מכסת העובדים הפלסטינים ב-2018 עמדה על 97 אלף, עליה של קרוב ל-30% בשנתיים, כשעל פי ההערכות הועסקו בפועל בישראל כ-128 אלף עובדים ועובדות פלסטינים. כך עולה מדו"ח סיכום השנה שמפרסם היום (רביעי) ארגון קו לעובד. כותבי הדו"ח ציינו כי השנה החולפת התאפיינה בעליה חדה במספר מהגרי העבודה והעובדים הפלסטינים המועסקים בישראל, והזהירו כי המדינה מטילה הכבדות ביורוקרטיות על עובדים אלו, המגיעות לכדי שלילת זכויות סוציאליות מהם.

"מנגנון האשרות לעובדים פלסטינים יוצר מצר של ספסרות לא חוקית בהיתרי עבודה, בעקבותיה כמחצית מהעובדים משלמים עבור האשרה דמי תיווך המגיעים לעתים לכמחצית ממשכורתם"

על פי נתוני הארגון, ב-2018 עלה מספר מהגרי העבודה בישראל ב-11% והגיע למספר שיא של כ-98 אלף עובדים – עליה של כ-300% ביחס לתחילת העשור. בעוד שהשכר הממוצע ברוטו לעובד ישראלי עמד על 10,609 שקלים, השכר הממוצע לעובד שאינו ישראלי עמד על 6,476 שקלים.

ב'קו לעובד' מציינים כי מנגנון הכבילה של עובדים פלסטינים המקבלים אשרת העסקה בישראל למעסיק ספציפי, יוצר מצב של ספסרות לא חוקית בחברה הפלסטינית בהיתרי עבודה, בעקבותיה כמחצית מהעובדים משלמים עבור האשרה 'דמי תיווך' המגיעים לעתים לכמחצית ממשכורתם. ניסיונות לתיקון מנגנון העסקה זה בחקיקה בכנסת היוצאת עלו בתוהו. עוד ציינו ב'קו לעובד' כי עובדים אלו מהווים גם 45% ממספר ההרוגים בענף הבניין ב-2018, וכי פעמים רבות הם אינם מקבלים את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם. משכורות העובדים הפלסטינים בישראל מהוות כ-40% מהכנסות המשק הפלסטיני.

נתונים: דו"ח קו לעובד (גרפיקה: אידאה)

בארגון מותחים ביקורת חמורה על כך שכספי הפנסיה המופרשים עבור עובדים פלסטינים, מנוהלים בחשבונות המדינה בלא נהלים ברורים, ובלא שקיפות באופן המקשה על העובדים לקבל אותם בפועל בדמות ביטוח פנסיוני. בעיה נוספת היא קושי ביורוקרטי שהטילה המדינה על מימוש ימי מחלה של עובדים אלו, כשבעקבות עתירת הארגון, המדינה בחרה במקום לתקן את הנושא להתנער לחלוטין מהאחריות להבטחת זכות זו, ולחדול לגבות מהמעסיקים תשלום בגין ימי מחלה.

פועלי בניין סינים באתר בנייה בהר חומה בירושלים (צילום ארכיון: קובי גדעון/ פלאש90)

גם באשר לכספי הפיקדון המנוכים משכרם של כ-30 אלף מבקשי מקלט בישראל מאז מאי 2017, טוענים ב'קו לעובד' כי המדינה חסמה את דרכם של העובדים באמצעות מנגנונים בירוקרטיים מהמידע אודות כספם. על פי החוק מופרש חמישית משכר העובד לקרן יעודית של המדינה, ואליו נוספים 16% על חשבון המעסיק המגלמים את זכויותיו הסוציאליות. סכום זה אמור לעמוד לרשותו עם עזיבתו את המדינה. עם זאת, לטענת 'קו לעובד', המדינה לא יצרה כל מנגנון נגיש שיאפשר לעובדים לוודא שהכספים שנוכו משכרם אכן הופקדו בקרן על שמם. כך במקרה אחד, בשנת 2018 התפרקה חברת קבלן שהעסיקה מאות מבקשי מקלט וניכתה חמישית משכרם, בלא להעבירו לקרן על שמם והכסף אבד לעובדים. במקרים אחרים, כספים שנוכו כלל לא הועברו ליעדם, והעובדים גילו זאת מאוחר מדי, לאחר שכבר החליטו לעזוב את ישראל. כ-70 עובדים עזבו את הארץ, ללא הכסף שהופקד להם. 

גם בתחום הסיעוד, המקיף כ-55 אלף מהגרי ומהגרות עבודה בישראל, מציינים ב'קו לעובד' כי תופעת דמי התיווך נפוצה ומגיעה לעתים לאלפי דולרים המשולמים באופן לא חוקי. בארגון מציינים לחיוב את חתימתו של הסכם בילטרלי מול ממשלת הפיליפינים, מדינה האחראית ל-36.6% ממהגרות העבודה המועסקות בתחום, ומקווים כי ב-2019 יחלו להגיע עובדות לישראל בהתאם לכללים שנקבעו בו המגבילים את היקף דמי התיווך הנגבים מהן, אך חוששים כי לשכות התיווך וההשמה יעדיפו דווקא הבאת עובדות ממדינות עמן לא נחתם הסכם דומה. עוד ציינו כי בעקבות עתירת הארגון לבג"ץ הודיעה המדינה כי היא בישורת האחרונה להבטחת ביטוח בריאות לעובדות אלו.

פלסטינים במחסום קלנדיה. (צילום ארכיון: פלאש90)

עוד מציינים ב'קו לעובד', כי שר האוצר כחלון משך ערב פירוק הכנסת את הסכמתו ליישום מנגנון מדינתי להבטחת תשלום הזכויות הסוציאליות של עובדי החקלאות הזרים, רובם מהגרי עבודה מתאילנד. על פי סקר פייסבוק שערך הארגון בקרב 2,300 עובדי חקלאות זרים בישראל, כ-84% מהם מקבלים שכר הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, וכמחציתם הועסקו במשך חודש ויותר, בלא יום מנוחה כלל. בסקר נוסף שנערך בקרב 392 עובדים השיבו 32% מהעובדים כי כשהם חולים המעסיק אינו לוקח אותם לרופא או מזמין אליהם רופא, ו-33% השיבו כי הם נדרשים להמשיך ולעבוד גם בעת מחלה.

'קו לעובד' הינה עמותה ללא כוונת רווח, המסייעת להגן על זכויות עובדים על ידי סיוע פרטני, בדגש על עובדים מאוכלוסיות מוחלשות ומהגרי עבודה, והמבצעת גם פעילות משפטית ותקשורתית לשינוי מדיניות ציבורית. במהלך שנת 2018 סייע ארגון 'קו לעובד' ל-9,602 עובדים מכ-45 מדינות, ופעל להשבתם של כ-33 מיליון שקלים שהגיעו להם על פי חוק.