הממשלה הגדילה בשנים האחרונות את ההוצאה הציבורית (כלל הסכומים שמוציאות הממשלה והרשויות המקומיות לכל מטרותיהן) והקטינה את שיעורי המס, כך עולה מדו"ח בנק ישראל על המגזר הציבורי ומימונו שפורסם אמש (ראשון). כתוצאה מכך, טוען בנק ישראל, תתקשה הממשלה לשמור על יציבות פיסקלית לאורך זמן, ותידרש להעלאת מסים או להקטנת ההוצאה. עם זאת בבנק ישראל מציינים כי "רמת ההוצאה האזרחית (ההוצאה הממשלתית בניכוי הוצאות הביטחון ותשלומי הריבית, ע.כ) בישראל נמוכה יחסית לרמה במדינות המפותחות האחרות" ועל כן יש להעדיף דווקא העלאת מסים ולא קיצוץ בהוצאות.

"בשנים האחרונות הגדילה הממשלה בשיעור ניכר את ההוצאה האזרחית", נכתב בדו"ח, לצד הצגת הנתון כי ב-2018 הגיעה ההוצאה האזרחית לרמה של 32.3% מהתוצר (ב-2012, לשם  השוואה עמדה, ההוצאה האזרחית על 31.1% מהתוצר). יש לציין כי הצריכה הביטחונית נמצאת ברמה של 4.4% כבר ארבע שנים רצופות (בשנת 2012 עמדה ההוצאה הביטחונית על 4.6% מהתוצר).

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בטקס המינוי שנערך הבוקר בבית הנשיא. 24 בדצמבר 2018 (דוברת בנק ישראל)

בבנק ישראל מתייחסים לעלייה שנרשמה בהוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר בשנים 2018-2015  – מרמה של 38% לרמה של  39.7%  – כמדיניות מרחיבה. עם זאת צריך לציין כי עד 2013 עמדה ההוצאה הציבורית על 40% ויותר, כך שלמעשה מדובר בעלייה קלה בשיעור ההוצאה שטרם כיסתה על הירידה המשמעותית בשני העשורים האחרונים.

עוד נכתב בדו"ח כי "מאחר והרחבה זו לא לוּותה בהגדלה של מקורות מימון פרמננטיים, ואף לוּותה בהפחתה של שיעורי המס, היא התבטאה בהגדלת הגירעון המבני". ועל כן בבנק ישראל ממליצים לממשלה להעדיף העלאת מסים על פני קיצוץ בהוצאה הממשלתית.

בנוסף נטען במסמך כי יש להעדיף לבצע צעדים מסוג זה כל עוד התנאים המאקרו-כלכליים נוחים שכן "במקרה שתחול תפנית במחזור העסקים הממשלה עלולה להיאלץ לרסן את ההוצאות ו/ או להעלות מיסים דווקא כאשר מצב המשק ידרוש תמיכה פיסקלית בפעילות". גישה זו שמציג בנק ישראל מכונה גם גישה אנטי-מחזורית כלומר העדפת מדיניות פיסקלית מרחיבה בתקופה של האטה בצמיחה ומדיניות מרסנת בתקופת גאות.

בבנק ישראל מצביעים על ההתרחבות בגרעון המבני של הממשלה הרחבה (3.8%) שנחשב גבוה יחסית למדינות ה-OECD. הם מתייחסים לצמצום של הגרעון הממשלתי בשלוש השנים האחרונות בעיקר כתוצאה של הכנסות חד פעמיות ובלתי צפויות.  לכן מצביעים אנשי בנק ישראל על כך ש"התרחבות פערי הגירעון בין ישראל למדינות ה-OECD מדגישה כי ישראל תגיע לשינוי המחזורי הבא מצוידת בפחות אפשרויות לתמרון במרחב הפיסקלי".

לאן הופנתה הגדילה בהוצאה הממשלתית?

בבנק ישראל מנתחים את הסעיפים אליהם הופנתה התוספת להוצאה הממשלתית 2016 ל-2018. אומנם החלק שמקבל את התוספת הגדולה ביותר הוא תקציבי הרווחה והסעד (27% מסך כל התוספת), אך בבנק ישראל מציינים כי משקלה של תוספת זו דומה למשקלם של תקציבים הרווחה והסעד מהסך הכולל של ההוצאה הממשלתית. כך קרה גם בתקציבי החינוך (18%) התרבות (4%) והבריאות (14%).

לעומת זאת סעיפים שייעודם מוגדר כשירותים כלכליים זכו לתוספת של 12%, כפול ממשקלם מסך התקציב (6%). כלומר, באופן יחסי תקציבים אלו גדלו באופן המשמעותי ביותר. מהם :שירותים כלכליים"? בעיקר סעיפי בינוי. בבנק ישראל מסבירים כי "הרחבת ההוצאה לשירותים הכלכליים מתרחשת לאחר שבמשך תקופה ארוכה נעשו השקעות נמוכות. אולם בחינה מעמיקה של הסעיף מעלה כי כשני שלישים מהגידול בהשקעות נובעים מהרשויות המקומיות. הדבר קשור ככל הנראה לבחירות ברשויות המקומיות".

שר האוצר כחלון יוצא ממסיבת עיתונאים. ארכיון (צילום: פלאש90)

בבנק ישראל מנתחים את התוספת בהוצאה הממשלתית על חינוך ומצביעים על כך שבעוד שההוצאה הממוצעת על תלמיד בחינוך היסודי הדביקה את הפער לממוצע ה-OECD, ההוצאה הממוצעת בחינוך העל-יסודי בישראל עדיין נמוכה משמעותית מזו שבממוצע מדינות ה-OECD.

באשר למסקנות ממחקרים שונים שבוצעו על מערכת החינוך הישראלית מדגישים בבנק ישראל כי "צמצום פערי ההישגים צפוי להוביל לגידול משמעותי בפריון ובשיעור הצמיחה ולצמצום אי-השוויון". וכי "המבחנים הבין-לאומיים מראים שהמורות והמורים בישראל משיגים בקריאה ובמתמטיקה ציונים נמוכים ממקביליהם במדינות ה-OECD". זאת על אף ש"בראשיתה של תקופת המחקר עלתה איכות המורות והמורים שהצטרפו למערכת, אך לקראת סופה נוצרה מגמת ירידה".