דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ה בשבט תשפ"ב 27.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב

תקציב המדינה / החלו הדיונים על גודל התקציב הדו שנתי

ההחלטה שהממשלה תקבל בקרוב תעצב את חוקי המשחק הכלכליים לשנתיים הקרובות - האם להישאר במסגרת התקציב השמרנית שקבועה בחוק, או לפרוץ אותה כדי לתת מענה למיתון?

עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

אחרי שכבר סיכמו ביניהם על תקציב דו שנתי החלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בדיונים על גובה התקציב ויעד הגרעון השנתי הרצוי לשנים 2017-2018.

על פי דיווחים, בדיון שהתקיים במשרד ראש הממשלה, ביום רביעי האחרון, נחשפו חילוקי הדעות בין פקידי האוצר. הממונה על התקציבים, אמיר לוי טען כי יש לשמור על יעד גרעון של 2.5%, בהתאם לקבוע בחוק יעד הגרעון הקיים. לטענת לוי, כל חריגה מיעד גרעון של 2.5% פירושה הגדלת יחס החוב-תוצר של ישראל לראשונה מזה עשר שנים. עמדה זו נתמכת גם ע"י נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. מנגד טענה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, כי על פי החישובים שבוצעו באגף שלה ניתן להגדיל את יעד הגירעון לרמה של 2.8% מהתוצר מבלי להעלות את יחס החוב תוצר של ישראל.

החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו וראש אגף התקציבים אמיר לוי. צילום ארכיון: פלאש 90 / נועם רבקין פנטון

החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו וראש אגף התקציבים אמיר לוי. צילום ארכיון: פלאש 90 / נועם רבקין פנטון

מי שדורש להרחיב את יעד הגירעון הוא דווקא ראש הממשלה נתניהו, שהוביל במשך שנים את המדיניות לצמצום ההוצאה הציבורית והפניית הכנסות המדינה לצמצום החוב הממשלתי, דורש להרחיב את יעד הגרעון. היקפי ההוצאה הנגזרים מההתחייבויות הקואליציוניות, בצרוף הגדלת תקציב הביטחון ועדכון השכר עליו הסכימו שר האוצר ויו"ר ההסתדרות מאלצים את נתניהו לפרוץ את החוק שהוא עצמו קידם. מעבר לצורך הפוליטי של נתניהו לממן את ההסכמים הקואליציונים, נתניהו גם מודאג מנתוני ההאטה במשק שהציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה. נתניהו מבין, בניגוד לתפיסה אותה הנהיג כ"מר כלכלה", כי מדינת ישראל זקוקה להרחבה תקציבית כדי למנוע מיתון.

במידה שעמדתו של הממונה על התקציבים תתקבל, יצטרכו נתניהו וכחלון למצוא מאיפה מקצצים 14.4 מיליארד שקל מתקציב המדינה לשנת 2017 וכ-17 מליארד שקל מתקציב 2018. לחלופין יוכלו כחלון ונתניהו לבחור דווקא בהעלאת מיסים שתסייע להם בהקטנת הגרעון, אך לא תסייע בעמידה ביעד תקרת ההוצאה. נתניהו וכחלון יכולים גם להחליט לשנות את החוק ולהעלות את יעד הגרעון. זה המקום לציין כי הפירוש הכספי של הפער בין עמדת אגף התקציבים (2.5%) לעמדת החשבת הכללית (2.8) עומד על כ 3.7 מיליארד שקל. מכאן שגם אם כחלון ונתניהו יבחרו לקבל את עמדתה של עבאדי בויאנג'ו, הם עדיין יאלצו לבצע קיצוצים משמעותיים של מעל ל 10 מליארד שקל ב 2017. שתי העמדות שהציגו בכירי משרד האוצר נמצאות בטווח השמרני המקדש את הורדת יחס החוב תוצר על פני השקעה מרחיבה במחוללי צמיחה ובצמצום פערים.

האם האוצר יילך בעקבות קרן המטבע הבינלאומית?

בימים האחרונים פרסמה מחלקת המחקר של קרן המטבע הבינלאומית מאמר שיצא כנגד המדיניות הכלכלית הניאו ליברלית אותה הובילה קרן המטבע בעשורים האחרונים ואשר שלטה בישראל מאז עלייתו של נתניהו לשלטון ב-1996. במאמר שהיכה גלים כתבו כלכלני הקרן "מדינות המחזיקות במוניטין של תשלום חובות אינן מפיקות תועלת מהקטנת חובות. לדוגמה, הורדת שיעור החוב מ–120% ל–100% מהתמ"ג לא מפחיתה את הסיכון הפיננסי. יתר על כן, המחיר גבוה מאוד – כדי להפחית רמת חוב, המיסוי הדרוש מעוות את ההתנהגות הכלכלית ואינו מפחית את הסיכונים". לראשונה מזה שנים הודו הכלכלנים כי "המחשבה שצמצום תקציבי מעודד צמיחה ותעסוקה באמצעות העלאת הביטחון של המגזר הפרטי וההשקעה קודם על ידי אלברטו אלסינה בעולם האקדמי ועל ידי ז'אן קלוד טרישה בבנק המרכזי של אירופה. בפועל, תקופות של הידוק החגורה הובילו לירידה בצמיחה – ולא לעלייה בה. בממוצע, קיצוץ של 1% בתמ"ג מגדיל את האבטלה ב–0.6%, ומגדיל ב–1.5% את מדד ג'יני לאי־שוויון בתוך חמש שנים."

המאמר של קרן המטבע מראה כמה מסוכן ה"קידוש" של צמצום יעד הגירעון. הגדלה של יעד הגרעון ל 4% לדוגמא תאפשר לנתניהו ולכחלון לגדיל את ההשקעה במשק בכ-18 מליארד ₪ – כסף שיופנה לעידוד תעסוקה ולחיזוק מערכות החינוך והרווחה ייצר פוטנציאל צמיחה שיכול לסייע לישראל להוציא את המשק ממיתון ובמקביל לצמצם את אי השוויון. מנגד ההשפעה על יחס החוב-תוצר תעמוד על פחות מאחוז וחצי ותגדיל אותו מרמה של 64.5% (יחס החוב תוצר בסוף 2015, בסוף 2016 יחס החוב תוצר צפוי להיות נמוך אף יותר) לרמה של כ 66%, שהוא עדיין יחס חוב תוצר נמוך מזה שהיה לישראל בשנה שעברה (66.7%). כסף שתשקיע מדינת ישראל היום בשירותי חינוך, רווחה, בריאות ותשתיות צפוי להגדיל את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית שלה בטווח הבינוני והארוך.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!