בתחילת המאה ה-20 הספורט היהודי באירופה היה בשיא פריחתו. מועדוני הספורט היהודים מכבי והכח פרחו ויצרו תרבות ספורט ענפה ואיכותית בחברה היהודית. ספורטאים יהודים ממגוון מדינות אירופאיות ניצלו את האולימפיאדה ואליפויות העולם, כדי להאדיר את שמם האישי ולהפוך לגיבורי תרבות במדינותיהם למול ביטוייה השונים של האנטישמיות.
בגרמניה, בני הדודים המתעמלים אלפרד וגוסטאב פלאטו היו לגיבורי תרבות, לאחר שזכו ביחד בשתי מדליות זהב קבוצתיות באולימפיאדת אתונה 1896, אלפרד הוסיף מדלית זהב וכסף נוספות. באוסטריה, קבוצת הכדורגל הכח וינה זכתה באליפות האוסטרית והייתה הקבוצה הראשונה לנצח קבוצה בריטית על אדמתה. בהונגריה, השחיין אלפרד האיוש, היה היהודי וההונגרי הראשון בהיסטוריה שזכה במדליית זהב אולימפית באתונה 1896.
ספורט הנשים היהודי היה משב רוח רענן ששטף את שחרור האישה היהודיה באירופה. שבירת המסורת היהודית והיציאה של הנשים מהבית ללימודי השכלה גבוהה,לעבודה ולהשתתפות פעילה באגודת הספורט היו חלק משמעותי משינוי התרבות היהודית. הספורטאיות היהודיות הוכיחו במהרה שהן יכולות להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הספורט האיכותית של בני עמם ולהביא לארצם גאווה רבה בענפי הספורט השונים.
אחת הספורטאיות הגדולות בתולדות העם היהודי הייתה לילי חנוך. האתלטית ילידת גרמניה, הייתה אחת הכוכבות הגדולות בעולם האתלטיקה עם 4 שיאי עולם וזכייה ב-10 מדליות זהב באליפויות גרמניה. רק היעדרותה של גרמניה מהמשחקים האולימפיים בפריז 1924 מנעה ממנה לזכות במדליות אולימפיות בשיא הקריירה שלה.
חנוך נולדה בשנת 1899 בעיר קלינינגרד (אז בשליטה גרמנית). בגיל 13, אביה נפטר ואימה התחתנה מחדש. בעקבות הנישואים, עברה המשפחה לעיר ברלין. כבר מגיל צעיר חנוך גילתה יכולות ספורטיביות ובגיל 19 הצטרפה ל"מועדון ספורט ברלין" שבדיוק פתח את שעריו גם לנשים. תוך שלוש שנים בלבד, חנוך הפכה לבכירת האתלטיות של גרמניה.
חנוך אהבה מגוון של ענפי ספורט והצטיינה באופן מפתיע בכמעט כל ענף בו התחרתה. יכולותיה המגוונות והעליונות הספורטיביות שהפגינה בענפי ספורט שונים איפשרו לה להיות קפטנית קבוצת הנשים בכדוריד של המועדון ושחקנית קבוצת ההוקי של המועדון, אותה הובילה לזכיה באליפות ברלין ב-1925.
במקביל להצטיינותה בספורט הקבוצתי, חנוך עשתה לעצמה שם עולמי "במלכת הספורט". בתחרויות האתלטיקה חנוך התחרתה בחמישה מקצים שונים והצטיינה בכולם. היא הייתה פעמים שיאנית העולם בזריקת דיסקוס ופעמים אלופת גרמניה, שיאנית העולם בהדיפת כדור ברזל וארבע פעמים אלופת גרמניה (בין השנים 1922-1925), מחזיקת שיא העולם בריצת 100X4 ו-3 פעמים רצוף אלופת גרמניה (1922-1926) ואלופת גרמניה בקפיצה לרוחק בשנת 1924.
את שיא העולם הראשון בקריירה שלה, קבעה חנוך ב-1 באוקטובר 1922, בזריקת דיסקוס, עם תוצאה של 24.90 מטרים באצטדיון הביתי בברלין. ב-8 ביולי 1923 חנוך שיפה את השיא העולמי עם תוצאה אדירה 26.62 מטרים. ב-16 באוגוסט 1925, חנוך קבעה גם שיא עולם בהדיפת כדור ברזל עם תוצאה של 11.57 מטרים. בשנת 1926 חנוך קבעה את שיא העולם הרביעי במקצוע השלישי שלה בריצת 100X4 מטר בתוצאה 50.4 שניות.
לאחר הפרישה מאתלטיקה קלה המשיכה חנוך לעסוק בספורט קבוצתי והפכה לדמות מפתח בניהול מועדון הספורט ברלין. בעקבות הפעילות הענפה והערכה במועדון בינואר 1933, מונתה חנוך למנהלת מחלקת הנשים של המועדון. בפרסום שהוציא המועדון לציון עשור לפתיחת המחלקה הנשית במועדון נכתב: "מעל כולן, לילי חנוך שזכתה ב-10 אליפויות גרמניה. במיוחד לילי חנוך, אם אי פעם תזדקקו לדוגמה לנאמנות למועדון וחוסר אנוכיות, קראו בשמה והאוויר שסביבנו יהפך לנקי".
לאחר עליית הנאצים לשלטון, יהודי גרמניה נאסר להיות חלק ממועדוני הספורט הגרמנים וחנוך כמו כל צמרת הספורטאים היהודים נאלצו לעבור למועדונים אחרים או לפרוש מתחום האתלטיקה. חנוך הצטרפה למועדון ספורט יהודי קטן בשם "מועדון הספורט והתעמלות היהודי 1905" והמשיכה לשחק בקבוצת הכדוריד שלו, אותה הובילה לשתי אליפויות רצופות בליגה היהודית לכדוריד נשים.
במקביל לאהבתה האדירה לספורט תחרותי, סיימה בשנת 1926 את לימודיה כמורה להתעמלות ואורתופדית באוניברסיטה הפרוסית לחינוך גופני והחלה לעבוד כמורה להתעמלות בבית ספר מקומי, במטרה להעניק חלק מהניסיון שלה והאמונה שלה בדרך הספורטיבית לפרוץ גבולות לדור הנערות הצעיר.
בשנים 1933-1941 שישמה כמורה להתעמלות בבית הספר היסודי היהודי ברייקסטראסה שבמחוז פרנצלאואר ברג. לאור היותה ספורטאית עבר מפורסמת, היא זכתה לקבל הצעת עבודה מחוץ לגרמניה, אך ויתרה כדי להישאר עם התלמידות שלה. בספטמבר 1942 גורשו חנוך ובני משפחתה לריגה בלטביה, שם נשלחו לגטו. עקבותיה אבדו בגטו ריגה ובכך נמנתה עם קורבנות השואה. בשנת 1990 הונצחה חנוך ב"יד לאיש הספורט" במכון וינגייט.
לילי חנוך הייתה אחת החלוצות הגדולות של הספורט היהודי, היא שברה מחסומים כדי להפוך לאחת הספורטאיות הגדולות בגרמניה ובעולם בתחילת שנות ה-20. היכולת האתלטית המגוונת שלה הביאו אותה לזכייה במגוון תחרויות ושבירת שיאי עולם. חנוך בחרה לחנך את דור הספורטאיות הצעיר בדרך שבסיומה היא נספתה ע"י הצורר הנאצי, אך סיפורה מעורר ההשראה לעולם לא יישכח.
