72% ממבוטחי מערכת הבריאות 'סומכים בהחלט' על רופא המשפחה שלהם, אך כ-84% מאמינים כי כי קבלת שירות טוב ומהיר ממערכת הבריאות בעת מחלה קשה תהיה תלויה בקשרים – כך עולה מסקר ביטוח הבריאות הממלכתי ה-12 שערך מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל. הסקר עוקב אחר נקודת מבטם של ציבור המבוטחים על רמת שירותי הבריאות ותפקוד מערכת הבריאות. עוד עולה כי 92% משלמים מכיסם על ביטוח רפואי וולונטרי – החל מהביטוחים המשלימים שמציעות קופות החולים ועד ביטוח של חברות פרטיות, שמציעים שירותים שאינם נכללים בסל הבריאות המוצע לכלל אזרחי ישראל.

מרכז רפואי כללית בלין, חיפה (צילום: Max Zalevsky / Shutterstock).

 

רוב המבוטחים (85%) פנו לרופא משפחה בשנה האחרונה. 45% מהם דיווחו כי הביקור האחרון היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים, 13% דיווחו כי חוו הפרעה לביקור מצד גורם חיצוני.

רוב המבוטחים אמרו שהם בהחלט סומכים על רופא המשפחה (72% בממוצע). מבוטחי מכבי ולאומית דיווחו על שיעורים גבוהים מממוצע זה (76% ו-75%, בהתאמה).

נשמר השיעור הגבוה של בעלי ביטוח וולונטרי (שב"ן או מסחרי): 87% דיווחו שיש להם שב"ן ו-60% שיש להם בעלות על ביטוח בריאות מסחרי. רק 8% מהמרואיינים ענו כי אין להם ביטוח וולונטרי.

כ-60% דיווחו שביקרו אצל רופא יועץ דרך קופת חולים בחצי השנה שלפני הסקר ו-21% מתוכם דיווחו על קושי במציאת רופא יועץ שהתאים לצורכיהם. שיעור המדווחים על קושי היה הנמוך ביותר בקרב מבוטחי מאוחדת ועמד על 17%.

אחד מכל שלושה מהמבקרים אצל רופא יועץ דרך הקופה דיווח שהמתין יותר מחודש לביקור; השיעור הנמוך של הממתינים מעל חודש נרשם בקופת חולים מאוחדת שם כ-24% דיווחו על כך. כמחצית מהמרואיינים דיווחו כי ביקשו התחייבות מהקופה בשנה האחרונה. רובם (82%) דיווחו כי קיבלו את ההתחייבות בקלות.

בעלי הכנסה בחמישון התחתון דיווחו בשיעורים גבוהים מהממוצע על ויתורים על טיפול רפואי או תרופה בשל תשלום, מרחק וזמני המתנה.

45% מהמרואיינים נזקקו לטיפול רפואי דחוף עבורם או עבור בן משפחה. רובם (66%) פנו למוקד טלפוני של קופת החולים או למוקד רפואה דחופה בקהילה. רק 42% פנו לחדר מיון.

מכבי פארם (צילום: עינת אלחדף).

בממוצע, אחד מכל עשרה מרואיינים דיווח כי ויתר בשנה האחרונה על טיפול רפואי או על תרופה בגלל התשלום, 11% דיווחו שוויתרו על שירות רפואי בגלל המרחק, ו-29% מהמרואיינים דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה.

בעלי הכנסה בחמישון התחתון דיווחו בשיעורים גבוהים מהממוצע על ויתורים בשל תשלום (20%), מרחק (18%) וזמני המתנה (32%).

כשליש מהמרואיינים (31%) פנו לרופא יועץ פרטי. מתוך הפונים לרופא פרטי, הסיבות העיקריות לפנייה היו רצון לקצר את זמן ההמתנה (28%), חוסר שביעות רצון מהמענה שניתן בקופה (19%), רצון להגיע לרופא מסוים (19%) ורצון לקבל יחס אישי או שירות טוב יותר מהרופא (12%).

נשמר השיעור הגבוה של בעלי ביטוח וולונטרי (שב"ן או מסחרי): 87% דיווחו שיש להם שב"ן ו-60% שיש להם בעלות על ביטוח בריאות מסחרי. רק 8% מהמרואיינים ענו כי אין להם ביטוח וולונטרי.

לצד השיעור הגבוה של האזרחים המוכנים לשלם אקסטרה, העלה הסקר כי 84% מהמבוטחים מאמינים שהפעלת קשרים במערכת הבריאות תסייע להם בעת מחלה קשה ((60% ענו "כן בהחלט" ו-24% "כן במידה מסוימת").

סגן שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן אמר כי בחינות ההשוואה במערכת הבריאות חשובות ומסייעות לייעל ולשפר את המערכת בהתאם לעמדות הציבור. לדבריו, הנתונים משקפים את יציבות המערכת ויכולותיה ובמקביל גם את הצורך להוסיף ולחזק את מנגנון שירותי הבריאות שניתן לאזרחים ובראשם קופות החולים. "אנו מכירים את הצרכים ואת האתגרים בשטח ונמשיך לפעול לקידום מערכת הבריאות למען ציבור החולים", אמר ליצמן.

פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, התייחס לדו"ח ואמר כי מדובר באחד הסקרים המרכזיים והחשובים על מערכת הבריאות שמבוצע בישראל. "נציגי קופות החולים ומשרד הבריאות, מתוך הכרה באחריותם הרבה כלפי תושבי המדינה, החליטו יחד לערוך כל שנתיים סקר מדעי, קפדני, אובייקטיבי ומייצג בקרב לקוחות מערכת הבריאות, במטרה לזהות חוזקות אותן יש לשמר, ותחומים בהם ניתן לחזק עוד את מערך השירותים למבוטח. מכון ברוקדייל גאה להיות חלק ממסורת זו במשך למעלה מ-20 שנה", אמר.

זהו הסקר ה-12 שנערך מאז תחילת ביצוע הסקרים ב-1995, כאשר איסוף הנתונים מתבצע במכון ברוקדייל והמדגם הינו מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה). בסקר זה רואיינו 3,508 איש, בשלוש שפות ושיעור ההיענות עמד על 62%. הסקר נערך על-ידי שולי ברמלי-גרינברג ועירא יערי ממכון ברוקדייל.