הסתדרות הגמלאים הוכיחה השנה שאין גיל מאוחר מדי ללימוד ומפגש עם זכרון השואה: בפרויקט ראשון מסוגו המריאה באוקטובר האחרון משלחת של 186 חברי הארגון לסלוניקי שביוון, למסע לימודי בן שמונה ימים בעקבות סיפורה של הקהילה היהודית שכמעט כולה נרצחה בשואה. משתתפי המסע, רובם בשנות השבעים והשמונים לחייהם, נפגשו עם שרידי הקהילה שעדיין חיים בעיר, ועם תושבי העיר העוסקים בהנצחה וזיכרון. היום (חמישי) הם יסגרו מעגל כשראש עיריית סלוניקי יאניס בוטריס, שפגש אותם אז, ידליק משואה בעצרת הזיכרון ביד מרדכי.
המסע היה אחד מאירועי השיא של הסתדרות הגמלאים לציון שבעים שנה למדינת ישראל. בארגון ראו במשלחת הזדמנות לחיבור בין הנאה למשמעות ובין עבר להווה -ביטוי להמשך של שרשרת הדורות היהודיים עד לישראל של היום. "היה לנו חשוב להביא את האסון שקרה בסלוניקי לאוכלוסיה הוותיקה בישראל, אנשים שרובם נולדו בין שתי מלחמות העולם", סיפר מנכ"ל הסתדרות הגמלאים אפרים קורן, "חלקנו דור שני של מייסדי המדינה, או מייסדים בעצמנו. אני נולדתי עם קום המדינה, אבל חלק מבני גילי נמלטו מהשואה."
"למסע היו שני חלקים", מוסיף קורן, "בחלק הראשון הלכנו בעקבות אתרי מורשת, והדגש היה שאנחנו חוזרים לשם בשבעים שנה למדינה. החלק השני של המסע עמד בסימן הזדהות עם הקהילה היהודית בסלוניקי, שתרמה רבות למדינה ושילמו מחיר כבד. חיפשנו אנשי קשר והגענו לקהילה פחות מוכרת, כחשיבה בין דורית ודרך ליצור דיאלוג". קורן הופקד על ארגון המסע יחד עם יו"ר הסתדרות הגמלאים שמוליק מזרחי, התאחדות יוצאי יוון בישראל, רות אהרון – מנכ״לית עמותת 'גמלאים למען גמלאי ישראל' מיסודה של הסתדרות הגמלאים, ודוד שאלתיאל, יו"ר הקהילה היהודית בסלוניקי וממנהיגי הקהילות היהודיות הספרדיות בעולם.
הקהילה היהודית בסלוניקי היתה הגדולה ביותר ביוון ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. לקהילה שורשים עתיקים עוד מהתקופה ההלניסטית, ובמהלך השנים נקלטו לתוכה יהודים מספרד, פורטוגל פולין וארצות נוספות. 46 אלף מיהודי העיר גורשו בשואה ורובם הגדול נספו במחנות ההשמדה. בתום מלחמת העולם השנייה נותרו בעיר כ-2,000 יהודים בלבד. במסגרת ההכנות למסע ערכו חברי המשלחת יום עיון על תולדות הקהילה היהודית ביוון ומפגש עם משה העליון, שעמד במשך שנים רבות בראש ארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל.
"כשהגענו לסלוניקי קיימנו עצרת יוצאת דופן ושמענו עדות מצמררת", מספר קורן, "בנוסף היה כנס מרשים ביותר עם חברי הקהילה, והיתה התרגשות גדולה כששרנו את 'התקווה'. נפגשנו עם חברת הקהילה שמנהלת את המוזיאון היהודי הקטן של עיריית סלוניקי ושמענו את עדותה. בתום הטקס עלינו על האנדרטה שברחוב הראשי של סלוניקי לאורך הים, אנדרטה מרשימה ביופייה. מטעמי ביטחון עשינו את הטקס בבית הכנסת החדש של סלוניקי עם ראשי הקהילה שם כי לא יכולנו במקום חשוף. ביקרנו בבית הקברות היהודי הענק שחרב בימי השואה, לימים נבנתה שם אוניברסיטה והזכר היחיד לבית הקברות הוא אנדרטה על המדרכה. היינו גם בתחנה של רכבת השילוח לאושוויץ, משם נשלחו 95% מבני הקהילה היהודית בסלוניקי שנכחדו בשואה."
אחד מרגעי השיא של המסע היה מפגש עם ראש עיריית סלוניקי יאניס בוטריס, שידוע במחויבותו ליהודים ביוון ולזיכרון השואה. "הוא אדם אוהב ישראל שנלחם כנגד האנטישמיות היום", סיפר קורן, "נפגשנו איתו במלון והוא נשא נאום מאוד מרגש. הוא דיבר בגנות הגופים או האנשים שלא נתנו יד ליהודים בתקופת השואה, והאשים חלק מהיוונים שלא שיתפו פעולה באופן אקטיבי להציל יהודים בשואה. בפני המקומיים הוא נקרא 'העבד של היהודים'. בעבר הוא כינס מסיבת עיתונאים והופיע עם טלאי צהוב שכתוב בו גם אני יהודי". בוטריס מבקר כיום בישראל וידליק משואה בעצרת הזיכרון ביד מרדכי.
"מימד של שליחות"
קורן מציין כי ברגע שהחלו לפרסם בקרב הארגונים החברים בהסתדרות הגמלאים את קיומו של המסע, לא היה ספק בכך שהוא עונה על צורך בקרב בני הדור המבוגר. "אנשים מאוד התרגשו באופן שקשה לתאר כששמעו על המסע. פנינו לכל הארגונים שלנו, הגדרנו את מטרות המסע והוצאנו חוברת יפה – הסתדרות הגמלאים בישראל מצדיעה ומחבקת את הקהילה היהודית בסלוניקי. קראנו לזה 'משלחת' כדי להדגיש שלצד התיירות יש כאן מימד של שליחות ודגש על העניין הערכי, ואנשים הבינו. הזמנו אותם למסע שמשלב את הנופים המיוחדים של יוון עם התרבות שלה, אבל עם מזיגה של המורשת היהודית המיוחדת, החמה והמחבקת."
עקב הביקוש הגבוה נאלצו המארגנים לעצור את ההרשמה אחרי שמילאו ארבעה אוטובוסים. "הייתה רשימת המתנה של 70 איש כי לא היה מספיק מקום בבתי מלון", מספר קורן, "היינו צריכים לעצור ב-186 משתתפים". איך אתה מסביר את ההתעניינות הרבה, שאלנו. "אנחנו כגמלאים זקוקים לחוויה משלימה – לא רק טיול, אלא גם ערך מוסף", השיב, "למסע הזה יש משמעות גדולה. איזשהו עומק, עצמאות, עולם ערכים, אנשים מרגישים שזו שליחות של המדינה ושל הדור הזה".
שמוליק מזרחי, יו"ר הסתדרות הגמלאים, רואה במסע מעין סגירת מעגל. "אנחנו דור מיוחד, חווינו חוויות של שואה לתקומה, הקמנו וביססנו את מדינה ישראל, ואת העוצמה הכלכלית חברתית שלה. הדור שלנו מופקד על חיבור הדורות החדשים עם המשימה של הקמת המדינה. ואנחנו כהסתדרות הגמלאים, שהיא חלק מההסתדרות, מייצגים את האנשים שבנו ויצרו את המדינה. אנחנו רוצים לשמר את ההיסטוריה, ורואים את עצמנו כמין חוט מקשר. מן שער לתקופה."
"אני רואה במסע הזה הזדמנות יוצאת דופן להעשיר את עולם התוכן של הגמלאים בחוויה רגשית בלתי אמצעית עם ההיסטוריה היהודית", הוסיף מזרחי, "לקיים מפגש כאשר רבים מבני גילם נספו בשואה, וליצור סולידאריות חברתית יהודית בין הגמלאים בישראל לאוכלוסיה היהודית בארצות השונות".
"להספיק כמה שיותר"
אלי גולדהירש (73) מכפר סבא, גמלאי של התעשייה האווירית, השתתף במשלחת והיה ממוביליה. "סלוניקי היא עיר מאוד מרשימה ועתיקה עם היסטוריה מפוארת של יהודים בתוכה, ולכן רציתי להשתתף. נהניתי מאוד מהמפגש עם היהודים שם ומההרצאה של ראש העיר שלהם. המשלחות הן מקום מגבש, גם בינינו וגם עם עמים אחרים".
גולדהירש רוצה למצות את תקופת הפנסיה בצורה טובה. "כגמלאים, זמננו קצר. צריך להספיק כמה שיותר. אנו מקווים שהמנהיגות שלנו של שמוליק מזרחי ואפריים גונן יובילו אותנו לכמה שיותר דברים שנספיק לחוות. בתור גמלאי תעשייה אוירית אנחנו מובילים את הרוח והמאבק למען והשוויון למען כל ישראל. לפחות חצי מהמשלחת היו חברי תעשייה אווירית ויש לנו הרבה פעילויות. הקבוצה חזרה עם רשמים עמוקים מאוד מהמסע, ואנחנו מצפים לעוד משלחות כאלו."
בעקבות ההצלחה מתכננים בהסתדרות הגמלאים להוציא שלוש משלחות נוספות למוקדים של היסטוריה יהודית מתקופות שונות – האחת לדרום ספרד, בעקבות המורשת המפוארת של הקהילה היהודית והתרבות היהודית בספרד, השנייה למוסקווה וסנט פטרסבורג בעקבות המנהיגות הציונית, ומשלחת נוספת לגיאורגיה למפגש עם הקהילה היהודית שם. "אנחנו מחפשים אתגרים חדשים, למנף משהו חדש. אני בטוח שהשנה ישתתפו הרבה אנשים", מסכם קורן.
