דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ד בכסלו תשפ"ב 28.11.21
27°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 30°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בנק ישראל

מתחת למינוס / הוצאה לפועל: הבנקים מגמישים את תנאי האשראי, ואלו חדשות רעות לעניים

אדם חותם על חוזה הלוואה (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

על פניו זה נשמע טוב - יש יותר גופים להלוות מהם כסף | אולם, לאחר שהגופים הבנקאים והחוץ בנקאים הורידו את המגבלות, ליותר אנשים יהיה קשה להחזיר את ההלוואות | רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד: "יש עלייה בפניות של מעמד הביניים הנמוך עם בעיות של חובות וקשיים כלכליים"

יונתן קירשנבאום

"הלוואה זולה ומיידית, בלי שאלות" זו הודעה שכבר התרגלנו לראות כמעט בכל מקום.  קשה שלא לפגוש פרסומות מהסוג הזה באינטרנט, על גבי אוטובוסים ואפילו בהודעות סמס תפורות אישית לטלפונים. למעשה, היום חלק מאזרחי ישראל צריכים להתאמץ כדי שלא יוצע להם לקחת הלוואה כמעט ללא בדיקה של היסטוריית האשראי שלהם.

מדובר במגמה שהולך ומתגברת בעשור האחרון והגיעה לשיא בשנה האחרונה. אמנם קצב הגידול בחובות של משקי הבית הולך וקטן בשנים האחרונות, אבל מעולם היקף החובות לא היה גדול יותר. הכסף הזול בידי הבנקים, כתוצאה ממדיניות הריבית האפסית, יחד עם התגברות התחרות בשוק האשראי והצורך של המוסדיים למצוא אפיקי השקעה מניבים בעולם של ריביות נמוכות, הביאה לעלייה עצומה בהיקף חובות משקי הבית בעשור האחרון. מהבנקים ועד הגופי החוץ בנקאיים הידועים בשם "חברות מימון", נראה שכולם מחפשים להלוות לנו, הצרכנים הפרטיים כמה שיותר, וכמה שיותר מהר.

בנק לאומי, בנק הפועלים, ובנק מזרחי טפחות (צילום: פלאש90)

נכון להיום בנק ישראל לא מודאג, על פי הבנק, לא מדובר בסכנה ליציבות הפיננסית, כי היקף החובות ה"בעייתיים" של הציבור לא יאיים על יציבות הבנקים, שנשענים על מקורות נוספים רבים מעבר למשקי הבית. אלא שקביעה זו לוקחת בחשבון את היציבות הפיננסית בלבד, ומתעלמת מכך שבשנים האחרונות ישראלים רבים נכנסים עמוק יותר ויותר לחובות, או נמצאים במצב של הישענות תמידית על מימון אשראי כדי לענות על צרכים בסיסיים ולעמוד בתשלומים שוטפים.

דוחפים אשראי

פעמים רבות מדובר בהלוואה שאפשר לקבל כמעט ללא בדיקה כלשהי של היסטוריית האשראי, ולעיתים אפילו ללא בדיקה כלל. כך למשל, חיפוש מהיר של הלוואות באינטרנט יכול בקלות להביא לתוצאות בסגנון "25,000 ₪ הלוואה מיד", בלי שאלות. סכום כזה אפשר אפילו להשיג באותו היום, בשירות שחברות מימון מסוימות מציעות, במסגרתו הכסף מגיע עוד היום לבית הלקוח.

מדובר בפרקטיקה שנפוצה יותר בגופים החוץ בנקאיים, ובעיקר בחברות המימון השונות. הבנקים, הגוף שמלווה את הנפח הגדול ביותר למשקי הבית, עובד באופן מסורתי עם מערכת של בדיקה מקיפה של היסטוריית האשראי ויכולת ההחזר של לקוח לפני שהלוואה מקבלת אישור. הבנק מעוניין להלוות ללקוחותיו בריבית, אבל כדי להרוויח מההלוואות הבנק צריך לדאוג שללקוח יש יכולת החזר. לכן, הבנק מנסה להעריך מהי יכולת ההחזר של לקוח, ועל פי הערכה זו קובע את תנאי ההלוואה- הגודל והריבית שהלקוח יכול לקבל.

על הבנקים יש מערכת פיקוח ורגולציה מחמירה למדי תחת בנק ישראל, שמטרתו לדאוג לכך שהם אכן מלווים באופן שקול שאינו מסכן את יציבותם. עם זאת, הגופים החוץ בנקאיים שביניהם הגופים המוסדיים וחברות המימון, מפוקחות תחת רשות שוק ההון, ואינם מוגבלים באותו האופן, ויכולות לעסוק בהלוואות "סיכוניות" יותר.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בטקס המינוי שנערך הבוקר בבית הנשיא. 24 בדצמבר 2018 (דוברת בנק ישראל)

לכן, באופן היסטורי הבנקים נחשבים למלווים בטוחים יותר, והחוץ בנקאיים לאלו שמוכנות להלוות בתנאים מסוכנים יותר. חברות המימון, למשל, מלוות פעמים רבות למי שלא יכול לקבל הלוואה בנקאית. כאשר לקוח נשב למסוכן מדי בעבור הבנקים, והם מעריכים שלא יוכל להחזיר את החוב, הם עלולים לסרב להלוות לו. במצבים בהם אותו אדם זקוק באופן נואש ומיידי לכסף הוא עשוי לפנות לאותם חברות מימון שיהיו מוכנות לתת לו את ההלוואה למרות הסיכון. אלא שבתמורה להלוואה המסוכנת, החברות ידרשו ריבית גבוה.

פעמים רבות מדובר דווקא באנשים החלשים ביותר בחברה שנאלצים להסכים לקבל הלוואות בריביות גבוהות מחברות המימון. כדי לעמוד בתשלומים השוטפים כמו שכר דירה וחשבונות, ולעיתים כדי לסגור חשבונות קודמים מי שלא יכול לקבל הלוואה בנקאית נאלץ להסכים לתנאים של חברות המימון, גם כשאלו גבוהים בהרבה מיכולתו להחזיר.

אותן חברות מימון עוסקות לעיתים גם במה שנקרא "דחיפת אשראי"- ניסיון אקטיבי לשכנע לקוחות לקחת עוד הלוואות. לא מדובר רק בפרסום אגרסיבי בשלטי חוצות, ברדיו ובאינטרנט. חלק מחברות אלו עוסקות בשיווק טלפוני, לעיתים קרובות למי שמצבו הכלכלי הגרוע ידוע להם.

אלא שדחיפת האשראי היא תופעה שהחלה להיות נפוצה יותר ויותר גם בקרב הבנקים. התחרות הגוברת עם חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים כתוצאה מחוק שטרום, מביאה למאבק על לקוחות האשראי בישראל. אמנם מדובר בשדה מפוקח בהרבה מההלוואות החוץ בנקאיות, אבל נראה שבשנים האחרונות החליטו הבנקים להגביר את מידת החשיפה שלהם לאשראי צרכני מסוכן יותר.

עובדה זו ניכרת לכלל לקוחות הבנקים. לקוחות בנק הפועלים זכאים להלוואה של עד 11,000 כמעט בלחיצת כפתור, ורבים מלקוחות חברות כרטיסי האשראי זכו להגדלה מפתיעה במסגרת האשראי שלהם, מבלי שביקשו אותו. גם הנטייה לקבל שיחות טלפון ובהן הצעה להלוואה ייעודית הפכה לשכיחה יותר.

"יש עלייה בפניות של מה שנקרא מעמד הביניים הנמוך יותר עם בעיות של חובות וקשיים כלכליים" אומר רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד. לטענתו, מדובר בתופעה הולכת וגדלה על רקע התגברות התחרות בשוק האשראי. "אני מכיר מישהו שקיבל הודעה מחברת כרטיס האשראי שלו לטלפון שבו הוצע לו הלוואה בריבית של פריים +8%, אבל אתה חייב לקבל את ההחלטה היום. השיחה הזו היא שיחה של לחץ. בנאדם שצריך כסף, ונותנים לו אותו כמעט בלי שאלות בדרך כלל הוא מתפתה" הוא אומר.

חובות משקי הבית, סטטיסטיקה

בנק ישראל מודע לסכנה שבגידול ברמות החוב של משקי הבית, אבל טוען שמדובר במגמה הולכת ופוחתת. על פי נתוני בנק ישראל, מאז שנת 2015 קצב הגידול של חובות משקי הבית נמצא דווקא בירידה. לצורך העניין, בשנת 2017 הגידול עמד על 5.2%, ובשנת 2018 על 4.8%.

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ארכיון – למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

נתונים אלו מראים בהחלט על מגמת שיפור. אלא ששווה לציין שלא כל חובות משקי הבית מתגלמות בנתון הזה. כמובן שהבנקים מחוייבים לדווח לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על מצב ההלוואות הם מעניקים, ולכן בנק ישראל מודע למגמות ככל שמדובר בבנקים. עם זאת, מעל חובות משקי הבית לגופים החוץ בנקאיים, ובעיקר לחברות המימון השונות עומד סימן שאלה גדול, ובנק ישראל לא מחזיק בנתונים ברורים לגביו.

בדו"ח של מרכז טאוב שפורסם לפני כשבועיים נכתב כי "נראה שבמצב המשק כיום, שיעור החוב של משקי הבית בעשירונים התחתונים נמוך מכדי לסכן את המערכת הפיננסית במדינה. עם זאת, אם תחול החוב הרעה במצבו הכלכלי של המשק, היא עלולה לפגוע במידה בלתי-פרופורציונלית במשקי הבית העניים. לכן, מינוף היתר של משקי הבית בעשירונים התחתונים עלול להוביל לפגיעּות פיננסית ולהרעה במצבם הכלכלי הרעוע ממילא".

דבר זה איננו מפתיע כשלוקחים בחשבון את המגמה ארוכת הטווח. מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008 שהביא לריביות אפסיות ברחבי העולם גדל -65% היקף חובות משקי הבית בישראל. השכר הממוצע לעומת זאת עלה בתקופה הזו ב-24% בלבד. לכן במילים אחרות אפשר לומר שבישראל הציבור הולך וצובר חובות בקצב גבוה מהגידול במשכורת.

לדבר זה יש השפעה גדולה על מספר אדיר של משקי בית. על פי ההערכות 40%-50% מהישראלים נמצאים במצב של "מינוס כרוני" – מינוס שאיננו חד פעמי. הגידול בהיצע האשראי, במקביל לגידול נמוך יותר ברמות השכר עלולה להביא להתנפחות היקף הישראלים שחיים על אשראי בעתיד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!