דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אנשים עם מוגבלויות

בחירות 2019 / "צריך שינוי בחינוך ובשוויון ההזדמנויות, אבל גם במדיניות הממשלה"

פעילים חברתיים וח"כים מימין ומשמאל, שהתכנסו לפאנל בחירות על שוויון עבור אנשים עם מוגבלות, סימנו נושאים מרכזיים לכנסת הבאה: העלאת הדיסריגארד, שיפור פעילות המרכזים למיצוי זכויות ושינוי מדיניות בנושא מטפלים זרים

לשמאל: קארין אלהרר, אלכס פרידמן, יהודה מימרן, מיכל בירן, שירלי פינטו, דוד מזרחי (דוד טברסקי)
לשמאל: קארין אלהרר, אלכס פרידמן, יהודה מימרן, מיכל בירן, שירלי פינטו, דוד מזרחי (דוד טברסקי)
דוד טברסקי

דווקא לקראת סיומו של קמפיין בחירות בו השימוש במוגבלויות פיזיות ובעיקר במוגבלויות נפשיות הפך באופן יוצא מגדר הרגיל לכלי ניגוח פוליטי, התכנסו אתמול (רביעי) פעילים שהובילו מאבקים שונים למען שוויון וצדק לאנשים עם מוגבלויות במהלך כהונת הכנסת ה-20, ממאבק הנכים עד למאבק ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, בכנס שהתקיים באת הפאנל יזמו פעילי 20 Link, התנועה לקידום צעירים עם מוגבלות בשיתוף עם המרכז ללימודי מוגבלות, עמותת לשמ"ה, ותא סמן. הכנס נערך בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובפאנל השתתפו חברי כנסת מימין ומשמאל, מהם דרשו הפעילים שבכנסת הבאה יישמע קולם של אנשים עם מוגבלויות.

בישראל ישנם כ-815 אלף אנשים עם מוגבלות חמורה. מדובר על כ-15% מתושבי המדינה וזאת בנוסף ללמעלה מ-200 אלף תלמידים בחינוך המיוחד. מדובר ללא ספק באלקטורט משמעותי במיוחד שהביא להתכנסות מספר חברי כנסת מכהנים ומועמדים שחלקם לקחו חלק פעיל במחאות השונות בשנים האחרונות, וחלקם הובילו את המאבקים בכנסת.

אורן הלמן (תמונה באדיבות המצולם).
אורן הלמן (תמונה באדיבות המצולם).

לדברי מנחה הפאנל, אורן הלמן, שייסד את דף הפייסבוק סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה וסמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, שבעצמו אב לילדה שלומדת בחינוך המיוחד: "השינוי יבוא רק ממקום אחד: שילוב אמיתי ומלא של אנשים עם מוגבלות. לשילוב יש היבטים רבים, אבל הכל מתחיל ונגמר בחינוך ובעבודה. מהיום הראשון לחיינו מכשירים אותנו להצליח בחיים ולעבוד: מערכת החינוך; הצבא; האקדמיה ותחנות חיים נוספות. אבל אנשים עם מוגבלות לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה בגלל סטיגמות ודעות קדומות שיש כלפיהם ובעיקר בגלל חסמים שחוקי המדינה מטילים עליהם – חובה לטפל בזה".

"צריך יהיה לפתוח ועדה מיוחדת בעניין עם הקמת הממשלה החדשה" אמר דוד מזרחי, מהפעילים הבולטים במאבק הנכים וחבר ארגון "נכה – לא חצי בנאדם". מזרחי, בן להורים נכים, חבר למפלגת מרצ בעקבות ההיכרות שלו עם ח"כ אילן גילאון במהלך מאבק הנכים להעלאת קצבאות הנכות. בשיא המחאה צם מזרחי במשך כעשרה ימים מול הכנסת. "יש לנו כחצי מיליארד ש"ח בתקציב והם לא הולכים לנכים. זה שיא האבסורד שנכים במדינת ישראל צריכים להיאבק בכבישים". מזרחי שיבח את פועלו של גילאון בחקיקת חוק העלאת קצבאות הנכות וטען שמרצ נאבקה על נושאים אלו שנים ארוכות. "אנחנו מדברים על שכר מינימום כאשר לנכה יש יותר הוצאות על מנת להתקיים מאשר לאדם רגיל וגם אחרי שתי הפעימות הבאות, כשהשכר יעלה ל-3700 ש"ח, הדרישה של מרצ תהיה השוואה לשכר המינימום".

הפעיל החברתי דוד מזרחי, בשביתת רעב למען העלאת קיצבת הנכות (תמונה: באדיבות דוד מזרחי)
הפעיל החברתי דוד מזרחי, בשביתת רעב למען העלאת קיצבת הנכות (תמונה: באדיבות דוד מזרחי)

הפעילה החברתית וסגנית ראש עיריית רמת גן, שירלי פינטו, המתמודדת מטעם מפלגת הימין החדש אולי תהיה הח"כית החירשת הראשונה בכנסת. "אני מאמינה שכל אדם במדינת ישראל צריך לקבל את התקציב שראוי לו", אמרה פינטו. פינטו עצמה היא בת לאם חרישת-עיוורת ואב חירש ולמרות גילה הצעיר (היא רק בת 30) יש לה רקוד מרשים מאוד בתחום העשייה למען החירשים – בין היתר הקמת עמותה למען חירשים וקידום הצעות חוק המעגנות את שפת הסימנים כשפה רשמית והנגשתה בשידור הציבורי. "אם יש דבר אחד שהייתה מציעה לקדם זו השקעה בתחום החינוך. ילדים אינם מקבלים את החינוך הדרוש להם כי התקציב נורא דל בשביל שאפשר יהיה לצמצם פערים". פינטו, כמו מזרחי לפניה ושאר דוברי הפאנל, התייחסה לכך שמפלגתה תפעל להעלאה משמעותית של הדיסריגארד – "יהיה שווה לאנשים לצאת לעבודה".

שירלי פינטו מועמדת הימין החדש (צילום: פלאש90)
שירלי פינטו מועמדת הימין החדש (צילום: פלאש90)

"הייתי עושה שני דברים, אחד בחינם ואחד שעולה כסף", אמרה מיכל בירן, ח"כ ממפלגת העבודה שעסקה בשתי הקדנציות האחרונות שלה בתחומי הבריאות. "צריך להעלות את הדיסריגארד, שזה קיצוץ בקצבת הנכות למי שמשתכר. המדינה לא תוציא יותר כסף על זה שהיא תוותר על הדיסריגארד וזה יאפשר לאנשים לעשות את החישוב לפני שהם יוצאים לעבוד. מדובר בהתעמרות וטבעת חנק שאין לה הסברים תקציביים. דבר שני, שכן עולה כסף, זה לתמרץ מעסיקים שיעסיקו אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה איכותיים" בהתייחסה לדיסריגארד, ציינה בירן כי בכוונתה לתמוך בהעלאתו לרמה של השכר הממוצע.

"המאבק התחיל כקמפיין בפייסבוק והביא לידי חקיקת חוק היסטורי", אמר אלכס פרידמן, שהקים את ארגון 'נכה, לא חצי בנאדם' והוביל את מאבק הנכים. ברשימת ישראל ביתנו הוא שובץ רק במקום ה-12 וכרגע, סיכוייו להפוך לחברי הכנסת קלושים מכיוון שישנו סיכוי סביר שמפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה. "החוק חייב תקצוב בסך 4.7 מיליארד ש"ח", אמר פרידמן. "אנחנו הולכים לממשלת ימין ואנחנו המפלגה היחידה שחתמה את הנושא באופן ברור; כחלק מההסכם הקואליציוני תהיה הצמדה של קצבאות הנכים לשכר המינימום. נותרו עוד שתי פעימות שיביאו ל-3700 ש"ח. זה לא מספיק, נדרשת השוואה לשכר המינימום". ביחס לדיסריגארד, תיקן פרידמן את שאר הדוברים וציין שמדובר בהוצאה תקציבית שתעמוד על 11 מיליון ש"ח על העלאה של כל 100 ש"ח. "מדובר בסכום לא נמוך אבל נכון והכרחי".

חבר הכנסת אילן גילאון בהפגנת נכים וקשישים מול הכנסת, 16 ליולי 2018 (צילום: ניצן צבי כהן).
חבר הכנסת אילן גילאון בהפגנת נכים וקשישים מול הכנסת, 16 ליולי 2018 (צילום: ניצן צבי כהן).

"צריך שינוי בחינוך ובשוויון ההזדמנויות, אבל צריך שינוי גם במדיניות הממשלה. צריך לתת יותר לאלו שיש להם פחות", אמר יהודה מימרן, פעיל חברתי ומנכ"ל כל ישראל חברים, הממוקם במקום ה-12 ברשימת המועמדים של מפלגת כולנו. "מה שאנחנו צריכים זו נגישות. ואני לא מתכוון רק לנגישות פיזית; למקום העבודה, הלימודים וכו'. אני מדבר על נגישות לחומרי למידה, תרבות ועוד".

"מעסיקים פוחדים לקחת עובדים עם מוגבלויות כי הם חושבים שהם עובדים פחות טובים ולכן אנשים עם מוגבלויות לא רוצים להגיע", אמרה פינטו והצטרפה לביקורת של בירן. בקדנציה האחרונה חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ונורית קורן יזמו את החוק שמחייב כל גוף ממשלתי גדול להעסיק 5% עובדים עם מוגבלויות, הצעה אותה דחף בין היתר יו"ר ההסתדרות היוצא, אבי ניסנקורן. "רוב המשרדים עדין לא עובדים בזה ויש לאן להתקדם", אמרה בירן.

"פנו אלי מאות פעמים ושאלו כמה צריך להרוויח כדי לא לאבד את הקצבה, סיפרה קארין אלהרר, הממוקמת במקום ה-16 ברשימת כחול-לבן ושכיהנה כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת האחרונה. אלהרר עצמה מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים והגיעה לכנסת לאחר שניהלה קליניקה למיצוי זכויות משפטיות לאנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן. "זה דבר שכולא אנשים בתוך הבית. אני רוצה שאנשים יצאו לעבודה ויתמודדו על המקומות הטובים ביותר וישתדלו כמו כל אדם להרוויח כמה שיותר, ואני יודעת ששוק התעסוקה לא הכי מוכן לקבל אבל אם כבר אנשים מחליטים לצאת שהם לא יצטרכו לעבור את כל ה"ויה דלרוזה" כדי לעבוד".

ח"כ מיכל בירן (יח"צ)
ח"כ מיכל בירן (יח"צ)

עוד דיברו הנציגים על כך שהמדינה חייבת להקים ולתחזק את מערך מרכזי מיצוי הזכויות לאנשים עם מוגבלויות בגלל תלונות רבות על קשיים לקבל את מלו הזכויות. "זה נושא שכל כך הרבה אנשים לא יודעים בכלל איפה להתחיל, כיצד לדרוש את הזכויות שלהם" אמר מזרחי. "צריך לייצר מצב שבכל עיר יהיה מרכז שמנגיש לאנשים עם מוגבלויות. שלא תמיד יצטרכו לרדוף אחרי 'פה מגיע לי קצבה' ו-'שם מגיעים לי 150 ש"ח'. כל המערך הזה הוא מערך כושל. אפשר לייצר טכנולוגיה דרך האינטרנט שאדם יוכל לדעת את הזכויות שמגיעות לו". בירן התייחסה לכך שהמדינה צריכה לעמוד על כך שבמרכזי המיצוי יהיו בני אדם חיים שילוו את הזכאים בתהליך הבירוקרטי. "כשיש בעיות צריך בנאדם שישב מולך ויסביר את מה שצריך. אני חושבת שהמדינה הבינה, בעקבות הפרשה עם לבנת פורן וחברות שעשו הון על זה שהמדינה לא מנגישה לאנשים את הזכויות שלהם, שצריך לפתוח מרכזים למיצוי זכויות בחסות המדינה בשביל שאנשים עם מוגבלויות לא יצטרכו לשלם כסף על מה שמגיע להם.

"במסגרת התפקיד שלי בעיריית רמת גן הקמתי מרכז ידע לאנשים עם מוגבלויות ומשפחותיהם", סיפרה פינטו. "ובשטח יש אנשים שנהיים מומחים שעברו את כל הסבל של לעבור בין משרדים ולבדוק שירותים".

קארין אלהרר. צילום: דבר ראשון
קארין אלהרר. צילום: דבר ראשון

"ביטוח לאומי לא חושף את המידע" אמר פרידמן. "מתנדבים אצלנו עובדים בשביל להבין את הזכויות, גם לא הכל נמצא באינטרנט. נדרש שיפור טכנולוגי משמעותי כדי שתהיה נגישות".

עוד ביקר פרידמן את אלהרר פרידמן ואמר כי למפלגתה אין כל התחייבות במצעה להעלאת קצבאות הנכות וכי אף אחד מראשיה לא התחייב לכך באופן פומבי. אלהרר טענה שהיא ומהפלגה מתחייבים להעלאת הקצבאות. "אני לא אומרת שאם נבחר אז קצבת הנכות תעלה לשכר מינימום. אני רק אומרת שאנחנו מתחייבים לתת אופק. יש פער בין מה שהתחייבו אליו לשכר המינימום, ואנחנו, אם נבחר, מתכוונים לתת את האופק עד הקצה". לדעת אלהרר המדינה צריכה לפעול בתוך המסגרות הקיימות כדי לתת מענה למיצוי זכויות. היא ציינה את פועלו של ח"כ מאיר כהן בתור שר הרווחה בכנסת ה-19, על הקמתם של מרכזים למיצוי זכויות לאנשים מתחת לקו העוני. "באותם המרכזים ניתן להעמיד יועצים שייעצו לאנשים עם מוגבלויות. אפליקציה יכולה להיות חלק מהפתרון אבל אין תחליף לשירות האישי כאשר ברוב המקרים העובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים בקשר ישיר עם האדם".

הנושא האחרון שעלה בפאנל התייחס לסוגיית העובדים הזרים. הטענה שעלתה מהנוכחים בקהל, היא העלות הגבוהה של העובדים הזרים (ובין היתר תנאי העסקה שלהם) אשר מהווים נטל כלכלי משמעותי עבור אנשים רבים עם מוגבלויות. "מדובר בהוצאה של אלפי שקלים. מדינת ישראל צריכה לסבסד חצי מהעלות של עובד זר והיא יכולה לעמוד בזה", אמר מזרחי. "אמא שלי נאלצה לחכות כמעט חצי שנה כדי שיגיע עובד זר".

אלכס פרידמן (התמונה באדיבות המצולם)
אלכס פרידמן (התמונה באדיבות המצולם)

"אני בעצמי צריכה לעזור לאמא שלי לממן את המלווה שלה. המדינה באמת צריכה להתערב בנושא הזה" אמרה פינטו. "לא צריך להגיד שהבנאדם הוא המעסיק של המלווה, המדינה צריכה לקחת אחריות על זה". בירן העבירה ביקורת על כך שחלק מהמאבקים בניסיון להוריד את עלות העובדים הזרים, כיוונו לפגיעה בזכויות העובדים וביקשה לעמוד על שני העיקרים: "המדינה צריכה לקחת אחריות, אין סיבה שכשנותנים קצבאות מגוחכות לנכים הם יצטרכו לשלם ולא יוכלו לזה. גם לעובדים זרים יש זכויות עובדים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!