דו"ח מבקר המדינה חושף כשלים חמורים בפיקוח על מערך ההעסקה של מורים מחליפים במערכת החינוך. בין הליקויים שנחשפו: חוסר במורים מחליפים, ההיעדרויות של עובדי ההוראה ואי קיום אופן פעולה סדיר בהתמודדות עמן, מחסור במאגר מורים מחליפים מהימן וליקויים בפיקוח על עברם הפלילי של מורים מחליפים.

התמודדות עם היעדרות מורים

בחודשים פברואר-אוגוסט 2018 בדק משרד מבקר המדינה את נושא ההיעדרויות של עובדי ההוראה והעסקת ממלאי מקום. המבקר מבחין בין שני סוגי מורים מחליפים, מורים קצרי טווח (ממלא מקום שעתי) ומורים מחליפים המועסקים לאורך טווח (ממלא מקום קבוע). במסגרת בדיקת הנושא האמור נבדקו בין היתר סוגיות קליטת ממלאי המקום במוסדות החינוך; הסדרת תנאי העסקתם של ממלאי המקום ואופן טיפולו של המשרד בהם.

תלמידי כיתה א׳, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

בשנים האחרונות, עם הגידול בהיקף שעות העבודה של עובדי ההוראה במערכת החינוך, גדל גם היקף שעות ההיעדרות שלהם. במקביל גדל גם מספר ממלאי המקום שעל המשרד להעסיק על מנת להחליפם בעת היעדרותם ממוסדות החינוך. ע"פ המבקר, מספר שעות מילוי המקום שבוצעו בשנות הלימוד התשע"ז (2016-2017) והתשע"ח (2017-2018) הסתכם בכ-5.3 ו-4.2 מיליון שעות, בהתאמה, ועלות השכר ששולם לממלאי המקום הקבועים והשעתיים הסתכמה ב-314 ו-209 מיליון ש"ח, בהתאמה.

מהנתונים של הלמ"ס לשנת 2018 עולה כי בשנות הלימוד התשע"א-התשע"ח מספר שעות ההיעדרות של עובד הוראה בחינוך הרשמי היה בממוצע כ-73 בשנה: בחינוך הקדם-יסודי מספר שעות ההיעדרות של הגננת היה בממוצע כ-94 בשנה, בחינוך היסודי כ-75 שעות ובחטיבות הביניים כ-56 שעות. במסגרת הפרסומים של השנתונים הסטטיסטיים לישראל בשנת 2018, ולאחר עיבוד משרד מבקר המדינה, עולה כי שיעורן הממוצע של שעות ההיעדרות הוא כ-14% מכלל שעות העבודה של עובדי ההוראה בשנות הלימוד התשע"א עד התשע"ח.

פערים בהחלפת המורים בין פריפרייה ומרכז

המבקר מצא חוסר חמור במורים מחליפים, ופער משמעותי בכל מחוזות המשרד בין מספר שעות ההיעדרות לתקופה קצרה של עובדי ההוראה לבין מספר שעות מילוי מקום שבוצעו לפי דיווחי המנהלים. בחלק מהמחוזות הפער היה כמעט פי שניים (למשל במחוז דרום). ע"פ המבקר, הפער הזה מראה שהמשרד לא סיפק לחלק ניכר מההיעדרויות פתרון במישור הלימודי, ואת מקום עובדי ההוראה הקבועים שנעדרו מילאו במקרה הטוב עובדי הוראה אחרים מתוך מערכת החינוך, משרד החינוך עצמו התעלם מהמלצות המחקרים שהוא עצמו הזמין ומימן בשנים האחרונות בנושא היעדרויות עובדי הוראה, ולא יצר מאגר נתונים ופעולה רציני ולא יישם את המלצותיו שלו.

בשל הליקויים – הועסקו מורים בעלי עבר פלילי

המבקר מצא שמשרד החינוך לא קבע בנהליו סטנדרטים, לפיהם ממלאי המקום השעתיים יידרשו לעמוד בתנאי סף מסוימים, כגון ניסיון בתחום החינוך או ההדרכה, או השכלה גבוהה. "לרוב אכן קולטים בתי הספר ממלאי מקום שעתיים שאינם עומדים בתנאים מעין אלה, והם ללא ניסיון בהוראה, ללא נגיעה לתחום ההוראה ולעיתים קרובות אף ללא כל השכלה", כותב המבקר. "אומנם מנהלי בתי הספר מדווחים לצורך תשלום השכר במערכת המדב"ס או באופקית על ההיעדרויות של עובדי ההוראה בחינוך הרשמי, אולם אגף כא"ב כלל אינו בוחן את הדיווחים, ולפיכך אינו מנצל מסד נתונים זה כמנגנון מעקב שיש בו כדי לשפוך אור על מאפייני ההיעדרויות של עובדי ההוראה: לאתר בהן מגמות, סיבות וסוגיות חריגות. בעניין בתי הספר בחינוך המוכש"ר ושל הבעלויות, הביקורת העלתה כי מנהלי בתי הספר בסטטוס זה כלל אינם מדווחים על ההיעדרויות של עובדי ההוראה בבתי הספר שבאחריותם, והמשרד אינו אוכף עליהם חובת דיווח זו".

אחד הממצאים החמורים אותם חושף המבקר היא סדרה של כשלים חמורים, בכל הנוגע לאכיפת האפשרות שמורה מחליף בעל רקע פלילי יועסק במערכת החינוך, בין היתר ע"י אי דיווח על העסקת מורים מחליפים למשרד החינוך, כך שניתן יהיה לבחון את עברם הפלילים. ביוני 2017 נחשפו כמה וכמה מעשים מגונים שביצע ממלא מקום בקטינות שלימד בכמה בתי ספר. אולם רוב המסקנות וההמלצות שהועלו מאירוע זה, שנועדו לשפר את תהליך טיפולו של המשרד במקרים מסוג זה, לא יושמו ואף לא התקיימו דיונים לבחינתן.

"מדינת ישראל מקבלת ציון נכשל בהגנה על ילדים מפני עבירות מין", אמרה עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. "למרות העליה המתמדת בדיווחים על עבירות מין בקטינים ועל אף שברור לכל המערכות המדינתיות שפגיעה מינית היא פגיעה רב מערכתית ורבת השלכות על הילד ועל משפחתו, מדינת ישראל נכשלת בהגנה על ילדים נפגעי עבירות מין, לא יתכן שיש עדיין מעט מידי מפקחים על עברייני מין משוחררים ואין תקצוב נוסף באופק להגדיל את מספרם ולהבטיח הגנה על הילדים, לא יתכן שילד נפגע עבירה מחכה למעלה משנה לקבלת החלטה האם בכלל יוגש כתב אישום בעקבות התלונה שלו ולא יכול להתפנות לשיקום שלו".

יישור קו

כחלק ממערכת הפקת הלקחים בעקבות האירוע החמור, משרד מבקר המדינה בדק את כל ממלאי המקום הקבועים והשעתיים שהעסיק המשרד בשנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח ונבדקו במסגרת במבצע 'יישור הקו' הנועד לבדוק את עברם הפלילי של כל עובדי החינוך הקבועים והמחליפים במערכת, ומצא כי בשנת הלימוד התשע"ז העסיק המשרד 12 ממלאי מקום שעתיים שהיו חסומים על ידי מערכות המשרד, בלי לבצע לגביהם בדיקת מידע פלילי במסגרת המבצע. בשנת הלימוד התשע"ז, הועסקו על ידי המשרד כממלאי מקום בשלבי החינוך השונים 56 עובדים שהיו חסומים במערכת המשרד כממלאי מקום בשל רישום פלילי; כ-60% מהם הועסקו כממלאי מקום שעתיים. בשנת התשע"ח העסיק המשרד 52 עובדים כאלו, וכ-70% מהם הועסקו כממלאי מקום שעתיים.

המבקר קרא למשרד החינוך ובאופן פרטני לאגף כ"א במשרד להקים מאגר נתונים מסודר שיאפשר שיקפוץ מגמות בהיעדרויות מורים במערכת החינוך כדי שאפשר יהיה ליצור תוכנית פעולה מסודרת ובין היתר, בהתבסס על הנתונים, להקים מערך ממלאי מקום נגיש ואיכותי, שיאפשר להתמודד עם היקף ההיעדרויות ויצירת מערך ומנגנון תקין להעסקת מורים, בדיקת ניונם החינוכי ובין היתר, אפשרות לעבר פלילי "על המשרד לשקול לקבוע חובת דיווח על כלל עובדי ההוראה בבתי הספר השונים, לרבות במוכש"ר ובבעלויות" מסכם המבקר "עליו להנהיג בכל בתי הספר את החובה לקבל אישור להעסקתם מראש. מהלך זה, בין היתר, לא יאפשר לבתי הספר להעסיק עובדי הוראה וממלאי מקום שעלולים לסכן את התלמידים"