכרז.

משרד מבקר המדינה העיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של החברה בדיון האמור. מדובר בחברה שהיא בעלת עניין, במצב דברים זה, לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של החברה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה.

החברה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי לפי בירור שהתקיים עם נציגי החברה שנכחו בדיון זה, דיון זה "עסק בהצגה כללית של החברה, המערכת והפתרון הייחודי שפותח על ידי החברה. בישיבה זו דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה, ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים, ובוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי. ככל שנושאים אלו נדונו בישיבה הרי שדיון זה התקיים לאחר שנציגי החברה יצאו מהדיון". המשטרה מסרה בתשובתה כי "נציגי החברה השתתפו בחלק מן הדיון, במסגרתו הוצגו תוצרי בחינת היכולת הראשונית, אך הדיון באשר להיבטי הרכש נערך שלא בנוכחות נציגי החברה ולאחר עזיבתם את החדר". משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי פרוטוקול הדיון, נציגי החברה נכחו במהלך סבב ההתייחסויות של גורמי המטה במשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה.

בספטמבר 2017, הורה אלשיך לקדם את המשא ומתן עם המימד החמישי לרכש של 50 מיליון שקלים. נציגי מנהל הטכנולוגיות של המשטרה ביקשו מאנשי משרד האוצר לאשר להם את ההתקשרות, אולם אנשי האוצר התעקשו על פרסום פומבי ובחינת חברות נוספות. הדו"ח מצא כי המשטרה לא מילאה את הנחיות האוצר, ונפגשה עם חברה מתחרה אחת בלבד.

ליקוי נוסף שעולה בדו"ח הינו בכך כי הפיילוט אפשר למימד החמישי גישה לנתוני המשטרה ולתהליכים שונים בה, דבר שסייע בפיתוח מוצרם. בסיומו, מותח הדו"ח ביקורת על התנהלות המשטרה מול החברה, אשר פעלה לדבריו ללא היוועצות עם גורמים חיצוניים. בדו"ח נכתב כי "בחירת המשטרה לפעול באופן עצמאי לא תרמה לקידום יעיל ותכליתי של מתן מענה לצורך הטכנולוגי".

מאות מליונים שהוסטו לטובת המשרד לביטחון הפנים

ליקויים נוספים שמצא המבקר נוגע ל-18 הזמנות רכש במשטרה שהעלו חשש לפלילים והועברו לבחינת מח"ש, ומאות מיליוני שקלים מתקציב המשטרה שהוסטו על ידי המשרד לביטחון פנים.

הדו"ח מצא כי באפריל 2018, החליט המשרד לביטחון פנים להסיט מאות מיליוני שקלים מתקציב המשטרה מהפרויקטים שאושרו לביצוע בשנת 2018, לטובת פרויקטים חדשים שהשר גלעד ארדן ומשרדו ביקשו לקדם בשנה זו. זאת, מבלי לקיים לפני קבלת ההחלטה כל התייעצות עם המשטרה בנושא ומבלי שעמד לרשות המשרד מידע מפורט מהמשטרה, על אופן יישומו האפשרי של מהלך זה, השפעותיו, יישום התכניות המאושרות של המשטרה, או על יכולתה למלא את תפקידה ולעמוד ביעדיה ועל הנזקים המבצעיים והכספיים שייגרמו למשטרה ולספקיה בגין החלטה זו.

הסטת התקציבים השפיעה, בין היתר, על פרויקטים של בינוי תחנות משטרה, בעיקר בחברה הערבית ובפריפריה, ביטול פרויקטים טכנולוגיים-מבצעיים, וביטול רכש ניידות לאגף התנועה. השר לבטחון פנים ביקש מהמשטרה מידע בנושא רק לאחר שהתקבלה החלטתו על הסטת התקציבים, ובעקבותיו, החליט כי ייקבע מתווה תקציבי חדש, מהלך שנמשך כחצי שנה.

גלעד ארדן ורוני אלשיך (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש 90).

ליקוי בולט נוסף עליו התעכב המבקר נוגע להתקשרות בפטור ממכרז בדרך של בקשה להצעת מחיר. המבקר מצא כי בכמעט 70% מהזמנות המשטרה שבוצעו בדרך של בקשה להצעת מחיר, שנבדקו באופן פרטני על ידי מבקר המדינה, נמצאו ליקויים שונים, בהיבטים של תקינות הצעות המחיר על פי הנהלים, תקינות החשבוניות, ומתן הזדמנות שווה לספקים להתחרות על התקשרויות עם המשטרה. בחלק מההזמנות נמצא יותר מליקוי אחד.

במסגרת בדיקה זו, נמצאו 18 הזמנות שהעלו חשש לביצוע מעשה פלילי. בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, הזמנות אלו הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, והוא הורה להעבירן לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. הליקויים שנמצאו בהזמנות אלו לא פורטו בדוח המבקר.

ליקוי אחר שעלה בדו"ח נוגע לפיצול לקוי של הזמנות רכש. מבקר המדינה מצא דפוס פעולה חוזר במשטרה, לפיו לעיתים כאשר סכומי הרכש של הטובין או השירותים היו גדולים מ-50,000 שקלים, סכום המחייב ביצוע מכרז, פוצלה הרכישה לכמה הזמנות נפרדות, שכל אחת מהן הסתכמה בפחות מ-50,000 שקלים, זאת כדי להימנע מרכש באמצעות מכרז, ובניגוד לנהלים. דפוס פעולה זה עלול להביא לרכישת אותם שירותים מאותו ספק אך במחירים שונים במסגרת התקשרויות נפרדות, ועלול להגדיל במידה ניכרת ושלא לצורך את מספר ההתקשרויות שהמשטרה נדרשת לטפל בהם, הדורשות השקעת תשומות רבות.

בנוסף, מצא הדו"ח כי לעיתים, בעת שיחידות המשטרה מבצעות רכש של טובין או שירותים, הן נמנעות מרכישה בסך 50,000 שקלים ומעלה, באמצעות הפחתה מכוונת ויזומה של איכות הטובין או השירותים או באמצעות הפחתת כמות הרכש המבוקשת – כך שסכום הרכש יהיה קטן מ-50,000 שקלים, והדבר יאפשר להם להימנע מרכש באמצעות מכרז. מבקר המדינה ציין כי פרקטיקה זו עלולה לגרום בין היתר לוויתור על דרישות נחוצות לפעילות המשטרה, וכן עלולה לפגוע ביכולת תכנון הרכש עבור כלל המשטרה, בשל היעדר תמונה ברורה ומלאה של כלל צורכי הרכש של יחידות המשטרה, שכאמור מרודדים על ידי היחידות.

ממשטרת ישראל נמסר כי "מידי שנה משטרת ישראל מנהלת  13,000 הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים, כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה. משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו על ידי המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דו״ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו".

באשר להתקשרות בנושא בינה מלאכותית מסרה המשטרה כי  "ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למשטרת ישראל להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי.

"ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל. הפיילוט בוצע במתקן משטרתי שהוקמה בו תשתית יעודית לטובת הפיילוט. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות בטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט. אנו בטוחים כי תוצריו של הפיילוט שממומשים בימים אלו בתוך המשטרה, ישדרגו בעתיד באופן משמעותי את היכולת הטכנולוגית של המשטרה לממש את ייעודה, ויהוו כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה".

בכל הנוגע לתכנון ותכנית הרכש: "בין המשרד לבט"פ ומשטרת ישראל מתקיימים תהליכי עבודה שוטפים בנוגע לתכנון תקציב המשטרה ומימוש תכניות העבודה. בשלהי שנת 2016, הוכנה עבודת מטה נרחבת לטיוב הליכי הרכש, ובעקבותיה הוכנה ויושמה תכנית רכש שנתית שנכנסה למימוש לראשונה החל מתחילת שנת 2017. מטבע הדברים, יישום תהליך חדש מעין זה דורש תקופת למידה לצורך הטמעת השינויים, תהליך שכבר ניכר באופן משמעותי אשתקד".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה כי "המשרד לביטחון הפנים מברך על הדו"ח החשוב של מבקר המדינה בנושא הרכש במשטרה. המשרד רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים. דו"ח המבקר מוכיח באופן חד משמעי שיוזמת השר ארדן (שנבלמה על ידי משרד האוצר) להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לביטחון הפנים הייתה יוזמה נכונה, שהייתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב. ראוי לזכור שמשטרת ישראל מנהלת כיום רכש בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה ללא יכולת פיקוח בזמן אמת של המשרד הממשלתי אליו היא משתייכת. מצב זה הוא שהוביל לליקויים רבים המופיעים בדו"ח וניתן יהיה לתקן את המצב אך ורק אם מודל הפיקוח על הרכש המשטרתי ישתנה. כך למשל, הדו"ח מציג כיצד נשכר על ידי המשטרה יועץ תקשורת בעל רקע פוליטי, ללא שהמשרד לבטחון הפנים יודע או יכול לפקח על ההתקשרות. עוד מציג הדו"ח במפורש כיצד, למרות הנחיית השר לבטחון הפנים וגורמי המקצוע של משרדו כלפי משטרת ישראל, לבחון כתיבת מכרז ולבצע בחינת עומק בקשר להתקשרות בין המשטרה לחברת טכנולוגיות, החליטה המשטרה שלא לשתף את המשרד לבטחון הפנים בחלק מהליכי ההתקשרות ואף להתבסס על נתונים מוטעים שהוצגו לה על ידי בעלי עניין.

"חומרת ממצאי הדו"ח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לבטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי והשוואתם למודל הפיקוח המתקיים כיום בין משרד המשפטים ופרקליטות המדינה וכן גורמי אכיפה נוספים. שום גוף אינו פטור מפיקוח ציבורי על הוצאת תקציבו באופן שוויוני ותחרותי המביא לחיסכון ויעילות והמשרד לבטחון הפנים יפעל כדי לוודא שכל הליקויים יתוקנו וכדי שהיוזמה להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לבטחון הפנים תקודם במהרה".