היום ה-27 בחודש רַגַ'בּ, בלוח המוסלמי. באופן סמלי זה גם כ"ז באדר ב' כחודשיים ליום ירושלים, כ"ח באייר. ביום זה לפני 1398 שנים, על פי המסורת המוסלמית עשה מֻחַמַּד, נביא האסלאם, את "המסע הלילי" (אִסְרָאא'), רבים מחברים אותו אל מסורת נוספת – "העלייה לשמיים" (אלמִעְרָאג').

#الاسراء_والمعراج

*{سُبْحانَ الَّذِي أَسْرى بِعَبْدِهِ لَيْلاً مِنَ الْمَسْجِدِ الْحَرامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بارَكْنا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آياتِنا إِنَّهُ هُوَ السَّمِيعُ الْبَصِيرُ}*
*#اللهم_صلِّ_على_םבםנ_وآلםבםנ* pic.twitter.com/MENARrQ40L

— A___990 (@A99019553544A) April 2, 2019

בתחתית האיור כתוב אִסְרָאא ואלמִעְרָאג (המסע הלילי והעלייה לשמיים. בצד השמאלי של האיור אנו רואים את הכעבה, המקדש המוסלמי שנמצא בעיר מכה שבממלכה הסעודית. בצד ימין את כיפת הסלע שמסמלת היום את כל מתחם הר הבית שמכונה – אלאקצא.

המקור למסורת זו מופיע באיה (פסוק) הראשונה של סורה (פרק) 17 בקוראן – "سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَىٰ بِعَبْدِهِ لَيْلًا مِّنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آيَاتِنَا إِنَّهُ هُوَ السَّمِيعُ الْبَصِيرُ"או בתרגום מהיר – "ישתבח אשר הסיע את עבדו מן המסגד הקדוש , אל המסגד הרחוק/הקיצון, אשר בירכנו את סביבתו, כדי להראות לו את אותותינו. אכן הוא השומע והרואה".

את אזכור הפסוק אפשר לראות באיורים הבאים –

اِنَّ اللهَ وَمَلائِكَتَهُ يُصَلُّونَ عَلَى النَّبِيِّ يا اَيُّها الَّذينَ آمَنُوا صَلُّوا عَلَيْهِ وَسَلِّمُوا تَسْليما..

#الاسراء_والمعراج pic.twitter.com/MI5WQN0ewm

— خيال (@non11873) April 3, 2019

https://twitter.com/Malazsaeed/status/1113370467824480256

הפסוק עצמו מדבר על מסע מהמסגד הקדוש, כינוי המיוחס למסגד הקדוש במכה, המקום החשוב לאסלאם, ל"מסגד הקיצון". ומהו המסגד הקיצור? כאן הסיפור קצת מסתבך. מֻחַמַּד לא הסביר מהו אותו "מסגד רחוק" אליו רכב והיכן הוא ממוקם, ובתקופתו היה ברור כי זהו מסגד מקומי הנמצא בחצי האי ערב, כנראה בכפר בשם אלג'יעראנה, בין הערים מֶכַּה וטָאאִ'ף. באזור זה היו שני מסגדים: האחד, הקרוב יותר נקרא 'אַל-מסג'ד אַל-אַדְנַא' ('המסגד הקרוב'), ואילו השני, הרחוק יותר, נקרא 'אַל-מסג'ד אַל-אקצא' ('המסגד הרחוק'). ישנה דעה לפיה מדובר במסגד שמיימי.

וכך בתחילת ימי האסלאם, רוב המאמינים נתנו פרשנות כי "המסגד הקיצון" שמוזכר נמצא בחצי האי ערב, בסמוך לעיר מכה. החיזוק לכך הוא היידוע –כשאמרו "הקיצון" כולם ידעו על מה מדובר. ונראה שהנס המופלא בסיפור כי מחמד עשה מסע באמצע הלילה, לבד וחזר בשלום. למי ששכח – מי שהולך במדבר לבד עלול להיאנס, לעבור שוד וכנראה גם להירצח.

עם השנים, בעיקר בימי הח'ליפות האֻמַיִית (661-750), שמרכזה היה בדמשק, החלה להתפתח התפיסה שהמסגד הקיצון נמצא בירושלים, דבר שסייע להם במרד שהיה במהלך המאה השביעית מאזור חצי האי ערב. היו פרשנים שאמרו כי הוא בשמיים, כדי שיתקדש לנבואה.

כיום, לעומת זאת, האסלאם מזהה את "המסגד הקיצון" כמסגד אַל-אַקְצַא הנמצא בדרום הר הבית בירושלים. מסגד אַל-אַקְצַא הנוכחי נבנה בשנת 705, כ-80 שנה לאחר מות מֻחַמַּד, ולכן קיימת בעייתיות בקביעה זו. נקודה נוספת היא שבאנציקלופדיית האסלאם אין אזכור לכותל המערבי כקשור לאסלאם.

על פי המסורת (ולא על פי הקוראן) סיפור המסע הלילי הוא כאשר אללה הסיע את עבדו, מֻחַמַּד, מהמקום הקדוש שבמכה ונלקח בידי המלאך גבריאל, כשהוא רכוב על  'אל-בֻּרָאק', בהמה פלאית מכונפת לבנה וארוכה, גבוהה מחמור ונמוכה מפרד, בעלת כנפי נשר, זנב טווס ופני אישה, וברעמתה שזורים אבני חן, זהב וכסף –  אל המסגד הקיצון.

סיפור העלייה לשמיים (אלמִעְרָאג'), שיש מקשרים אותו מידית למסע הלילי ויש האומרים כי מדובר בשני סיפורים מנותקים, הוא על עלייתו של מֻחַמַּד לשמיים. בעלייתו, הוא עבר בין שבעת הרקיעים העליונים בשמיים. בכל רקיע פגש נביא: אדם, ישוע בן מרים (ישו הנוצרי) יוחנן המטביל, יוסף, חנוך, אהרון, משה ואברהם, וסוף העלייה מֻחַמַּד עצמו עמד בראש התפילה. כשהגיע מֻחַמַּד אל הרקיע העליון, הוא ניהל משא ומתן עם אלָלה לגבי מספר התפילות שיוטלו על המוסלמים בכל יום. אלָלה דרש ממאמיניו להתפלל חמישים תפילות ביום אך אחרי התמקחות נקבע מספר התפילות ביום לחמש.

עיקר הסיפור אינו המו"מ על התפילות שמזכיר במשהו את המו"מ של אברהם בספר בראשית על העיר סדום, אלא התפילה המשותפת עם ישו ומשה, הנביאים הגדולים שקדמו לו. התפילה המשותפת מסמלת את קבלתו של מֻחַמַּד למועדון המאוד מצומצם של נביאי האמת של הדתות המונותיאיסטיות.

מוסלמים כיום מכנים את הכותל המערבי בשם אל-בֻּרָאק, בשל הקשר של הבהמה הפלאית למסעו של נביא האסלאם. שמה של אל-בֻּרָאק חזר בשנת 1929, במאורעות תרפ"ט שכונו בערבית 'תַ'וְרַת אלבֻרָאק' (מהפכת אלבוראק). התירוץ למאורעות אלו היה הצבת מחיצה בין הגברים והנשים לצורך תפילה יהודית. המוסלמים ראו זאת כניסיון יהודי להשתלט על רחבת הכותל.

למעוניינים הנה סיור של 360 מעלות ברחבי רחבת הר הבית שהעלתה רשת אלג'זירה הקטרית לפני כשנתיים –

כשתצפו בקטע הווידאו יש לזכור כי קטר היא חלק מהציר האח"סי. ציר זה שהמובילות שלו הן תורכיה וקטר תומכות מאוד בדרכן של תנועות האחים המוסלמים וחמאס.

לסיום יש לזכור כי המצווה להתפלל לעיר מכה, הגיעה רק כ-17 חודשים לאחר ההג'רה (ההגירה של מחמד ומאמיניו מהעיר מכה לית'רב שתשנה את שמה לאלמדינה), עד אז היתה ירושלים כיוון התפילה הראשון של המוסלמים ונותרה העיר השלישית בחשיבותה באסלאם אחרי מכה ואלמדינה שבממלכה הסעודית.

—
נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת 'חלון למזרח התיכון המתחדש'. אפשר לעקוב אחריו בטלגרם ,בפייסבוק או באינסטגרם.