עדותה של פאינה קירשנבאום ממשיכה היום (שני) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כחלק מהמשפט המנהל נגדה באשמת קבלת שוחד. היום, במסגרת עדותה השלישית והאחרונה, התמקדה קירשנבאום בנושא קשריה עם עמותת איילים. קירשנבאום נשאלה על קשריה עם עמותת איילים, ועם מעורבים ונאשמים נוספים בפרשה, ביניהם אלוף השיט לשעבר מיכאל קלגנוב, מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל, איש יחסי הציבור רונן צור, ואחרים.
במקביל, נדון היום משה קליסקי לשמונה חודשי עבודות שירות. קליסקי הודה והורשע לפני מספר חודשים במסגרת הסדר טיעון בעבירות תיווך לשוחד וסיוע לזיוף מסמך, במסגרת פרשת ישראל ביתנו. בנוסף לעבודות השירות, נגזרו על קליסקי מאסר על-תנאי וקנס בסך 200 אלף ש"ח.
קירשנבאום נאשמת בקבלת שוחד בתמורה לחלוקת כספים קואליציוניים של מפלגתה. על פי כתב האישום, קירשנבאום ביקשה וקיבלה בעצמה ובאמצעות מקורבים לה שוחד בדמות כספים, מימון חופשות, מכשירי אלקטרוניקה וטובות הנאה נוספות; ובתמורה לכך הקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו לגופים שונים, בין היתר עמותת איילים.
בדיון היום, עלו ניסיונותיה של קירשנבאום למצוא עבודה עבור רבים ממקורביה. כך למשל, עלתה אחת הטענות שהופיעו בכתב האישום, לפיה קירשנבאום דרשה מעמותת איילים להעסיק את אלוף השיט לשעבר מיכאל קלגנוב כאחד התנאים להעברת הכספים הקואליציוניים לעמותה. טענה נוספת היא כי קלגנוב קיבל משכורת מהעמותה, מבלי שיידרש לעבוד בה בפועל.
קירשנבאום נשאלה היום על כך, ואמרה: "חיפשתי לקלגנוב עבודה. רציתי שהוא יעבוד בשיט. לא ידעתי שהיה סיכום שהוא יקבל משכורת ולא יעבוד. אבל אם הוא מקבל כסף ולא עושה שום דבר, מה אני צריכה כאב ראש ולהמשיך לחפש לו עבודה? שיתעסק בפוליטיקה בטבריה. מה היה יותר פשוט להוריד לי את הכאב ראש הזה. אני אומרת שלא פניתי לאף אחד במדינת ישראל וביקשתי שישלם למישהו משכורת בלי שיעבוד. לא פניתי, לא התנתי, ולא ביקשתי שמישהו יקבל תשלום בלי לעבוד".
קירשנבאום נשאלה על ידי אחד מעורכי דינה, עו"ד אורן אדרת, כיצד חשבה להעביר את הכספים הקואליציוניים עבור עמותת שיט בראשה יעמוד קלגנוב, לאחר שלא הצליחו להעביר אותו דרך וינגייט. על כך ענתה קירשנבאום: "פניתי לאוצר, אמרתי שאני רוצה להעביר את הכסף, ושאני רוצה לדעת איך אני מעבירה את הכסף אם שרת הספורט לא רוצה להעביר את זה דרך הערוצים שלה. אמרו שאפשר להעביר את זה דרך הרשות של עמק הירדן. כשפניתי לרשות והם סירבו לקבל כסף. אז עלה נושא העמותה. הייתי צריכה להעביר כסף מיוחד לאיילים, 300 אלף שקל שהסכמתי, והם היו צריכים להעביר את זה לעמותת השיט".
בהמשך, נשאלה קירשנבאום האם היה תנאי או הבהרה לכך שעצם קיומו של הפרויקט כפוף לכך שקלגנוב ינהל אותו, וענתה: "לא התנתי אבל הבהרתי את זה. הוא זה שיזם ודחף את הפרויקט. אבל המנהל של עמק הירדן אמר שצריך לצאת למכרז, אמרתי בסדר, הוא יצא למכרז וזכה. אם לא היה זוכה לא יודעת מה הייתי עושה. אבל אני ידעתי ולא הסתרתי שזה צריך להיות פרויקט של קלגנוב".
עוד אמרה קירשנבאום על העברת הכספים כי "אני עושה את זה בגלוי. מה שיגידו לי באוצר זה מה שאני אעשה. כולם ידעו על הכסף הזה, שום דבר לא נעשה במחשכים. אני מעבירה כסף, זאת המטרה שלי, ואני עושה את זה הכי גלוי שיש. גם כשפניתי לאוצר אמרתי שאני רוצה להעביר כסף לעמותת הקייקים של קלגנוב".
בהמשך, נשאלה על העסקתו של בלינסון, אחד מפעילי מפלגת ישראל ביתנו, בעמותת איילים. עו"ד אדרת שאל את קירשנבאום: "לפי תזת האישום הוא ביקש סכום של חצי מיליון שקל, לא הסתדר, והדרך האלטרנטיבית היא שכר דרך איילים". קירשנבאום ענתה כי "לא ידעתי על העבודה של בלינסון, דאוד (דוד גודובסקי, הורשע במסגרת הסדר טיעון בפרשה, ע.י) הוא איש עצמאי, הוא לא בריון של פאינה. אם הוא יזם את ההעסקה של בלינזון וקלגנוב באיילים – אני לא ידעתי על זה".
בהמשך, נשאלה קירשנבאום על הטענה שחלק מהעסקה עם איילים היה שהעמותה תממן עבורה את שרותי יחסי ציבור של היח"צנים עובד יחזקאל ורונן צור. קירשנבאום סיפרה כי "הציעו לי להיפגש עם עובד יחזקאל. אמרתי טוב, להכיר בן אדם זה אף פעם לא מפריע. הוא אמר לי פתחתי חברה, החלטתי שאני פועל לטובת הציבור, עם רוב הגופים אני עובד פרו בונו, אז לא ידעתי אז שהוא גם לוקח אחוזים אחרי זה. הוא אמר – בואי נתחיל לשתף פעולה. אז הבנתי. לי יש כסף קואליציוני, הוא עובד פרו בונו, הוא רוצה שיתוף פעולה. בהמשך, הביאו אותי למכללה הטכנולוגית בבאר שבע. מנהל המכללה אמר שהחינוך הטכנולוגי בארץ הולך למות, כי הממשלה לא מממנת את ההשכלה הטכנולוגית. בפגישה הבאה אני מספרת על זה לעובד, והוא אומר – אני אדאג לזה פרו בונו. אני באמת דואגת לחינוך הטכנולוגי, ובמקום להתעסק עם המכללה בבאר שבע הוא מביא לי את כל התאחדות המכללות".
על כך, שאל השופט ירון לוי: "את צריכה אותו בשביל זה? אם את פונה להתאחדות המכללות הם יגידו לך לא?". קירשנבאום ענתה: "זה חברתי כזה". השופט לוי התעקש ושאל: "חברתי להיפגש איתו? חסר לך חברים?". קירשנבאום ענתה: "אם אני נפגשת איתו פעם בחודש חודשים לא קורה כלום. אחרי זה העברתי להתאחדות המכללות עשר מילון שקל. הוא הביא עוד מספר פרויקטים. לא לכל פרויקט לי הייתה נגיעה. בהמשך הוא שאל אותי אם אני יכולה להביא לו פרויקטים שמשלמים כסף".
השופט לוי שאל: "מה הוא רצה ממך?" קירשנבאום: "הוא רצה חיבור אלי, לכסף קואליציוני, לפוליטיקה ישראלית, וגם אני רציתי לפעמים לשמוע את דעתו. הוא בן אדם מרשים, והיה מזכיר הממשלה. התרשמתי ממנו. הוא אמר לי שאת התאחדות הסטודנטים הוא עושה פרו בונו. לא ידעתי שהוא עושה על זה כסף. בגלל שהוא כל הזמן אמר לי שהוא עובד פרו בונו, הבאתי לו שני פרויקטים בכסף".
בהמשך, נשאלה קירשנבאום לגבי אופי הקשר שקיימה עם יועץ התקשורת רונן צור, ואמרה: "רצו להכיר לי את רונן צור. הייתה פגישה אחת או שניים ולא יצא מזה שום דבר. הכל היה ברמה ידידותית. אף אחד לא אמר לי שזה תמורת תשלום, או שאת צריכה לשלם לי על זה. עד כדי כך חברית שרונן צור יושב אצלי בבית על קפה. מה אני בבית מנהלת דברים תמורת תשלום?".
קירשנבאום העידה כי שמרה על קשר עם צור במשך שנתיים, אך אמרה: "היה פרק זמן שהקשר היה מועט מאוד. יש רושם שנפגשנו כל שני וחמישי. היו תקופות שנפגשנו פעם בשלושה חודשים. בכל התקופה של השנתיים נפגשנו אולי 6 פעמים". על כך, אמר השופט לוי: "לאדם עם חושים כמו שלך שנתיים זה לא פרק זמן קצר".
בהמשך, נשאלה קירשנבאום אודות הטענה בכתב האישום לפיה יחזקאלי התנה את המשך יעוצו בתשלום. קירשנבאום אמרה כי "לא עלה נושא התשלום. הוא לא דיבר איתי על תשלום. הוא אמר אני רוצה לתת לך יעוץ, לא אני רוצה לתת לך יעוץ בתשלום. אמרתי לו שהייעוץ שלו לא מתאים. אם הזמן הקשר נהיה עול".
בהמשך, נשאלה אודות ניסיונותיה למצוא עבודה עבור ליה שמטוב, מי שכיהנה בעבר כחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. קירשנבאום אמרה כי "לאורך הרבה זמן חיפשתי לליה שמטוב עבודה. הכרתי אותה הרבה זמן, כחברת כנסת. מאוד רציתי לעזור לה. בסופו של דבר לא הצלחתי לעזור לה בעבודה, אבל בדרך היו הרבה ניסיונות. היה לי טבעי שמי שייקח על עצמו זה פדרציית דוברי רוסית. להעביר להם כסף ושהיא תיכנס שם לעבודה עצמה. אבל הפדרציה לא הסכימה לקבל ממני כסף כי הם רצו להישאר א-פוליטיים. נפגשתי עם הנהלה של ג'וינט, וזה נראה לי יותר טוב. אני יכולה לתת כסף להתנעת התהליך, וג'וינט יודעים לגייס את ההמשך. נפגשנו, דיברנו, זה לא יצא לפועל".
לאחר מכן, העידה קירשנבאום כי עמותת איילים ביקשה ממנה תוספת תקציבית בסך מיליון וחצי שקלים עבור העסקתה של שמטוב: "איילים אמרו לי שהם יכולים לסגור את ליה אם אני מעבירה לליה עוד מיליון וחצי. אמרתי להם שאני העברתי לפרויקטים שאני רואה בהם לנכון מספיק כסף, ושאני לא מעבירה להם כסף. לא העברתי כספים בהתניה של עבודה של אף אחד".
לאחר מכן, החלה חקירתה הנגדית של קירשנבאום, על ידי התובע בתיק עו"ד אבן חן. עו"ד אבן חן שאל את קירשנבאום מדוע שמרה על זכות השתיקה בחקירתה הראשונה. קירשנבאום ענתה כי "במילא הייתה רק גרסה אחת. פרשו הכל בתקשורת. חתמתי על מסמך שלי אסור להיות בקשר עם התקשורת. מי שהדליף זה המשטרה והדוברות של הפרקליטות. במילא לא היה משנה מה אני אגיד. לא חיפשו פה לא את האמת ולא את הצדק. מה שיצא בתקשורת לא נכון. אנחנו יודעים היום הרבה יותר דברים ממה שאז הודלף לתקשורת. לכלכלו את השם שלי".
עוד אמרה קירשנבאום כי "אני בטוחה בחפותי. כל מה שאמרתי שם, בהתחלה ביום הראשון של החקירה, אמרתי את כל האמת. אח"כ לא רציתי לדבר כי כל מה שהייתי אומרת לא יהיה לו משקל. אני אמרתי משהו אחד – בתקשורת פורסם משהו אחר. לא דיברתי – בתקשורת פורסם משהו אחר. למה לא קשרו אותי, רק למאפיה לא קשרו אותי".
עו"ד אבן חן שאל: "בחודשים הראשונים של החקירה נהנית מחסינות כחברת כנסת. שאלו אותך אם את מוכנה לוותר על חסינות למען חקר האמת. למה לא היית מוכנה?". קירשנבאום ענתה כי "זאת פריבילגיה של כל חבר כנסת, לשמור על החסינות שלו. אבל – כשהסתיימה החסינות שלי והגיעו חוקרים אלי הביתה – הם לא מצאו את הכספות, הם לא ידעו איפה כספות, אני פתחתי להם כספות. אם לא הייתי פותחת הם לא היו מגיעים לשם לעולם. הם הגיעו אלי עם ארגז ריק, ויצאו עם ארגז ריק. חצי שעה אחר כך התפרסם – בביתה של פאינה נתפסו אלפי מסמכים. אז איפה האמת?".
