באחד במאי 1886 פתח איגודי העובדים האמריקנים בשביתה, שהסתיימה בעימותים אלימים עם המשטרה בעיר שיקגו בהם נהרגו כ-60 מפגינים ו-7 שוטרים. דרישתם של המפגינים הייתה להגבלת יום העבודה ל-8 שעות, דרישה שבזכותם הפכה לסטנדרט בעולם המערבי. מאז ועד היום ממשיכים עובדים מסביב לעולם לצאת למאבקים על זכויותיהם – וקובעים מחדש את קו התיחום פעם אחר פעם בין כוחות ההון לעובדים. אחוות העובדים נובעת משותפות הגורל אל מול המעסיקים וההון, מההשראה ששואבות העובדות אחת מרעותה, למרות הבדלי השפה והלאום. ברחבי העולם ממש בשעה זו, מליונים נאבקים על תנאי העבודה שלהם, ממש כמו בישראל – שכר מינימום, פנסיה, הרחבה תקציבית, מדינת רווחה, שירותים נאותים לאזרחים, וסביבת עבודה בטוחה ובריאה. התאחדו!

השביתה הגדולה בעולם – הודו

השביתה הגדולה ביותר שהתקיימה השנה וכנראה בהיסטוריה, הייתה בהודו. כ-200 מיליון עובדים השתתפו בינואר האחרון בשביתה כלל ארצית בתת-היבשת, במטרה למנוע הגבלת כוחם של איגודי העובדים והעלאת שכר המינימום.

חברות איגוד מקצועי בהודו מפגינות בהפגנה במהלך שביתה כללית במדינה, 8 בינואר 2019 (Aijaz Rahi/ AP Photo)

ארגוני העובדים בהודו הכריזו על השביתה הכללית ב-8-9 לינואר השנה, בתגובה לניסיון הממשלה לחוקק תיקון לחוק איגודי העובדים, שיאפשר למדינות השונות בהודו שלא להכיר בהתארגנויות חדשות. האיגודים דרשו לא רק את ביטול החוק בנוגע לארגוני העובדים, אלא העלאה של שכר המינימום, והגדלת סובסידיות ממשלתיות על מוצרי בסיס. השביתה אילצה את הממשלה לקבל את דרישות האיגודים, והגבלת האיגודים המקצועיים לא יצאה לפועל.

למעשה, הודו היא המדינה עם מספר העובדים המאוגדים הגבוה בעולם. זו לא הפעם הראשונה שארגוני העובדים ההודיים משתפים פעולה כדי להשבית לחלוטין את המשק ההודי, ושיתופי פעולה מהסוג הזה בהודו מייצרים שביתות ענק, שבאופן טיפוסי משתתפים בהם עשרות מיליוני עובדים.

את העובדים באמזון אי אפשר לקנות – עולמי

תחת הסיסמה "אנחנו בני אדם ולא רובוטים", ובמקביל להודעת החברה על כניסה לפעילות בישראל, התכנסו עובדי אמזון מרחבי העולם בברלין לכנס נציגים. הכנס עסק, בפעם הראשונה, בפעולה עולמית משותפת של עובדי החברה.

עובדי אמזון בגרמניה מפגינים מול אמאזון בבלאק פריידי במחאה על תנאי העבודה, 24 בנובמבר (צילום: Sebastian Willnow/dpa via AP)

אמזון ידועה בתנאי העסקה גרועים, ובפגיעה חוזרת ונשנית בזכויות עובדיה. לטענת העובדים, כדי לספק את שירותי המשלוחים המהירים של החברה במחירים נמוכים, משלמת החברה שכר נמוך מאד לעובדים בתנאי עבודה קשים במיוחד. עובדי החברה העידו על משמרות של שעות ארוכות ללא הפסקה, ומערכות מעקב שמפעילה ההנהלה כדי לוודא שהם עומדים בהספק שמוכתב להם.

מדובר בהתפתחות משמעותית, כי אמזון ידועה בתור חברה שמתנגדת להתאגדויות. בשנה האחרונה נחשפו שורה של צעדים בהם נקטה ההנהלה כדי למנוע מעובדיה להתארגן. פוליטיקאים מהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב העבירו ביקורת על מהלכים אלו, אבל כנס זה של העובדים עשוי להיות הצעד המשמעותי לעבר שיפור תנאי העבודה בחברה העולמית.

מאבק בהטרדות מיניות במקום העבודה – ארה"ב

בשנה האחרונה חלה עלייה במספר מאבקי העובדות המובלים על ידי נשים בארה"ב. מאבקים אלו לא נוגעים לסנט או לקונגרס, אלא לחוויית היום יום של נשים במקומות העבודה בארה"ב.

עובדות מלונות בשיקגו נאבקות נגד ההטרדות המיניות הרבות של אורחי בתי המלון נגדן (Photo from "Unite Here" Facebook page)

בשיקגו החל לאחרונה ארגון העובדים "Unite Here Local 1" בקמפיין הנקרא "Hands off, pants on". את מאבק זה הובילו עובדות המלונות בעיר, נגד ההטרדות המיניות הרבות של אורחי בתי המלון נגדן. חברות האיגוד דרשו מההנהלה לספק להן "כפתור מצוקה", אותו יוכלו להפעיל במקרה של הטרדה מצד אורח, ולהשקיע בקמפיין ציבורי המזהיר את אורחי המלון שלא לפגוע בעובדות. על פי סקר שבוצע על ידי הארגון, כ-65% מעובדות המלונאות בעיר סבלו מהטרדות מיניות מצד האורחים.

"קשה לתאר כמה משפילה החוויה הזו" סיפרה אסתלה, אחת מעובדות המלון ומובילת המאבק, לאתר Democracy now. "בכל יום, כשאני דופקת על הדלת של אחד האורחים, הרגליים שלי רועדות. אני חושבת לעצמי- מה אני הולכת למצוא? האם אני בטוחה בחדר הזה? החלטתי לקום ולעשות מעשה, כי אני יודעת שזה קורה גם לשאר הנשים שאני עובדת איתן. אני רוצה עולם בטוח יותר לנכדות שלי, ואני יודעת ששום דבר לא ישתנה אם אני אשתוק".

מספר ארגוני עובדים ארציים פתחו גם הם במאבקים נגד הטרדות מיניות במקום העבודה. ארגון עובדי המלצרות החל לאחרונה במאבק להעלאת שכר המינימום לנשים בענף, כחלק מהמאבק בהטרדות. לטענת הארגון, השכר הנמוך של עובדות המלצרות מאלץ אותן "לקבל" התנהגות מבזה מצד הלקוחות. זאת, מכיוון שחלק גדול מהמשכורת שלהן מבוססת על טיפים – מה שמעודד אותן שלא להתלונן על פגיעות.

מאבק על ארגון עובדים שלא מטעם – מקסיקו

במקסיקו בשנה האחרונה מתנהל מאבק שעשוי לשנות את יחסי העבודה במדינה. מחאת "20-32" שהחלה בפברואר היא מאבק עובדים לא רק למען העלאת שכר, אלא גם לשינוי אופן הייצוג של העובדים מול ההנהלות במדינה.

במקסיקו איגודי עובדים רבים למעשה ממונים על ידי ההנהלה, ללא שליטת חברי האיגוד. מנהיגי הוועד הם למעשה מינוי של ההנהלה, ולעתים קרובות הם זוכים לתשלומי בונוס ושוחד בתמורה לקבלת רצונה של ההנהלה. מעסיקים רבים במקסיקו מתגאים ב"שקט תעשייתי" – מונח מכובס לתיאור מבנה בו האיגודים למעשה לא מתנגדים לרצונם של המעסיקים.

תחת הסיסמא "20-32", שמסמל את הדרישות המרכזיות שלהם להעלאת שכר של 20% ומענק חד פעמי של 32,000 פסו, התארגנו עובדי מפעל קוקה קולה על גבול מקסיקו ארה"ב באופן עצמאי בחורף האחרון. מדובר בהתארגנות נפרדת מהאיגוד הרשמי, שמצדד בהנהלה. העובדים קיימו במשך שבועות שלמים הפגנות מחוץ למפעל המושבת, בדרישה להעלאת שכר.

מאז התפשטו השביתות למפעלים נוספים על גבול מקסיקו ארה"ב, וכ-50,000 עובדים השתתפו בהשבתות. כעת, מנסים מעובדי מספר גדול של מפעלים נוספים לבצע מהלך דומה. ההנהלה ונציגי הועד הרשמיים מכנים את השביתות בלתי חוקיות, וקוראים לסיומם. גדל ההתארגנות עשוי לשנות לטובה את יחסי העבודה במדינה שנחשבים לגרועים מאד בשביל העובדים. גל ההתארגנות המחודשת עשויה לסייע לעובדים המקסיקנים להעלות את השכר, שהוא מהנמוכים ב-OECD.

המורים למען מערכת החינוך – דרום ארה"ב

דווקא בדרום ארה"ב, שבה באופן היסטורי איגודי העובדים חלשים יחסים, קמים בשנים האחרונות ארגונים שנאבקים על שיפור מעמדים של העובדים. הבולט מבין הארגונים האלו הוא ארגון "רד פור אד", שהצליח לארגן הפגנות ענק של מורים בדרום ארה"ב נגד שורה של חוקים שפגעו בתנאי העסקתם, ולמען שיפור מערכת החינוך במדינותיהם.

החוקים, מכונים "חוקי הזכות לעבוד", חוקקו בשנים האחרונות ב-28 מדינות אמריקאיות. החוקים מגבילים למעשה את היכולת של איגודי העובדים לגייס עובדים חדשים לשורותיהם, והביאו לירידה דרמטית במספר העובדים המאוגדים במדינות אלו. במדינת אריזונה שכר המורים הוא נמוך במיוחד, ועומד על כשני שלישים מהשכר הממוצע, אך איגוד המורים במדינה איבד הרבה מכוחו בשנים האחרונות.

מורה באיגוד המורים של לוס אנלג'ס מחזיקה תמונה של כיתה עם 39 ילדים בסיבת עיתונים במחאה על העומס בכיתות בלוס אנג'לס. 11 בינואר 2019 (AP Photo/Damian Dovarganes)

לכן, לפני מספר חודשים החליטו מורים מאריזונה להקים ארגון חדש, שיוכל להוביל את המאבק למען החינוך הציבורי. בשיתוף פעולה עם איגוד המורים במדינה הקימו אותם המורים את ארגון " Arizona Education Association and Arizona Educators United,", בעצמאות הפייסבוק. מובילי המאבק אימצו כסמל את הצבע האדום ואת ההאשטג #RedForEd (אדום למען החינוך).

ארגון המורים החדש מוביל מאבק עם רשימת דרישות רדיקלית במיוחד. מעבר להעלאת השכר של 20%, שמושל המדינה הבטיח כבר לקדם, דורשים המורים שינוי בסדרי העדיפויות הכלכליים במדינה. המורים דורשים מהמדינה להבטיח כי העלאות השכר ימשיכו על להשוואה עם הכר הממוצע. בנוסף, דורשים תקצוב נוסף לבתי הספר שיאפשר להוריד את מספר התלמידים בכיתות ל-23.

עם זאת, הדרישה מרחיקת הלכת ביותר של המורים היא הגדלת תקציב מערכת החינוך במדינה במיליארד דולר בשנה, עד לחזרה לרמת ההוצאה של לפני עשור. מאז המשבר הכלכלי ב-2008 קיצצו מספר מדינות בארה"ב בתקציב בעקבות הורדת מסים משמעותית. באותה התקופה הציעו פוליטיקאים הימין הפוליטי לבצע הורדת מסים לעשירים כאופן לעודד השקעה ולהביא לצמיחה. כדי להימנע מיצירת גירעונות עמוקים מטיפו אותם הפוליטיקאים לבצע צמצום תקציבי.

נאבקים ונעצרים – איראן

ארבעה ימים לפני חג האחד במאי נעצרו באיראן כ-12 חברים בכירים באיגודים מקצועיים, במהלך תכנון הצעדה בטהרן. העובדים, שהתאספו כדי לתכנן את הצעדה שאמורה הייתה להתקיים היום (רביעי) בעיר. אלא שבמהלך הישיבה התפרצו כוחות הביטחון ועצרו את המשתתפים.

חג הפועלים באיראן, אפריל 2000 (צילום ארכיון: AP Photo/Hasan Sarbakhshian).

הסיבה למעצר היא ככל הנראה התנגדותו של המשטר האיראני לדרישת איגודי העובדים במדינה להעלאת שכר המינימום. לטענת האיגודים האיראניים שכר המינימום לא מספיק לקיום בסיסי בכבוד, ומעריכים ששכר חודשי מינימלי צריך לעמוד על 400 דולר. לעומת זאת, שכר המינימום באיראן עומד על כ-110 דולר בחודש. איגודי העובדים קיימו מספר הפגנות המוניות בחודשים האחרונים, ובעבר מחאות מסוג זה הובילו להתפרעויות שכוונו נגד המשט והמדיניות הכלכלית שלו.;

כוחות הביטחון האיראניים מאשימים את חברי האיגודים ב"עבירות ביטחוניות", ורובם נמצאים עדיין במעצר. על חלק מהעצורים הבכירים נגזרו הלקאות, ונכון להיום לא ברור מתי ישוחררו.