הפוליטיקה הבריטית והאירופית עובר, בשבועות האחרונים את הטלטלה הדרמטית ביותר של השנים האחרונות סביב משבר הברקזיט. נכון להיום, שבוע אחרי המועד המתכונן לעזיבת בריטניה, עזיבה שלא יצאה לפועל, עוד לא נראה באופק הסכם שיהיה מקובל גם על רוב בפרלמנט הבריטי וגם על האיחוד האירופי. המשבר נראה חמור עד כדי כך שמה שהיה בעבר הלא רחוק תרחיש אימים דימיוני – עזיבה ללא הסכם, או No deal Brexit באנגלית, עשוי להתממש.
רק אתמול (שלישי) אמר מישל ברנייה, מי שאחרי על המשא ומתן עם בריטניה מטעם האיחוד האירופי כי עזיבה ללא הסכם "הופכת לסבירה יותר מיום ליום". ההצהרה עוררה פאניקה בבריטניה, ויתכן שזו הייתה בכלל כוונתו של ברנייה, אבל הסיבות לפחד ברורות. עזיבה ללא הסכם תפגע באופן אנוש ביחסי הסחר של בריטניה ומדינות האיחוד האירופי והתוצאות עלולות להיות קשות לאירופה והרסניות לבריטניה.
ממשלתה של תרזה מיי ניסתה בשנתיים האחרונות להגיע להסכם שיתקבל גם על האיחוד האירופי וגם על רוב בפרלמנט הבריטי, שצריך לאשר כל הסכם לפני כניסתו לתוקף. לאורך המשא ומתן עלו מספר אפשרויות שונות להסדרת היחסים בין בריטניה לאיחוד, אבל כולן כללו הסדרה כלשהי של יחסי הסחר כך שהשינוי מחברות בשוק המשותף (אזור הסחר החופשי של האיחוד האירופי) לסחר בין שני שוקים שונים תהיה הדרגתית, וצפויה מראש. כך, עסקים בריטיים ואירופיים יוכלו לתכנן את צעדיהם באופן מחושב ולהתכונן לשינוי.
עם זאת, במקרה של עזיבה ללא הסכם מה שיקרה הוא סיום בן לילה של השותפות הבריטית בשוק הפתוח האירופי, וכניסה לתוקף של חוקי המסחר של ארגון הסחר העולמי. בתרחיש כזה בריטניה תהיה באותו מעמד חוקי כמו כל מדינה שאין לה שום הסכם סחר עם האיחוד האירופי. בן לילה יוטלו מכסים על ייבוא לבריטניה ולאיחוד האירופי, והתנועה החופשית בין בריטניה ליבשת תופסק.
כל זה לא נשמע נורא, ומדינות רבות מקיימות קשר כזה עם האיחוד האירופי. אלא שקשרי המסחר של בריטניה והאיחוד האירופי לא דומים לאלו של מדינות אחרות. השותפות של בריטניה בשוק המשותף בעשרים השנים האחרונות הביאה לצמיחת יחסי מסחר עצומים בינה לבין שאר מדינות האיחוד. אף מדינה ללא הסכם סחר עם האיחוד האירופי לא מקיימת יחסי סחר רחבים כל כך.
הקלות ביחסי המסחר בין מדינות שונות באיחוד האירופי, הביאה לכך שכמויות עצומות של סחורות נכנסות ויוצאות מבריטניה לאירופה כל יום. אפשר לחשוב על זה דרך משל ישראלי: חברות בתל אביב עושות עסקים גם בחיפה, שולחות ומקבלות משם סחורות בכל יום, והרבה. הסיבה לכך היא ששתי הערים נמצאות באותו אזור סחר (ישראל), ואין שום הגבלה בעשיית עסקים ביניהן. לעומת זאת, אם ביום בהיר אחד חיפה הייתה הופכת למדינה נפרדת, והייתה מטילה מכסים ובדיקת סחורות בנקודות הכניסה והיציאה אליה, הרבה עסקים היו נתקלים בקשיים, בלשון המעטה.
תורים של סחורה
להבדיל מישראל בריטניה היא אי, ונקודות הכניסה אליה מועטות יחסית. ישנם מספר מוגבל של נמלים ונתיבים תת ימיים שמחברים את בריטניה לאירופה. בגלל שבריטניה לא מטילה מכסים על מסחר עם האיחוד האירופי, הסחורות נכנסות בקלות ובמהירות, ואין צורך לעצור משלוחים לבדיקה על ידי פקידי מכס. למעשה, המסחר בין בריטניה ואירופה מתבסס על כך שסחורות יוכלו להיכנס ולצאת מבריטניה בקלות.
לכן, תחת תרחיש האימים של יציאה ללא הסכם עלולים להיווצר תורים בנקודות הכניסה לבריטניה, שחלק מהמומחים מעריכים יגיעו למעשה עד ליבשת. "אני מצפה לראות תורים ארוכים מאד בנמלים ובכניסות כי סוחרים, יבואנים ויצואנים לא מוכנים מבחינה לוגיסטית למכסים שיוטלו, לא פה ולא באיחוד" אמר דאנקן בוקנן, יו"ר התאחדות בוני הכבישים בבריטניה בראיון ל-BBC. "זה יוביל לפגיעה אנושה בשרשרת הסחורות" הוא אמר.
מה יאכלו הבריטים?
מה שמוביל לסכנה הבאה שמטרידה את בריטניה – מחסור במזון. מי שהייתה בעבר הלא רחוק המדינה העשירה בעולם, עלולה למצוא את עצמה בעוד חודש וחצי ללא מספיק מזון כדי להאכיל את שישים מיליון אזרחי המדינה. הסיבה לכך היא לא מחסור בהון בריטי, אלא שחלק גדול מהמזון שצורכים אזרחי בריטניה, כמו גם חלק גדול מהמוצרים שנדרשים לייצור מזון בבריטניה, מיובאים מאירופה.
אזרחי בריטניה כבר התחילו לאגור מזון בציפייה לתרחיש כזה, וממשלת בריטניה רכשה כמויות גדולות של מזון למקרה חירום בו המדינה תיאלץ לשלוט בעצמה על חלוקת סוגי מזון לציבור, במקרה ולא ניתן יהיה להשיג אותם. כמעט שליש מהמזון שנצרך בבריטניה מגיע ישירות ממדינות האיחוד האירופי, והגעתו תיפסק בן לילה. כשהם יחזרו להיות מיובאים, סביר להניח שהם ימכרו במחיר יקר יותר, כדי לפצות על מחיר המכסים. נגיד הבנק המרכזי של בריטניה מרק קרני העריך שמחירי המזון עלולים לזנק ב-10% במקרה של עזיבה ללא הסכם. איגוד חברות השתייה והמזון הבריטיים העריך כי ארבעה מתוך שישה מפעלי מזון בריטיים עלולים להיסגר כתוצאה מעליות המחירים.
פגיעה כזו בחברות בריטיות עלולה לגרום לפגיעה חמורה במשק הבריטי בכלל, ובמיליוני עובדים ומשפחותיהם בבריטניה. קרני העריך כי תרחיש של עזיבה ללא הסכם עלול להביא לירידה של 9% בתוצר הבריטי לאורך עשור. מדובר בצפי למיתון חמור ביותר, שיפגע כמובן בחלשים ביותר בחברה הבריטית.
שב"חים ואירלנד
מלבד כל זאת, יש עניין שנוגע לתושבי בריטניה שאינם אזרחים. כיום ישנם כמיליון תושבי בריטניה שאינם אזרחי המדינה, אלא עובדים או גרים שם מתוקף זכותם כאזרחי האיחוד האירופי. רבים מהם מתגוררים בבריטניה כנציגי חברות אירופיות שמחזיקות משרדים או נציגים במדינה. אזרחות של מדינה חברה באיחוד האירופי מקנה להם זכות להיכנס לבריטניה ללא ויזה. במקרה של עזיבה ללא הסכם, הם יהפכו בן לילה לשוהים בלתי חוקיים בבריטניה. הממשלה הודיעה כי במקרה כזה היא תאפשר תקופת חסד להגשת בקשת ויזה, אבל מדובר בפרוצדורה בירוקרטית עצומה שתצטרך לקרות תוך ימים ספורים. אותו הדבר תקף, כמובן, גם לגבי אזרחי בריטניה באיחוד האירופי.
ונוסף על כל זה יש כמובן את נושא אירלנד הצפונית, שעלול להתפוצץ ולחזור להיות מוקד אלימות במקרה של עזיבה ללא הסכם. עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי הופכת למעשה את הגבול בין אירלנד לאירלנד הצפונית לגבול בין האיחוד לבריטניה. גבול זה יהיה גבול סגור בתרחיש העזיבה ללא הסכם, כמו גבול בין כל שתי מדינות נפרדות, וידרשו בו בדיקת דרכונים ובדיקת סחורות לטובת פיקוח על מדיניות המכסים. אלא שהגבול בין הרפובליקה של אירלנד לאירלנד הצפונית הוא גבול רגיש, בעל פוטנציאל חיכוך גבוה במיוחד.
עד לשנת 1998, בה נחתם "הסכם יום שישי הטוב" שהסדיר את היחסים בין אירלנד הצפונית לרפובליקה של אירלנד, התקיים סכסוך ארוך בין אזרחיה הקתוליים של אירלנד הצפונית ובייחוד אלו שדרשו להתאחד עם הרפובליקה של אירלנד, ובין הפרוטסטנטים של אירלנד הצפונית ששאפו להישאר לחלק מבריטניה. כ-3,500 בני אדם נהרגו כתוצאה מהסכסוך מאז שנות ה-60, והחשש הוא שהחזרת הגבול הקשה בין שתי המדינות עלולה להצית מחדש את המתחים בין שתי הקבוצות.
מה שהופך את התרחיש הזה לקשה במיוחד הוא אי הוודאות האדירה. כמובן שמרבית הפוליטיקאים הבריטיים לא מצהירים על כוונתם להביא לעזיבה ללא הסכם. לכן, מדובר בתרחיש שעלול לנחות על הציבור הבריטי יום בהיר אחד, ובלי תוכנית מסודרת. נכון להיום מרבית בעלי העסקים ואזרחי בריטניה מקווים להימנע מתרחיש כזה, אבל לא ניתן להבטיח שהבריטים לא ימצאו את עצמם בתחילת מאי בדיוק שם.
