ריקודי 'לאפ-דאנס' במועדוני חשפנות עשויים להיחשב כמעשה זנות. כך על פי הנחיה מעודכנת שפרסם אתמול (שלישי) פרקליט המדינה שי ניצן, בעניין מדיניות האכיפה והתביעה בעבירות הנלוות לזנות, בדגש על שירותים מיניים המוענקים במועדוני חשפנות (לאפ-דאנס); סחר וסרסרות בבני אדם; ופרסום שירותי זנות או הצעות לעיסוק בזנות.

ראשית, מתייחסת ההנחיה לעובדה כי על אף שהחוק הישראלי אוסר על מספר עבירות נלוות לזנות, ביניהן – סרסרות, ניהול בית בושת, פרסום זנות, צריכת זנות מקטינים, ולאחרונה גם צריכת זנות, החוק למעשה לא מגדיר מהו מעשה זנות.

כרטיסים לפרסום זנות המפוזרים ברחוב (צילום: דבר ראשון).

בשל כך, סקרה ההנחיה את התייחסות פסיקת בית המשפט העליון להגדרה של מעשה הזנות. בית המשפט העליון הציע לאורך השנים הגדרות שונות למעשה הזנות. על פי פסיקתו, המושג "זנות" כולל שני רכיבים עובדתיים מצטברים: מגע מיני; ומתן תמורה. על אף שמדובר בתנאים הכרחיים, נדרש שיסוד ה"מגע" יהיה בעל אופי אינטימי וממשי מאוד.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כך, קובעת ההנחיה מספר פרמטרים לצורך הכרעה בשאלה אם מדובר במגע מיני העולה כדי מעשה זנות, לצד קיומו של רכיב התמורה. הפרמטרים כוללים בין היתר את אופי המגע המיני, תכליתו, הדדיות הפעילות המינית, עוצמתו ומשכו. ככל שפרמטרים אלה יהיו יותר מובהקים, כך תטה הכף להגדרה המגע כמעשה זנות.

עוד נקבע כי אין הכרח שהתמורה למגע המיני תהיה תשלום כספי בלבד, וניתן להסתפק גם בשווה-כסף או בטובת הנאה מסוג אחר, ובלבד שהתמורה תהיה בזיקה ישירה למגע המיני ועבורו, ולא אגבית או נלווית אליו.

בהנחיה נכתב כי התופעה של מכוני עיסוי, משרדים למתן שירותי ליווי, או מועדוני חשפנות, מהווים לא-אחת מסווה לעיסוק בזנות. עוד נכתב כי "לעתים קרובות, במסגרת של הפעלת מכוני עיסוי, משרדי ליווי או מועדונים למיניהם, נעברות עבירות מן החמורות ביותר, כגון סחר בבני אדם לזנות, תיווך לסחר בבני אדם, סרסרות, סחר בסמים, וסחיטה".

פרקליט המדינה, שי ניצן (צילום: מרים אלסטר \ פלאש90)

לגבי חשפנות, נכתב בהנחיה כי ככל שזו אינה כוללת מגע פיזי בין גופן של הנשים המועסקות במועדון לגופם של לקוחות המועדון, היא אינה זנות, ואינה מהווה עבירה לפי הדין בישראל. יחד עם זאת, נכתב כי "עלול להתקיים מדרון חלקלק בין חשפנות למעשי זנות, ולא אחת עשויות שתי התופעות לשכון תחת קורת גג אחת." עוד מציינת ההנחיה כי לא פעם מהווה ה'לאפ-דאנס' "קדימון" בלבד לקראת מעבר הלקוח אל תאים פרטיים או אל חלל פנימי במועדון, שם ניתנים שירותי זנות מלאים.

ההנחיה קובעת כי ניתן יהיה לבחון 'לאפ-דאנס' במועדוני חשפנות על פי הגדרת מעשה הזנות בה, ולפיכך, להפעיל אמצעי אכיפה פליליים בעבירות הנלוות לזנות, לרבות העמדתם לדין של מפעילי מועדוני חשפנות או מקומות בילוי אחרים בהם ניתנים שירותים מיניים.

יש לציין כי משטרת ישראל הודיעה כבר באוגוסט האחרון כי תחל לפעול נגד קיומם של ריקודים אירוטיים במועדוני חשפנות, זאת, מתוך ציפייה להנחיה החדשה של פרקליט המדינה.

פשיטת משטרה על מתחמי זנות במתחם הבורסה בר"ג (צילום: דוברות המשטרה).

ההנחיה מתייחסת גם אל פרסום שירותי זנות או הצעות לעיסוק בזנות, ומבהירה שאיסור פרסום מתן שירותי זנות או הצעות לעיסוק בזנות נועד להגן על אנשים העוסקים בזנות או עלולים לעסוק בזנות. לכן, קובעת ההנחיה שאת עיקר מאמצי האכיפה יש להפנות נגד מי שעומד מאחורי הפרסום וההפצה ונגד מי שבבעלותו הכלי הפרסומי.

עוד התייחסה ההנחיה לעבירות נוספות הנלוות לזנות: סחר בבני אדם לצרכי זנות, הבאת אדם למעשי זנות בנסיבות מחמירות, וניצול קטינים לזנות. ההנחיה הדגישה את צורך גורמי האכיפה להיזהר ולבחון היטב קיומן של עבירות אלה, בסביבות בהן מתקיימת זנות.

עו"ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מסרה: "זכינו היום לעוד צעד משמעותי בדרך למיגור תעשיית הזנות. אנו מברכות על החלטת פרקליט המדינה, שמגיעה בהמשך למאבק עיקש שאנו מובילות ברישוי מועדוני החשפנות. היום ברור כי ריקוד ה'לאפ-דאנס' אינו אקט תמים שנועד לבידור, אלא מגע מיני מתמשך, שנכון היה להגדירו כזנות לפני שנים. נשים רבות מספרות על הנזק הרב שנותר בהן לאחר עבודה במועדוני החשפנות, בה נוצלו מינית באופן אכזרי. טוב עשו הפרקליטות והמשטרה, בקידום השר גלעד ארדן וחברות הכנסת עליזה לביא ומיכל רוזין, כשהחליטו לשים סוף לניצול המיני הקשה הזה. אנו מלאות ציפייה להמשך מאבק עיקש, במסגרתו יוכלו הרשויות להעמיד לדין בעלי מועדוני חשפנות על עבירות של סרסרות והחזקת מקום לשם זנות לא רק בגלל שברובם ניתנים שירותי מין מלאים, אלא גם בגלל ריקוד ה'לאפ דאנס' הנצלני".