העסקים הישראלים נוטלים יותר חובות, כך עולה מדו"ח בנק ישראל שפורסם אתמול (ראשון). בדו"ח מתאר בנק ישראל את המגמות המרכזיות בשוק האשראי הישראלי: העסקים הישראלים הגדילו את האשראי שנטלו בעקבות הרפורמות במערכת האשראי, לטענת הכותבים. עם זאת, לטענת הדו"ח, לעסקים הישראלים יש רמת חוב נמוכה יחסית לעולם. זאת כתוצאה ממעבר של המשק הישראלי להתבססות על שירות במקום ייצור ותעשייה, ועלייה ברווחיות החברות בישראל. לא בטוח שאלו נתונים מדאיגים, היות ושיעור החוב של המגזר העסקי בארץ נמוך ממדינות מתועשות אחרות.

המגזר עסקי

העסקים הישראלים דווקא הגדילו את קצב צמיחת החוב שלהם, או כפי שנכתב בדו"ח, "בשנת 2018 השתנו המגמות בחוב העסקי ובחוב של משקי הבית: החוב של המגזר העסקי עלה וקצב הצמיחה של חוב משקי הבית שלא לדיור הואט".

אלא ששיעור החוב של המגזר העסקי ביחס לתוצר נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות. מדובר בתופעה משונה, מכיוון שחוב עסקי הוא הדרך המרכזית שבה עסקים משיגים מימון להתרחבות והשקעה. שני אלו הם תנאים קריטיים לצמיחה כלכלית.

עם זאת, בבנק ישראל לא מביעים דאגה, ומסבירים את החוב הנמוך בשני גורמים עיקריים: מצד אחד הצמצום בתעשייה במשק הישראלי, והעלייה ברווחיות החברות בישראל. לטענת הכותבים, השיעור הנמוך של התעשייה כחלק מהמשק הישראלי מביא לירידה בחוב העסקי מכיוון שהתרחבות והשקעה בחברות שירותים דורשת השקעות הון נמוכות יותר.

"בישראל התוצר של ענף המסחר והשירותים העסקיים גדל בשנים האחרונות יותר מאשר תוצר הענפים האחרים ובפרט תוצר ענפי התעשייה, הייצור והחקלאות" נכתב בדו"ח. בישראל התעשייה מהווה 19.6% מהמשק, לעומת ממוצע של 25.5% בקרב מדינות ה-OECD. כידוע, התעשייה והחקלאות הישראלית סובלים מירידה ברווחים, בין היתר בעקבות מדיניות פתיחת השוק הישראלי לתחרות בחו"ל של הממשלות האחרונות. "גידול חלקו של ענף המסחר והשירותים במשק תורם להסבר מגמת הירידה של יחס החוב העסקי לתוצר בשנים האחרונות" נכתב.

עובדי מלט הר-טוב שופכים מלט בתל אביב במחאה על ייבוא מלט במחירי היצף 26 בנובמבר 2018 (צילום: פלאש90)

הסבר נוסף לרמת החוב הנמוכה של המגזר העסקי בישראל הוא הרווחים הגדולים יחסית של החברות בשנים האחרונות. "החברות הציבוריות בישראל משתמשות במקורות פנימיים למימון פעילות השקעה. מקורות אלו הולכים וגדלים בשנים האחרונות, ולכן יכולים להביא לירידה של ביקוש החברות לאשראי" נכתב.

במילים אחרות, בבנק ישראל מעריכים כי הרווחיות של החברות הציבוריות בישראל מאפשר להן להקטין את רמת החוב שהן נוטלות לצורך התרחבות. כך, במקום ליטול הלוואות, הן יכולות להשתמש בעודפי ההון שלהם כדי לבצע השקעות והתרחבות.

משקי הבית

בתוך כך ממשיך הגידול המשמעותי בהיקף ההלוואות שמקורן בגופים חוץ בנקאיים. מרבית העלייה בהלוואות שאינן לדיור נלקחו מגופים חוץ בנקאיים. למעשה, בשנת 2018 היקף ההלוואות שלא לצורכי דיור מהבנקים דווקא ירד ב-0.9%. לעומת זאת, היקף ההלוואות שלא לצורכי דיור מהגופים המוסדיים זינק ב-25% בשנה שעברה, והיקף ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי עלה ב-7.5%. מדובר במגמה עקבית בשנים האחרונות, בהן הגופים החוץ בנקאיים מגדילים את היקף ההלוואות לציבור. חלקם של חברות כרטיסי האשראי צפוי לגדול באופן משמעותי בחודשים הקרובים, עם ניתוק חברות ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים.

על פי דו"ח בנק ישראל, החוב שלא לדיור צמח בשנת 2018 ב-1.4% בלבד, קצב נמוך יחסית לשנים האחרונות. עם זאת, לפי הדו"ח חברות המימון וחברות כרטיסי האשראי הגדילו את היקף ההלוואות למשקי הבית ב-23%. מדובר בזינוק בהיקף ההלוואות הניתנות על ידי אותן החברות, שמרבית החובות אליהן אינם לדיור אלא לצריכה שוטפת.

על פי הדו"ח משקי הבית הולכים ומגדילים את היקף החובות שהם נוטלים מגופים חוץ בנקאיים, על אף העובדה שהבנקים מהווים את המקור של 80% מסך החובות של משקי הבית. מבין הגופים החוץ בנקאיים משקי הבית בישראל חייבים לחברות כרטיסי האשראי כ-20 מיליארד ₪, ולקרנות הפנסיה וחברות הביטוח כ-15 מיליארד.

עם זאת, הדו"ח מזהיר מפני עלייה ברמות הסיכון של הגופים המלווים כתוצאה מהגדלת היקף ההלוואות למשקי הבית. "הירידה בחוב שלא לדיור התרחשה על רקע רמה גבוהה היסטורית של מדדי הסיכון בתיקי האשראי שלא לדיור מהבנקים ובכרטיסי האשראי, שאף עלתה השנה" אומרים כותבי הדו"ח ומוסיפים כי "גם מדדי סיכון האשראי של האשראי לדיור הם ברמה גבוהה היסטורית, אך נמוכה בעשרות אחוזים מאשר באשראי שלא לדיור".

לטענת כותבי הדו"ח, ההסטה של חוב משקי הבית לדיור היא מגמה חיובית גם למשקי הבית עצמם וגם לרמות הצריכה במשק. ההסבר שנותנים כותבי הדו"ח הוא שהסטת החוב לדיור, שהוא סוג החוב הזול יותר למשקי הבית מייצר הכנסה פנויה גדולה יותר, שיכולה לאפשר צריכה גבוהה יותר של משקי הבית. "ככל שמתאפשר לרוכשי דירות להשתמש בחוב לדיור גדול יותר, שהוא מקור המימון הזול ביותר לרכישת דירה, הכנסתם הפנויה עולה ומאפשרת להם גם להגדיל את הצריכה השוטפת", ומראים כי היקף הצריכה הפרטית אכן גדל ב-3.8% בשנה שעברה.