ברבעון הראשון של 2019 שמרה האבטלה על רמה נמוכה של 4.1% כשבחודש מרץ ירד שיעור האבטלה ל 3.9%. מסתמן כי על אף התחזיות להאטה במהלך 2019, נתוני התעסוקה שומרים בינתיים על יציבות ואף על שיפור קל ברבעון האחרון.

נכון למרץ 2019 כולל כוח העבודה בישראל כ-4.144 מיליון אנשים שהם כ-64.1% מהאוכלוסיה המבוגרת (גילאי 15 ומעלה) בישראל. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור המועסקים עומד על 61.7% שהם למעשה 96.1% מתוך כוח העבודה. כלומר כ-3.9% מכוח העבודה הם בלתי מועסקים, ומספרם עומד על כ-163,400 איש ואישה.

לשכת האבטלה בירושלים ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90).

חלוקת כוח העבודה הישראלי לענפי הכלכלה השונים מגלה כי הענפים הגדולים ביותר בישראל (במספר המועסקים) הם החינוך ושירותי הבריאות, המעסיקים יחד כ-926,600 ישראליות וישראלים המהווים כ-23% מהמועסקים במשק. ענפי כלכלה משמעותיים נוספים הם התעשייה והמסחר, המעסיקים כ-415,000 עובדות ועובדים כל אחד, והמנהל הציבורי/מקומי יחד עם שירותי הביטחון, המעסיקים כ-395,000 ישראלים. הענף הצומח ביותר במספרי עובדים ברבעון האחרון הוא דווקא ענף האירוח והמזון שגדל בכ-14,000 משרות חדשות. באותה התקופה איבדו ענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי וענף הביטוח והפיננסים כ-8,000 משרות כל אחד.

מתוך פילוח הנתונים של הלמ"ס לפי משלח יד עולה כי דווקא בקרב מנהלים נרשמה ירידה משמעותית במספר המועסקים ברבעון האחרון, מרמה של כ-318,000 מועסקים לכ-274,000 ישראלים המועסקים כמנהלים. באותו הזמן נרשמה עליה של כמעט 40,000 משרות בקרב בעלי המקצועות האקדמיים.

יש לציין כי שיעור האבטלה (הבלתי מועסקים מכוח העבודה) שומר על יציבות ברמה הנמוכה מ-5% כבר ארבע שנים ברציפות. באותה התקופה עלה שכר המינימום בהדרגה ב-1,000 שקלים בחודש. שילוב של שני הנתונים הללו מפריך את הטענות שהעלו בעבר מתנגדי העלאת שכר המינימום, כי שכר מינימום גבוה יותר יביא לזינוק באבטלה.