דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מערכת הבריאות

ראיון מיוחד / יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: גם מנהיג תחת לחץ יכול ליהנות מטיפול נפשי

חדר בבית חולים פסיכיאטרי בכפר שאול, ירושלים, 2012 (צילום ארכיון: נועם מוסקוביץ  פלאש90)
חדר בבית חולים פסיכיאטרי בכפר שאול, ירושלים, 2012 (צילום ארכיון: נועם מוסקוביץ פלאש90)

ד"ר צבי פישל מגדיר את השיח שהתנהל בין המועמדים על מצבם הנפשי כ"מקומם ופוגע", קורא לשנות אותו ומבקש מאלה שייבחרו בשבוע הבא לסייע בהצלת ענף הפסיכיאטריה שניצב במדדים בין הנמוכים בקרב מדינות ה-OECD

ספי קרופסקי
ספי קרופסקי
ראש מערכת החדשות ועורך הבריאות
צרו קשר עם המערכת:

מערכת הבחירות הנוכחית ידעה כמה רגעי שפל נמוכים, אפילו נמוכים מאוד. אחד מהם היה כשחלק מהמתמודדים או מי מסביבתם הקרובה החליטו על דעת עצמם לערוך דיאגנוזות מתחום הנפש למתמודדים אחרים. על יו"ר כחול לבן בני גנץ נטען שהוא מטופל אצל אנשי מקצוע ולוקח כדורים; בעוד שנשמעו טענות מתחום הנפש גם על סביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בקרב המתמודדים גם ניכר מאמץ להכחיש את הטענות, להתרחק מהם במהירות משל היו בשורה איומה ונוראית.

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה ד"ר צבי פישל נתקל לא פעם בדעות קדומות ובסטיגמות, אך ככל הנראה גם הוא לא ציפה שיגיעו במהלך קמפיין בחירות, כשמעורבים בעניין דמויות בכירות בעלות פרופיל ציבורי שכזה. בראיון ל'דבר ראשון' הוא מנפץ את הסטיגמות הללו ומסביר מעט על חשיבותה של מערכת בריאות נפש טובה במדינה מערבית, מתוקנת, כזו שהיינו רוצים להיות.

(קרדיט: אביטל זימט)
(קרדיט: אביטל זימט)

מה חשבת כשהחלו להישמע בתקשורת דיאגנוזות על מועמדים מתחום הנפש?

"אחת הבעיות שהאיגוד החליט לשים בראש סדר העדיפויות זה הנושא של הסטיגמה. זה אחד הדברים שהכי מזיק לחולים שלנו, למשפחות, למטפלים ולכל המערכת. מבחינתנו שימוש לא מקצועי ומעליב במושגים שאנשים לא מבינים את המשמעויות שלהם, לא רק שזה לא נכון –  זה פוגע באוכלוסייה שזקוקה לשמירה על הזכויות שלה. אמירות כאלה בהחלט מקפחות את הזכויות שלה: כשילד מקלל ילד או כשאנשים מקללים אחד את השני אין לנו מה להגיד, אבל כשגוף ציבורי יוצא ומשתמש בעלבון כזה או אחר זה מרתיח".

לדבריו, "ההתייחסות שהיתה לטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי מאוד מקוממת, כי מבחינתנו טיפול זו לא נכות. טיפול לא אומר שאדם ראוי או לא ראוי לתפקיד ואני לא נכנס כאן לשום עניין פוליטי. מבחינתי, אבחנה פסיכיאטרית וטיפול הם בוודאי לא גורמים שמחליטים האם מישהו יהיה ראוי לתפקיד ראש ממשלה. גם התגובה המגוננת לכך ראויה לגינוי, במקום לומר 'סליחה זה לא עניינכם'. ללכת לטיפול זה כמו ללכת לחדר כושר או לקבל טיפול ללחץ דם".

בני גנץ. ארכיון (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)
בני גנץ. ארכיון (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

היית ממליץ לבעלי תפקידים בכירים לקבל טיפול?

"אני חושב שכל אדם יכול ליהנות מטיפול נפשי שמאפשר לך להתפתח. שוב, כמו שהולכים לחדר כושר ומפתחים את הגוף – כך ניתן לפתח את הנפש באמצעות טיפול. גם מנהיג שנמצא תחת לחצים גדולים יכול ליהנות מטיפול נפשי, וגם כל המדינה יכולה ליהנות מכך. לצערי מדינת ישראל לא שמה מספיק דגש על הרווח מהטיפולים האלה ולכן למשל אין מספיק מטפלים במערכת הציבורית והתורים ארוכים ובלתי נסבלים".

זכור לך שימוש בביטויים מהעולם המקצועי הרמות האלו?

"לא זכור לי שימוש כזה, אבל אין לי ספק שהשימוש הפעם הוא הדהוד לקמפיין הבחירות האחרון בארה"ב, לדברים שהשמיע דונלד טראמפ נגד הילרי קלינטון. אגב באותה מידה נשמעה גם קריאה בארה"ב לפסול את טראמפ בגלל משהו שאנשים חשבו שהיא בעיה נפשית. אני חושב שהנושא הזה ירד וטוב שירד כי זה בסדר לא להסכים עם דעותיו של אדם או עם איך שהוא מנהיג, אבל להשתמש באצטלה מקצועית-פסיכיאטרית במסגרת שיקולים פוליטיים – זה פסול".

נשיא ארה"ב טראמפ בנאום לאומה. 30 בינואר 2018 (Win McNamee/Pool via AP)
נשיא ארה"ב טראמפ בנאום לאומה. 30 בינואר 2018 (Win McNamee/Pool via AP)

מה האיגוד עושה על מנת לצמצם את פערי הידע?

"אני חושב שבשנים האחרונות מספר הפעמים שהמלים פסיכיאטריה או נפש הופיעו בתקשורת עלה פי עשרות. חלק מזה כתוצאה מההבנה שלנו ששקיפות היא אחד הכלים החזקים במלחמה בסטיגמה. אנחנו פועלים דרך ראיונות בטלוויזיה וברדיו ובמקומות אחרים, וגם דרך חברי כנסת וקובעי מדיניות כדי להשיג את מה שמגיע לחולים שלנו.

מה שפחות ידוע הוא שחולים במחלות נפש קשות מתים עשרים שנה מוקדם מהרגיל, שזו שערורייה וזה קורה כי הם לא מסוגלים לנצל את ההתקדמות ברפואה ששאר הציבור מסוגל לנצל. זה בגלל הזנחה, זה בגלל חוסר תשומת לב, זה בגלל שאנחנו החצר האחורית של המערכת, זה בגלל שאנשים מעדיפים או לא רוצים להסתכל לכיוון הזה. הוא פחות אסתטי, הוא כואב, ולא רוצים לגעת בו. לכן, בקרב קובעי המדיניות וגם בתקשורת, העדיפו שנים רבות לא להסתכל על זה, או להסתכל על זה רק בזווית של שערוריות. אנחנו מנסים לפתוח את זה ולהראות את התועלת".

מבלי לרדת לפרטים, האם יצא לך להיתקל בגורמים בעמדות מפתח שסובלים או שסבלו ממחלות נפש?

"בהחלט. באנשי אקדמיה, באנשים מהתחום הפוליטי, באנשי משק וכלכלה ותרבות על כל רבדיה, באנשי תקשורת ובוודאי שבאנשי רפואה ופסיכיאטריה".

על מנת לסבר את האוזן, תוכל לספר עד כמה מחלות נפש הן עניין שכיח?

"אנחנו מדברים על זה שבערך 30% מהאוכלוסייה נזקקת או תזדקק לטיפול נפשי. מתוך ה-30% האלה כנראה שרק מחצית פונים לקבלת טיפול. זה המון. תחשוב שאין הרבה מחלות שמגיעות למספרים האלה, ואנחנו מדברים על מחלות שכולם עוסקים בהן כגון HIV, סרטן או מחלות זיהומיות כגון אבולה. מדובר בשברירי אחוזים לעומת הפגיעה של מחלות נפשיות".

10 מטופלים בחדר 

השיח על הפסיכיאטריה אינו חדש. אם יש משהו חיובי בהתגוששות הבוץ האחרונה בין המתמודדים, הוא שהנושא עלה שוב לסדר היום. ענף הפסיכיאטריה נאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם משאבים מוגבלים ועם כמות מצומצמת של מיטות ושל אנשי מקצוע. באחרונה אף נירשם ויכוח מתוקשר בין שר האוצר משה כחלון לבין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, אודות מיליארד שקל שהיו אמורים לעבור לענף. כחלון טען שהכסף עבר, ליצמן הכחיש ואמר שהדבר עדיין לא קרה.

שר האוצר משה כחלון (מימין) ושר הבריאות יעקב ליצמן. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90
שר האוצר משה כחלון (מימין) ושר הבריאות יעקב ליצמן. צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90

מי צודק מבין השניים?

"בהופעה בפני ראשי איגודים בהסתדרות הרפואית (הר"י) אמר השר כחלון שנתן הוראה להעביר מיליארד שקל. המיליארד השקלים האלה עדיין לא נמצאו". בהקשר הרחב יותר, אומר ד"ר פישל כי "נראה שלפחות עד כה החולים הפסיכיאטריים לא באמת עניינו את קובעי המדיניות. לכן אני קורא לכל מי שבריאות הנפש חשובה לו – להצביע רק למפלגה המתחייבת לשריין בהסכמים הקואליציוניים תוספת תקציבית משמעותיות ביותר לפסיכיאטריה האשפוזית והקהילתית".

איפה ישראל ניצבת ביחס לעולם בהשקעה בתחום?

"בתחתית שבתחתית. בישראל משקיעים בערך 3.7% מתקציב משרד הבריאות לבריאות הנפש. במדינות המערב זה בין 5% ל-18%. בישראל ישנם 11 פסיכיאטרים ל-100 אלף איש, ובמדינות המערב אנחנו מדברים על 15 ועד 20 פלוס ל-100 אלף איש. בישראל יש 4.1 מיטות ל-100 אלף איש, ובמערב מדברים על בין 5 ל-8 מיטות. והפערים האלה הולכים ועולים כי אצלנו יש גידול באוכלוסייה, ובמערב ירידה.

בבתי החולים הפסיכיאטריים כאן יש שירותים ומקלחות משותפים בקצה המחלקה, איפה נשמע הדבר הזה? אנשים נמצאים כ-6 עד 10 בחדר, כשמה שנורמלי הוא 2 או 3. המטופלים גם מתלוננים על היעדר זמן מטפל. במחלקות בישראל יש כ-34 מיטות עם כ-6 אנשי צוות, בעוד בעולם המערבי מדברים היום על מחלקות עם 24 מיטות עם בין 9 ל-12 אנשי צוות. המשמעויות של זה ברורות".

המצב הזה אינו מוגבל רק לבתי החולים הפסיכיאטריים, לדבריו של ד"ר פישל, אלא ניכר גם בקהילה. "ישנם תורי המתנה בלתי אפשריים. מי שמגיע עם משבר חיים או התקף של דיכאון צריך לקבל טיפול מידי ולא צריך לחכות. המערכת צריכה להיות בנויה לכך שכשיש אדם עם צורך דחוף יהיה מי שיקלוט אותו. מה שעושים היום זה להכניס לרשימת המתנה וחלק נופלים בדרך. המערכת דוחפת לרפואה פרטית. עכשיו אין לי בעיה עם פרטי, אבל אני לא רוצה שאדם שבוחר ללכת למערכת הציבורית לא יוכל להגיע לשם".

מתוך תשדיר משרד הבריאות בנושא הרפורמה בבריאות הנפש. מטופלים רבים אינם זכאים לתמיכה נפשית
מתוך תשדיר משרד הבריאות בנושא הרפורמה בבריאות הנפש. מטופלים רבים אינם זכאים לתמיכה נפשית

רפורמה שהובילה לביקוש 

לפני מעט פחות מארבע שנים יצא לדרך השלב האחרון של רפורמת בריאות הנפש, שבמסגרתו הועברה האחריות לקופות החולים. כלומר, אם עד אז טיפול פסיכיאטרי היה גוף אוטונומי במערכת הבריאות, החל מ-2015 השירותים ניתנו למבוטחים דרך הקופות כמו בכל טיפול רפואי אחר. לצד היתרונות של הרפורמה שגרמה לכך שהשירותים הונגשו להרבה יותר אנשים, המהלך הוביל גם ליותר עומסים על המערכת.

כיצד אתה מסכם את הרפורמה עד כה?

"בגדול המטרה שלה מבחינתנו חיובית – לתת אחריות לקופות החולים לטפל בבריאות הנפש כמו כל טיפול אחר. זו אחריות נכונה, אבל מהטלתה ועד היישום המלא והאופטימלי אנחנו מאוד רחוקים. הרפורמה גרמה להעלאת הביקוש, אנחנו יודעים שככל שיש יותר עצה כך יש יותר ביקוש. אנשים שפונים לעזרה מטופלים בקו הראשון על ידי רופאי משפחה, ולא כולם מסוגלים לעמוד בזה. לפני הרפורמה הפסיכיאטר היה המטפל הראשוני. היום בגלל ההצפה אנחנו לא יכולים לעמוד בזה ולכן יש הגדלה בלתי אפשרית של התורים. זה אומר שצריך לפתח עוד את היצע השירותים שידביק את הביקוש ואת הצרכים. ישראל היא מדינה קולטת עלייה שהאוכלוסייה שלה צומחת. לצערנו לצד זה צומחות גם המצוקות הנפשיות ואין הדבקה במספרים בין האוכלוסייה שזקוקה לטיפול לבין האוכלוסייה שנותנת שירותים".

אתה יכול לנקוב במספרים כמה המערכת צריכה?

"התכנית שלנו בונה על להגיע לממוצע של מדינות ה-OECD, לא יותר מזה. מדובר על כ-800 מיליון שקל לבסיס התקציב, ועוד כל מיני תוספות חד פעמיות לצרכי תשתיות, בינוי ועוד. אלה מספרים שנשמעים גדולים, אבל זה מהלך שמדינת ישראל יכולה לעשות".

המבחן של כל ממשלה שתורכב לאחר הבחירות בשבוע הבא, בין אם ירכיבו אותה נתניהו או גנץ, יהיה בין השאר להציב את ענף הפסיכיאטריה במרכז הבמה, אבל הפעם בגלל הסיבות הנכונות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!