נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, הודיע שלשום (שבת) בהודעה דרמטית על העלאת שכר המינימום מ-1,200 לירות מצריות ($69.27) כיום ל-2,000 לירות מצריות ($115.74), גידול של כ-67%. א-סיסי אמר בהודעות טלוויזיוניות כי ההעלאה תחול על כל העובדים במצרים. המהלך היה חלק מחבילת צעדים, הכוללת העלאה בפנסיה ובבונוסים, שנועדו להקל על מצבם של אזרחי מצרים שנפגעו מאמצעי צנע מכאיבים שננקטו בשנים האחרונות. משרד האוצר של מצרים אמר כי ההעלאה תיכנס לתוקפה בחודש יולי.

מהלך שיפור תנאי העובדים במדינה בא על רקע משאל עם שיתקיים בקרוב על תיקונים חוקתיים שיאפשרו לא-סיסי להישאר בשלטון עד 2034. הפרלמנט המצרי, המורכב מרוב של תומכי א-סיסי, אישר באופן גורף חבילה של שינויים חוקתיים בחודש שעבר, שיקדמו עוד יותר את תפקיד הצבא בפוליטיקה. משאל העם אמור להתקיים בשבועות הקרובים.

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: Egypt’s presidency media office via AP).

צנע

צעדי הצנע המתקיימים במצרים מתחילת שנת 2016 הם תנאי של קרן המטבע הבינלאומית בתמורה להלוואה של 12 מיליארד דולר. צעדי הצנע היו חלק מתוכנית רפורמה כלכלית שנועדה כביכול להחיות את כלכלת המדינה, אחרי שנים של אי-יציבות פוליטית ואלימות. הרפורמות כללו את הצפת המטבע והורדת הפיקוח מקביעת הערך שלו, קיצוצים משמעותיים בסובסידיות המדינה על מוצרים בסיסיים, והחלת מגוון רחב של מסים חדשים. האמצעים הובילו לעלייה משמעותית במחירי השירותים ואת יוקר המחייה של המצרים, דבר שמבקרים אומרים שפגע בעניים ובמעמד הבינוני בצורה הקשה ביותר והעלאת שכר המינימום היא ניסיון הדבקה של הפער.

גורם נוסף שהוביל לשחיקת ערך הכסף היה הורדת ההתערבות של המדינה בקביעת ערך המטבע, גם זה כתנאי לקבלת ההלוואה מהבנק העולמי. האינפלציה שברה שיאים והרקיעה עד לגובה של למעלה מ-35% ב-2017 ואמנם ירדה ביוני 2018 להיות פחות מ-15% אך עדיין ישנה אי-יציבות. לצד כל שחיקת ערך הכסף ויכולת הקיום ממנו, שכר המינימום לא התעדכן וכספם של העובדים היה שווה פחות. העדכון האחרון נעשה ב-2014 אז השכר עלה ל-1,200 לירות מצריות. העלייה בשכר המינימום אולי נשמעת גדולה, אך בפועל היא מנסה לפצות על שחיקת ערך הכסף בשנים האחרונות.

זוג צופה אל העיר אלכסנדריה, במצרים. ארכיון (AP Photo/Ben Curtis, File)

תוכנית הרפורמות הכלכליות זכתה לשבחים מפוארים מצד תומכי המערב ובנקאים מערביים. מדיניותו, לעומת זאת, הקשתה על מצוקתם של רוב המצרים, שנאלצו להתמודד עם העלאות תלולות במחיר של שירותים ומוצרים רבים, החל בשירותי דלק ועד למזון ולהובלה. הממשלה הורידה בהדרגה את הסובסידיות על הדלק, החשמל והמזון מאז 2016, אבל בחודש יוני 2018 החליטה הממשלה להוריד בבת אחת חלק גדול נוסף מאותן סובסידיות – ימים ספורים אחרי ההורדה המתוכננת והתוצאה הייתה עלייה של 26% במחיר החשמל ביום אחד. עליית מחירים קיצונית נוספת הייתה בתחילת יוני האחרון, אז העלתה הממשלה את מחיר מי השתייה ב-46.5% בבת אחת, ובמאי 2018 עלו מחירי התחבורה הציבורית בקהיר ב-350% בן לילה.

הרפורמות שסוכמו עם קרן המטבע הבינלאומית בתמורה להלוואה של 12 מיליארד דולר לא עברו בשקט אך גם לא בהפיכה. ביולי 2018, בעקבות צעדי הקיצוץ המאסיביים המצרים יצאו שוב לרחובות אך לא בהיקפים שהורגלו בהם והמחאות לא הגיעו למצב של החלפות שלטון כפי שקרה ב-2011 בעקבות המהומות שהחלו בכיכר תחריר. הסרת הסובסידיות הממשלתיות היא צעד שקודמיו של א-סיסי לא העזו לעשות בשל חששות מאי-שקט. הנשיא המנוח אנואר סאדאת ניסה ב-1977 להסיר את הסובסידיות על הלחם, מרכיב עיקרי בסל המזון המצרי, והדבר הצית מהומות רחוב עקובות מדם שגרמו לו לחזור בו.

הפגנות כנגד השלטון במצרים בכיכר תחריר בקהיר, 2011 (צילום: Jonathan Rashad/ wikimedia)

הרפורמות של א-סיסי אמנם גרמו לחוסר שביעות רצון בקרב הציבור, אך הפגנות ומחאות אסורות במצרים על-פי חוק מאז 2013 וחל עליהן עונש מאסר של עד חמש שנים. ניתן אם כך להבין כיצד א-סיס הצליח להעביר את הצעדים הכלכליים בשקט יחסי ואילו כיום, בטקס לכבוד הנשים המצריות הודה א-סיסי לעם המצרי, ובייחוד לנשים המצריות, על שספגו את הצעדים הכלכליים החריפים כדי לקבל את ההלוואה מקרן המטבע הבינלאומית ואמר כי "נתיב אחר היה מוביל לקריסת המדינה".

העלייה בשכר המינימום תשפר את מצבם של העובדים. ולמרות שה"קפיצה" ב-67% הייתה יותר ממתבקשת, היא לא תהפוך את מצרים למדינה עם אזרחים עשירים אך היא תחזק את כח הקנייה של האזרח הממוצע ובכך תתרום ליציבות המשק וחיזוק הכלכלה. חיזוקה של המדינה השכנה היא בעלת אינטרס גם לישראל שכן כזכור, שתי המדינות חולקות גבול ארוך ויציבותה של שכנתנו הגובלת גם עם עזה, ושיחקה תפקיד משמעותי בהרגעת הרוחות ברצועה בחודשים האחרונים, משמעותית לישראל. הגברת היציבות הפנימית וחיזוק העובדים הוא חיובי למצרים ולישראל כאחד.