נראה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעוניין בכהונה נוספת של נתניהו כראש ממשלת ישראל, וליהדות ארצות הברית, המרכז היהודי השני בגודלו בעולם אחרי מדינת ישראל – יש מה להגיד על כך. יהודי ארה"ב מזוהים יותר עם המפלגה הדמוקרטית בארצם, וחוששים מפני הבריתות שהימין הישראלי כורת עם גורמים גזעניים בישראל ומחוצה לה.

"העולם מבין כי נתניהו הוא למעשה התאום הפוליטי של דונלד טראמפ", אמר ג'רמי בן עמי, נשיא הקבוצה הליברלית הפרו-ישראלית ג'יי-סטריט לסוכנות הידיעות AP. מהלכים כגון העברת השגרירות האמריקנית לירושלים וההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן נתפסים הן בישראל והן בארה"ב כמחוות מצד טראמפ שנועדו לחזק את נתניהו בקרב המצביעים הישראלים. עם זאת, לדברי בן עמי, הקשר ההדוק בין נתניהו לטראמפ ולרפובליקאים מעורר אנטגוניזם כלפיו ברחוב היהודי האמריקני, שרובו מזוהה דווקא עם המפלגה הדמוקרטית.

"זה מטריד", אמרה האלי סויפר, מנכ"לית המועצה היהודית הדמוקרטית של אמריקה. "היחסים בין ארצות הברית לישראל אינם צריכים להתבסס על שני מנהיגים כאלה או אחרים או על שתי מפלגות. הקהילה היהודית האמריקאית רוצה שהיחסים יישארו על בסיס דו-מפלגתי".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בוועידת אייפא"ק בוושינגטון, 6 במרץ 2018 . (AP Photo/Jose Luis Magana)

החברה היהודית-אמריקאית מונה כ-5.5-6 מיליון נפשות. למעלה מ-70% מהמצביעים בה תמכו בבחירות האחרונות במפלגה הדמוקרטית. עם זאת, לא מדובר בחברה מונוליטית: רוב היהודים האמריקנים המבוגרים תומכים במדיניות האמריקנית הנוכחית במזרח התיכון, וכך גם הקהילה האורתודוקסית המונה כ-10%. המיליארדר היהודי-אמריקני שלדון אדלסון הוא דוגמא לימין היהודי-אמריקאי, ונחשב לתומך פיננסי מובהק של טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. אדלסון שעשה את הונו מרשת בתי קזינו שבבעלותו, נחשב גם לתומך נלהב בנתניהו בין היתר באמצעות הוצאתו לאור של החינמון הישראלי הנפוץ 'ישראל היום', המעניק למהלכי ראש הממשלה רוח גבית נרחבת.

המחלוקות ברחוב היהודי האמריקני התרחבו גם על רקע ההאשמות האחרונות באנטישמיות כלפי שתי חברות קונגרס דמוקרטיות ממוצא מוסלמי – אילהן עומאר ורשידה טליב, בשל התבטאויותיהן ביחס למדינת ישראל ותמיכתן בתנועת ה-BDS. הנשיא טראמפ אף צייץ בטוויטר כי 'הרפובליקאים מחכים בזרועות פתוחות' ליהודים המעוניינים לעקור מן המפלגה הדמוקרטית ולמצוא לעצמם בית פוליטי חדש.

מורטון קליין, נשיא ההסתדרות הציונית-קונסרבטיבית של אמריקה, מעריך כי מעבר מצביעים שכזה תתרחש בשל החלטת המפלגה הדמוקרטית להמנע מגינוי מפורש כלפי התבטאויותיהן של חברות הקונגרס. בן עמי מנגד מלגלג על הרעיון שמעבר משמעותי שכזה אכן יתרחש, וסבור שמדובר בפנטזיה של תומכי טראמפ. "עדיין לא פגשתי בוחר של אובמה או קלינטון, שאמר בפומבי שהוא עובר להצביע בעד דונלד טראמפ", אמר. "זה לא אמיתי. זה לגמרי מומצא".

העיתונאית היהודית ג'יין אייזנר, לשעבר עורכת העיתון "הפורוורד", אמרה כי ליהודים אמריקאים רבים יש "עייפת נתניהו" – אפילו לכמה מאלו שתמכו בו בעבר. בקרב היהדות הליברלית, לדבריה, ישנם חששות כבדים שנתניהו ידחוף את ממשלת ישראל עוד יותר לימין, אם ינצח, ואולי יסתכן אף בסיפוח חלק מאדמות הגדה המערבית הכבושה, מתוך ביטחון שממשלת טראמפ לא תתנגד לכך. קליין הודה אף הוא כי חלק מיהודי ארה"ב עייף מנתניהו, אך עדיין מעריכים כי ינצח בבחירות. "אנשים חוששים שלא יהיה שם", אמר.

נשיא הקונגרס היהודי האמריקני, ג'ק רוזן, אמר כי אין לפרש את היחלשות התמיכה בנתניהו כהיחלשות בתמיכה של יהודי אמריקה בישראל. "יש תחושה של עייפות שיש מנהיג אחד במשך עשר שנים", אמר רוזן. "בדיוק כפי שהייתה עייפת קלינטון ועייפת בוש".

מלבד הקשר בין נתניהו לטראמפ, יהדות ארה"ב הליברלית מותחת ביקורת גם על יחסו בסוגיית המהגרים, ומוחים על נסיגתו מההבטחה לאפשר תפילות מעורבות ברחבת הכותל המערבי. אך הביקורת החריפה ביותר נובעת ממעורבותו במאמץ להכשיר את מפלגת הימין הגזענית של תומכי הרב כהנא 'עוצמה יהודית', והתפקיד המרכזי שנטל לעצמו לחבר בינה לבין מפלגות הציונות הדתית.

היבט נוסף של הקרע היא התחושה כי לפחות בקרב מפלגות השלטון ותומכיהן מזהים את הקהילה הנוצרית-אוונגליסטית בארה"ב כבת ברית טובה יותר לישראל מאשר היהדות הליברלית האמריקנית, בדגש על הזרמים הלא אורתוקסיים, אותה מאשימים חדשות לבקרים ב'התבוללות'. כך לדוגמא, בטקס מעבר השגרירות האמריקנית לירושלים נשא תפילה הכומר האוונגליסטי רוברט ג'פרס, אשר צוטט בעבר מתבטא בחריפות כנגד יהודים, מוסלמים ובני זרמים אחרים בנצרות.

גנץ נואם בועידת איפאק (צילום: שלמה עלמני)

מנגד, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, המתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה, איננו מאוד מוכר בארה"ב. יהודים אמריקנים המתנגדים לנתניהו מעדיפים אותו, בין היתר בשל התחושה כי הוא מציג אישיות פחות לוחמנית. עם זאת הליברלים ברחוב היהודי אמריקני מציינים בתסכול כי מערכת הבחירות כמעט אינה דנה ברצינות בסוגיה הישראלית-פלסטינית, וכי מצע מפלגות כחול-לבן איננו מחוייב לפתרון שתי המדינות לשני העמים ומבקש להשאיר חלק מהשטחים בגדה המערבית בשליטת ישראל.