שני עובדים מירדן נהרגו בשבת האחרונה בעיר אילת בשל עץ שנפל בסמוך לתחנת ההסעה שלהם מחוץ למלון רויאל ביץ'. שני עובדים מתוך 1,500 עובדים ירדנים הנכנסים לישראל לעבוד במלונות העיר אילת, והמספר רק ילך ויגדל. טרגדיה זו היא הזדמנות להבין למה השכנים הירדנים רוצים לבוא לעבוד באילת ולמה ענף התיירות בעיר הדרומית זקוק להם.

כמה גורמים הביאו ליצירת ההסדרה בין ירדן לישראל שמאפשרת לעובדים ירדנים לעבוד במלונות באילת. מחסור בעובדים בתחום המלונאות, בידודה היחסי של אילת, קרבה גאוגרפית ואינטרסים משותפים לשתי המדינות. בינתיים כולם מרוצים, אבל קודם צריך להתמודד כראוי עם מותם המצער של שני העובדים הירדנים אם רוצים לשמור על יחסים תקינים בין הצדדים.

מוחמד סלחאוי (צילום: יעל אלנתן)

מוחמד סלחאוי (26) הוא ירדני שעבד במלונות באילת ורק מחכה שיותר לו לחזור. סלחאוי נולד בעיר סלט ועבר לפני 4 שנים לעקבה, העיר הירדנית המקבילה לאילת, כדי למצוא עבודה. לדבריו הוא היה "בר מזל" והצליח להתקבל לעבודה במלונות בעיר הישראלית. כרגע האשרה שלו לא חודשה והוא מועסק במלון בעקבה השכנה ומחכה להזדמנות נוספת. אמנם הערים חולקות גבול, והנסיעה קצרה יחסית, אך פערי השכר גדולים. שכר המינימום בעקבה עומד על 400 דינר (כ-2,100 ש"ח) ושכר המינימום בישראל הוא 5,300 ש"ח. השכר בישראל הוא יותר מכפול אך המחירים בירדן מותאמים לשכר הירדני. "כולם רוצים לעבוד בישראל", אומר סלחאוי "אני רוצה לחזור לשם, שם יותר טוב".

סלחאוי התקבל בסבר פנים יפות בישראל. יפה וגם קצת מפתיע לראות עובד שכן מדבר כך על ישראל. "כל האנשים שבאים למלון הלב שלהם יותר נקי. אנשים באים למלון ומתייחסים יפה. אני לא רואה ככה בירדן. בגלל זה אני אוהב לחזור לשם. עבדתי בסאנרייז ולאונרדו וילג'. קיבלו אותי יפה כירדני". את הדברים מספר סלחאוי  ל'דבר ראשון' בשפה העברית אותה רכש בעזרת יוטיוב. "תוך שנה למדתי עברית. כשבאתי לא ידעתי עברית בכלל. שמעתי שיש שירים ביוטיוב. למדתי דרך אייל גולן. אני שומע אייל גולן בעברית ויש תרגום לערבית, גם לו וגם לשרית חדד, וככה אני מתרגל לומד ושומר על השפה".

אשרת עבודה לעובד ירדני באילת (צילום: יעל אלנתן)

לצד העובדים הירדנים באילת ישנם גם מהגרי עבודה מאריתראה וסודן. בתשובה לשאלה על אופי המפגש עם העובדים האחרים הוא אומר שטוב. "התערבבנו ודיברנו, כולנו עובדים".

סלחאוי מספר בגאווה על תפקידו: "עבדתי בשירות חדרים והייתי במשק בית. אף אחד לא עבד יותר טוב ממני שם". ככל שהוא ממשיך לתאר את גאוות העבודה עולה הניגוד לעומת המצב בקרב העובדים הישראלים, שלא רוצים לעבוד בתחום.

עובדים ישראלים לא מוכנים לעבוד בניקיון

השוק הישראלי בשנים האחרונות סובל ממחסור בידיים עובדות בתחום השירותים והאירוח. "עד היום אני שומר את הדף שמנכ"ל משרד ראש הממשלה בזמנו אישר לנו בו להביא עובדים ירדנים למלונות באילת" אומר יואב בכר, סמנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. "בסוף שנת 2006 הפסיקו את האישורים לעובדים זרים במלונות כדי לעודד עבודה של ישראלים התכנית כשלה לחלוטין למרות התמריצים שנתנו". אומר בכר ומדגיש את המצוקה שהענף היה בה. "אין כמעט עובדי ניקיון ישראלים בארץ, ובאילת בכלל. אין עורף אורבני מסביב לאילת. זה כשל כי עובדים ישראלים לא מוכנים לעבוד בניקיון, יש קצת אבל זה לא מספיק". על פי בכר העבודה בחדרנות וניקיון מהווה כמעט 30% מעובדי המלונאות. כלל העובדים בתחום בארץ מונים 41 אלף עובדים. "המצב היום הוא שיש אפס אחוזי אבטלה כמעט בתחום השירות ועל כל שמונה משרות ניקיון יש עובד אחד".

הצורך בעובדים הוא אקוטי ומביא את התאחדות המלונאות למאבק מתמיד על השגת כוח עבודה. "המשכנו ללחוץ ויום אחד הבשיל עניין העובדים הירדנים. זה קרה אחרי שהלכנו למשרד ראש הממשלה ואמרנו שאנחנו גמורים ואי אפשר ככה" אמר בכר. "כולם מרוויחים. העובדים הירדנים יקבלו שכר בירדן שח כ-2,000 ש"ח ואצלנו המשכורות עם שעות נוספות ושבתות זה כ-7,000 ש"ח". על העובדים הירדנים חלים חוקי העבודה הישראלים במלואם כמו גם הסכמים קיבוציים בתחום. "גם בחוק וגם בפסיקה עובד זר ירדני מקבל את כל מה שעובד ישראלי מקבל- פנסיה, קרן השתלמות. בהסכם הקיבוצי הכנסנו תוספת אילת, כלומר שאחרי תקופה, כדי שיהיה תמריץ לבוא לאילת, מקבלים תוספת. גם את זה הם מקבלים".

"העובדים הירדנים מדווחים שהם לא ידעו שהישראלים כל כך נחמדים ושמקבלים אותם בצורה מדהימה. הם מגלים שישראלים הם לא חייזרים." מספר בכר ל'דבר ראשון'.

ל-1,500 העובדים יצטרפו עוד 500 בחודשים הקרובים והשמחה היא גדולה. על פי בכר "יש פה ווין ווין ואנחנו מאוד מרוצים מהמיזם הזה. החסרון היחיד הוא שכל הביצים בסל אחד ואם חס וחלילה קורה משהו מול ירדן או אסון שיגרום לכך שיפסיקו לשלוח עובדים, אנחנו נעמוד מול שוקת שבורה".

זו לא מציאות ייחודית לאילת ועקבה. במטה ארגון העבודה הבינלאומי, שלוחה של האו"ם לענייני עבודה, יש כ-5,000 עובדים. המטה ממוקם בעיר ג'נבה שבשווייץ, והעיר צמודה לגבול הצרפתי. המעבר דורש נסיעה של כמה דקות בלבד. רבים מהעובדים בוחרים לגור בצרפת בגלל המחירים הגבוהים יחסית בשווייץ ולנסוע לעבודה כל יום דרך מעבר הגבול הפתוח. מצב זה קורה רבות באירופה כאשר הגבולות פתוחים- עובדים זרים שאינם מהגרי עבודה. הם נשארים במקום מוצאם ועוברים את הגבול רק לצורך עבודה. סיטואציה זו אינה מוכרת בישראל, בה לא ניתן לתאר את הגבולות כ'פתוחים'. גם שכנינו הפלסטינים, מהם יש כ-90 אלף עובדים הנכנסים לשטח ישראל לעבודה, לא יכולים לתאר את המעבר בין המדינות כקצר ופשוט.

להבדיל מהעובדים בשטחים שמסע התלאות שלהם ידוע, במעבר הגבול הדרומי בין ישראל לירדן הפרוצדורה פשוטה יחסית. "כשמגישים היתר ובקשה לעובד הם נבדקים על ידי השב"כ שלנו ושלהם". אומר בכר. לאחר האישור והסדרת העבודה העובדים המתגוררים בעקבה מגיעים למעבר הגבול החל מ-6 בבוקר. שעות הפתיחה של מעבר הגבול הוארכו וכעת העובדים יכולים לחזור לירדן עד השעה 23 בלילה. המעבר פתוח גם בשישי ובשבת. מעבר הגבול היבשתי רבין הוכשר גם כן לטובת שינוע העובדים למקומות עבודתם וזמן המעבר הופחת משמעותית. במעבר מחכים לעובדים אוטובוסים במימון המלונות הלוקחים אותם למלונות ובחזרה. "המלונות גם משלמים סכום גבוה של 20 ש"ח ביום על המעבר" מוסיף בכר. העובדים המועסקים בשתי משמרות רצופות. "העובדים הירדנים באילת מקבלים ישירות את השכר מהמלון לחשבון הבנק שלהם. כמו כן יש להם כרטיס דומה לכרטיס אשראי שניתן להשתמש בו גם בישראל וגם בירדן".

מעבר הגבול לירדן (צילום: יעל אלנתן)

בהתייחסו למותם של שני העובדים הירדנים בשבת אומר בכר כי כי זהו אסון וכי המלון מטפל בכך עד הסוף. "גם לעובדים זרים משולם ביטוח לאומי. המלון ישלם להם את המשכורת וההפרשות וכל מה שמגיע להם".

התאונה שהתרחשה במלון קלאב אין אילת נגרמה כאשר עץ שקרס מחץ למוות את שני העובדים. צבי וילדר המייצג את רשת קלאב הוטל אמר ל'דבר ראשון' כי "מלון קלאב אין אילת מביע את צערו על האסון של המשפחות והמלון שלח תנחומים למשפחות. בתום תקופת האבל המלון יסייע למשפחות בכל מה שהם יצטרכו, גם בנושא מיצוי הזכויות".

מותם של שני העובדים מוגדר כתאונת עבודה היות והאירוע קרה בדרך לעבודה או ממנה. השניים נהרגו בנקודת האיסוף של ההסעה מחוץ לשטח המלון ווילדר מדגיש זאת. "האסון לא קרה בשטח המלון והעץ הזה הוא לא עץ של המלון אלה של המלון ממול. זה כוח עליון".

גזע העץ שקרס באילת 30 במרץ 2019 (צילום: דוברות מד"א)

טענת כוח עליון תצטרך להיות מוכחת והצדדים המעורבים, כולל המלון הנמצא ממול לקלאב אין שהעץ בשטחו, יצטרכו להוכיח כי הם עשו את מה שנדרש על מנת למנוע את האסון. משפחות העובדים ההרוגים יצטרכו למצות את זכויות יקיריהן מהביטוח הלאומי הישראלי, מבית המלון, ואולי מגורמים נוספים. בינתיים המדינה, באמצעות משרד החוץ, סייעו בהעברת הגופות ובתקשורת מול השלטונות הירדנים.

ממרחב אילת בהסתדרות לא נמסרה תגובה, אך גרשון גלמן, יו"ר מרחב תל אביב בהסתדרות, המרחב המטפל ברוב הפניות של העובדים הזרים בארץ אמר: "אני הכתובת למהגרי העבודה שבאים לקבל טיפול בהסתדרות. לכל מהגרי העבודה, לא רק בתל אביב". הוא מוסיף כי "90 אחוז מהעובדים הזרים בענפי הבניין, בתי המלון, מסעדות, ניקיון ומשק בית, וכן עובדי סיעוד, מקבלים טיפול במרחב תל אביב בשנים האחרונות. מדובר על ממוצע של 500 פניות בשנה". גלמן מזמין כל עובד לפנות למרחבו לקבלת סיוע.

"עבודתם של הירדנים מכוסה כאן ומעמדם חוקי ולגיטימי, והעובדים מבוטחים וחלים עליהם כל חוקי העבודה וההסכמים הישראלים, העניין הוא האכיפה והיישום. השאלה היא איפה האחריות למה שקרה?" הוא אומר. "כל העובדים האלה שבאים להסתדרות מקבלים סיוע. אם יש בעיות לעובדים הם יכולים להגיע למועצת פועלי אילת", אומר גלמן.

לגבי דאגה לזכויות העובדים נמסר ממשרד העבודה כי אכיפת הזכויות לכל עובד נעשית ללא קשר אם הוא עובד זר או אזרח. מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר כי בנוסף ל-1,500 העובדים, מספר שבקרוב יעלה ל-2,000, יש עוד 300 עובדים ירדנים בתעשייה ובבניין".

הרווח של כל הצדדים מהמציאות הנוכחית הוא משמעותי ויש לזכור שבתוך יחסי ישראל ירדן, הצרכים של השוק והכלכלה הישראלית והירדנית יש שני עובדים שלא יחזרו יותר למשפחותיהם. כדאי וראוי לטפל בטרגדיה הזו ביסודיות ובמהירות.