דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
טקס הדלקת המשואות

יום העצמאות ה-71 / ואלו 16 מדליקות ומדליקי המשואות בטקס הממלכתי בהר הרצל

על ברית הגורל והייעוד בין ישראל ליהודי העולם, על איחוד בין חלקיה השונים של הארץ הזאת, על יצירה ישראלית ועל הגשמת ערך קדושת החיים | מדליקי המשואות מסמלים את ישראל היצירתית, הערכית והמגוונת | ולתפארת מדינת ישראל!

יחידת הדגלנים במהלך חזרה הגנרלית לטקס יום העצמאות תשע"ט. ארכיון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יחידת הדגלנים במהלך חזרה הגנרלית לטקס יום העצמאות תשע"ט. ארכיון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מיכל רוזן

טקס הדלקת המשואות השנתי יתקיים הערב (רביעי) בהר הרצל, לרגל יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל. הטקס יעמוד השנה בסימן "רק בגלל הרוח – מצדיעים לרוח הישראלית". משיאי המשואות שנבחרו השנה הם: אבי נשר, אלוף משנה שי סימן טוב, איריס יפרח, בת גלים שאער, רחלי פרנקל, גיל שלמה, ג'ף פינקלשטיין, הודיה אוליאל, ד"ר הלה הדס, יהודה פוליקר, כפיר דמרי, מארי נחמיאס, מוריס קאהן, מורן סמואל, מנשה זלקה וד"ר סלמאן זרקא.

משואה ראשונה: משואת התפוצות, ג'ף פינקלשטיין

ג'ף פינקלשטיין מכהן בעשור וחצי האחרונים כנשיא וכמנכ"ל של הפדרציה היהודית בפיטסבורג, פנסילבניה. בעבודתו הקהילתית הצליח פינקלשטיין לאחד בין הזרמים והקבוצות השונות בקהילה היהודית במטרה לקדם אותה ולחזק את הברית בין ישראל ליהודי אמריקה. במהלך השנה האחרונה הוביל פינקלשטיין את תהליכי ההתמודדות והבנייה של הקהילה היהודית אחרי מתקפת הטרור הרצחנית בבית-הכנסת "עץ החיים" בעיר. לאחר מתקפת הטרור במסגדים בניו-זילנד הוא הקים קרן ייעודית לקרבנות הטבח ובכך הדגיש את המחויבות היהודית חוצת-הגבולות למלחמה בטרור ובגזענות מכל סוג. באמצעות חיבור לשורשים היהודיים והדגשת מסרים של תקווה, ערבות הדדית ואהבת האדם, הוא מוביל בפיטסבורג תהליך שיקום ייחודי המהווה סמל לעולם כולו. פינקלשטיין ידליק את המשואה לכבודה של ברית הגורל והייעוד בין ישראל לבין יהודי התפוצות ולכבוד התרומה ארוכת השנים של הקהילות היהודיות בצפון אמריקה לחיזוק הזהות היהודית ולחיזוקה של מדינת ישראל.

ג'ף פינקלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ג'ף פינקלשטיין (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה שנייה: משואת צה"ל, אל"ם שי סימן-טוב

אל"מ שי סימן-טוב הוא קצין לוחם בצה"ל שנפצע אנושות במהלך מבצע "צוק איתן", עובר תהליך שיקום ארוך ועל-אף כל הקשיים מתעקש להוסיף לשרת בצה"ל, ולהוביל ולחנך את דור העתיד של החיילים. סימן-טוב למד בפנימייה הצבאית בחיפה והתגייס לפני למעלה מעשרים שנה לשירות בגדוד "ברק" (12) של חטיבת גולני. לאחר שמילא מגוון תפקידי פיקוד בצה"ל מונה למפקד הגדוד ועמד בראשו במהלך הקרבות הקשים בעזה. הוא נפצע קשות מקריסת מנהרה וכנגד כל תחזיות הרופאים הצליח להשתקם ולחזור לתפקוד. כיום מכהן סימן-טוב כראש צוות במכללה לפיקוד טקטי ואמון על הכשרת דור מפקדי הפלוגות הבא של צה"ל.

אלוף משנה שי סימן טוב (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אלוף משנה שי סימן טוב (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה שלישית: שלוש האמהות, איריס יפרח, בת-גלים שער ורחלי פרנקל

חטיפתם של שלושה נערים ישראלים בגוש עציון בראשית קיץ 2014, הממה את החברה הישראלית שהתלכדה בתקווה, בתפילה ולבסוף ביגון על החיים שנקטפו. מתוך הטראומה הלאומית הקשה עלתה דמותן הנחושה והחזקה של שלושת האמהות – איריס יפרח, אמו של אייל ז"ל, בת-גלים שער, אמו של גיל-עד ז"ל, ורחלי פרנקל, אמו של יעקב נפתלי ז"ל. השלוש שילבו ידיים מן הרגע הראשון במטרה לחזק את האחדות והסובלנות בעם, להדגיש את המחבר ולמנוע מחלוקת. פעולתן האמיצה באה לידי ביטוי בין היתר בייסודו של יום האחדות המשמש כיום שיא לשיח, דיון ומפגש מאחד בין חלקיה של החברה הישראלית. בראיון לכתבה שפורסמה לפני כשנה ב"דבר העובדים בארץ ישראל" סיפרה יפרח: "אנשים שלא חלמתי אי-פעם שיש לנו איזשהו שיח, פתאום דלת הבית שלנו נפתחה והם נכנסו. חילונים, דרוזים, נוצרים, חרדים – והלב נפתח, לא רק הדלת."

איריס יפרח, בת גלים שאער ורחלי פרנקל (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
איריס יפרח, בת גלים שאער ורחלי פרנקל (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה רביעית: הדור הצעיר, גיל שלמה

גיל שלמה, תלמידת כיתה י"א, היא תושבת עוטף ישראל שנולדה בכפר עזה ומתגוררת כיום בשדרות. ילדותה ונעוריה של גיל עברו תחת איום הירי המתמיד מהרצועה שהותיר בה את חותמו. גיל היא תלמידה מצטיינת המקדישה את זמנה גם לעשייה חברתית. בכיתה ד' הצטרפה לצופים ומאז הפכה לפעילה מרכזית בתנועה הפועלת רבות לחזק את חוסנם של הילדים ובני הנוער בעוטף. גיל תדליק את המשואה לכבודם של תושבי עוטף ישראל ולכבודה של תנועת "הצופים העבריים", תנועת הנוער הגדולה בישראל, המציינת בשנה זו מאה שנים לייסודה ומחנכת דורות של צעירים ישראלים למעורבות חברתית ועשייה למען החברה.

גיל שלמה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
גיל שלמה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה חמישית: ד"ר הודיה אוליאל

ד"ר הודיה אוליאל היא רופאה צעירה המתחילה בימים אלו את תקופת ההתמחות שלה בבית-החולים קפלן לאחר לימודי רפואה אינטנסיביים בטכניון. אוליאל נולדה כפגה ואובחנה כסובלת משיתוק מוחין. הוריה החליטו מן הרגע הראשון לנסות ולשלבה במסגרת חינוכית רגילה תוך מתן תמיכה על-ידי אנשי מקצוע. השילוב כילדה שונה הסובלת מנכות גופנית הוליד קשיים פיזיים וחברתיים רבים ובכולם עמדה הודיה בגבורה. בעת ששירתה בשירות לאומי בבית החולים "אסף הרופא" הבינה אוליאל כי סיפורה האישי יכול לסייע לאחרים ובחרה ללמוד רפואה, והיא עתידה להפוך לרופאה הראשונה בישראל עם שיתוק מוחין. אוליאל מייצגת בסיפורה את השאיפה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית ואת ניצחונה של הרוח היכולה לכל הקשיים.

הודיה אוליאל (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
הודיה אוליאל (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה שישית: ד"ר הלה הדס

הילה הדס-עבו היא מנכ"לית "אנוש" – העמותה הישראלית לבריאות הנפש. העמותה פועלת לקידום רווחתם של מתמודדי הנפש בישראל ולשילובם בחברה, ותחת הנהגתה של הדס-עבו הצליחה לקדם מהפכה בתחום זה בישראל בתחומי החקיקה, התעסוקה והדימוי הציבורי. הילה היא נצר למשפחת עבו, משפחה יהודית שעלתה מאלג'יר לגליל ופעלה רבות לחיזוקו של היישוב היהודי בתחומיו. לפני מספר שנים איבדה את בן-זוגה ובתה שנפטרו בטרם-עת ממחלה קשה; מרגע זה החלה הדס-עבו לפעול למענם של אחרים מתוך מגמה לקדם את יחסה של החברה הישראלית לשונים ולמתמודדים עם מוגבלות. פעולתה מייצגת את היכולת לצמוח מתוך אובדן ואת יכולתם של יחידים וקבוצות לקדם שינויים חברתיים בישראל.

ד"ר הלה הדס (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ד"ר הלה הדס (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה שביעית: יהודה פוליקר

יהודה פוליקר הוא יוצר ישראלי שהביא לידי ביטוי ביצירתו את התמודדותה הקשה של החברה הישראלית עם השואה. פוליקר נולד בקריית חיים להורים ניצולי שואה יוצאי סלוניקי וילדותו עברה עליו בצל סיפורם. בנעוריו מצא מפלט במוסיקה והפך בהדרגה לזמר בולט על אף הגמגום ממנו הוא סבל. ברבים משיריו הוא חיבר בין התרבות הישראלית לזו היוונית והעשיר את היצירה הישראלית בצלילים חדשים. אלבומו השלישי, "אפר ואבק", ביטא את קולם השקט של בני הדור השני לשואה והפך לנכס צאן ברזל של החברה הישראלית. פוליקר ידליק את המשואה לכבודם של ניצולי השואה שבנו את ישראל ולכבודם של היוצרים והיוצרות הישראלים על סגנונותיהם, נטיותיהם ועמדותיהם השונות. מיד לאחר שנודע לפוליקר כי הוא ידליק משואה השנה, פרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלו בו הביע את רצונו כי לצידו ידליק משואה שותפו לדרך יעקב גלעד. הוסבר לו כי הדבר לא אפשרי ולכן כתב פוליקר בפוסט: "חשוב לי להבהיר ולהדגיש שיעקב הוא חלק בלתי נפרד מהדרך שלי".

יהודה פוליקר מדליק משואה בחזרה הגנרלית לטקס יום העצמאות תשע"ט (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
יהודה פוליקר מדליק משואה בחזרה הגנרלית לטקס יום העצמאות תשע"ט (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

משוואה שמינית: מארי נחמיאס

מארי נחמיאס, תושבת מעברת עפולה, היא אם לשמונה ששימשה כאם אומנת לחמישים ושניים ילדות וילדים. נחמיאס נולדה בתוניס, סבלה מרדיפות הנאצים וברגע האחרון הוברחה מביתה לפני שנלקחה למחנות. היא עלתה לארץ בראשית ימיה של המדינה וחיה בדוחק, תחילה במעברת חדרה ולאחר מכן במעברת עפולה. על אף קשיי החיים פתחה נחמיאס את ביתה בפני עשרות ילדים שנזקקו למשפחת אומנה ובהם תינוקות רבים שננטשו בלידתם בשל מומים שסבלו מהם. היא עשתה כל שביכולתה כדי לספק להם בית חם ויציב, גידלה אותם במסירות ודאגה לכל מחסורם. נחמיאס מייצגת בפעולתה את עולי העלייה הגדולה שהשתיתו את החברה הישראלית על ערבות הדדית ועזרה לנזקק, ואת אלפי משפחות האומנה בישראל שפותחות את ליבן ומסייעות לילדים במצוקה.

ביום שישי האחרון הובילה נחמיאס את צעדת גני הילדים בעיר עפולה. בתגובה להזמנה להוביל את הצעדה אמרה: "עפולה היא הבית שלי והמשפחה הגדולה שלי. אני מודה לראש העיר ולסגנו על ההזמנה ולכל תושבי עפולה על הברכות שאני מקבלת. המשואה היא של תושבי עפולה".

טקס בכנסת לכבוד מדליקי המשואות ביום העצמאות תשע"ט (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
טקס בכנסת לכבוד מדליקי המשואות ביום העצמאות תשע"ט (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה תשיעית: מורן סמואל ומנשה זלקה

מורן סמואל היא ספורטאית פרא-אולימפית, זוכת מדליות ופרסים רבים. סמואל שיחקה כדורסל עד לגיל 24 אז שותקו רגליה בעקבות שבץ. בסיום תהליך שיקום מתיש חזרה לספורט, התמקצעה בענף החתירה והפכה לאחד מסמליו של הספורט הישראלי. לצד זאת סמואל היא פיזיותרפיסטית המסייעת לילדים, מייסדת פרויקט "גבולות שקופים" לשינוי תפיסות של בני נוער ביחס לאנשים עם מוגבלות ושותפה לפרויקט "אתנה" לעידוד ספורט נשים בישראל. בעקבות זכייתה בספטמבר האחרון, רק ארבעה חודשים לאחר לידה, במקום השני באליפות העולם שנערכה בפלובדיב שבבולגריה, במקצה ל-2000 מטרים, אמרה ל"דבר העובדים בארץ ישראל": "כנראה שגם מהירקון אפשר להוציא אלופים. תודה למועדונים בארץ, להתאחדות לספורט נכים ולכל מי שעומד מאחורי".

מנשה זלקה הוא שחקן כדורגל בקבוצת "הפועל חדרה" המשמש כקפטן של הקבוצה. זלקה, שעלה בילדותו מאתיופיה, בחר להשלים שירות צבאי קרבי ביחידת "עורב" והוא מוסיף לשרת במילואים. הוא מהווה את הרוח החיה מאחורי הצלחתה של הפועל חדרה, קבוצת תחתית שטיפסה לאיטה במעלה הליגה והפכה להפתעה של הכדורגל הישראלי. בנועם הליכותיו, בצניעותו, ביושרו ובציוניותו מהווה זלקה סמל לפניו היפות של הספורט הישראלי.

מורן סמואל ומנשה זלקה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
מורן סמואל ומנשה זלקה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

סמואל וזלקה ידליקו את המשואה לכבודם של הספורטאיות והספורטאים הישראלים, המבטאים את כוחה של הרוח ומשמשים דוגמה לבני הנוער.

משואה עשירית: ד"ר סלמאן זרקא

ד"ר אל"מ (מיל') סלמן זרקא הוא מנהלו של המרכז הרפואי זיו בצפת, מומחה בעל-שם עולמי לרפואת הציבור ולרפואה צבאית המשמש גם כמרצה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית. זרקא שנולד בפקיעין למד רפואה במסגרת העתודה הצבאית ושירת שנים רבות בחיל הרפואה. בין היתר עסק בפעילות הומניטרית חוצת-גבולות בהקמת בית חולים שדה בגולן למענם של הפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה ובתפקידו כמנהל בית החולים בצפת המשיך במשימה זו. זרקא סייע לאלפים רבים של קורבנות אסון ומלחמה ברחבי העולם תוך חידוד ושכלול ערך קדושת החיים. זרקא מבטא בפעילותו את מחויבותה של מדינת ישראל לערכי היסוד של כבוד האדם וקדושת החיים ואת מסירותם יוצאת הדופן של אנשי הצוות הרפואי בבתי-החולים הציבוריים בישראל.

במהלך טקס קליטת עובדי הקבלן בבית החולים "זיו" במעמד שר האוצר, משה כחלון, יו"ר ההסתדרות הקודם, אבי ניסנקורן, תמצת זרקא את השקפתו: "העובדים שלנו מגיעים כולם מהצפון, משלל המגזרים והתרבויות במטרה אחת, להעניק שירותי רפואה מצוינים לאזרחים, לחיילים המשרתים בגבול הצפון, למטיילים, וגם טיפול הומניטרי לפצועים הסורים. אין כאן עובדים שקופים, כולם מעניקים כאן שרותי רפואה איכותיים. לא ניתן לקיים רפואה טובה ללא כלל העובדים".

ד"ר סלמאן זרקא (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ד"ר סלמאן זרקא (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה אחת-עשרה: אבי נשר

אבי נשר הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי שיצירותיו זכו להצלחה רבה בישראל ומחוצה לה. סרטיו של נשר מציגים את גווניה השונים של החברה הישראלית ומשמיעים את קולם הייחודי של מגזרים וקבוצות שונות בתוכה; נשר הפך לאחד מסמליה של תעשיית הקולנוע המשגשגת בישראל שקוצרת הצלחות רבות ומגיעה אל ליבם של מיליוני אנשים. בספטמבר 2018 נהרג בנו, ארי נשר ז"ל, בתאונת דרכים קשה בשדרות רוקח בתל-אביב. משפחת נשר החליטה בצעד אצילי לתרום את איבריו של ארי במטרה להביא מזור למחלותיהם של אחרים ובכך הצילה חמישה אנשים. נשר ידליק את המשואה לכבודם של נשות ואנשי הקולנוע הישראלי ולכבודן של משפחות תורמי האיברים בישראל שבהחלטתם מצילים נפשות.

אבי נשר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
אבי נשר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

משואה שתים-עשרה: מוריס קאהן וכפיר דמרי ממייסדי "בראשית"

SpaceIL היא עמותה הפועלת מזה כשמונה שנים על-מנת לקדם את החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל ולעודד את החדשנות הישראלית. באפריל 2019 הגיע הפרויקט המרכזי של העמותה, שיגור הגשושית הישראלית "בראשית" והנחתתה על הירח, לשיאו. בראשית אמנם לא הצליחה להשלים את הנחיתה אך צירפה את ישראל למועדון המצומצם של שבע המדינות שהצליחו להגיע לירח.

כפיר דמרי ומוריס קאהן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
כפיר דמרי ומוריס קאהן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

בדברי הנימוק לבחירתם נכתב כי "הישגי צוות המנהלים של הפרויקט הצריכו הנדסה יצירתית, יזמות יצירתית וניהול יצירתי והם מהווים תעודת כבוד למדינת ישראל. מוריס קאהן הינו אבי הפרויקט אשר תרם מהונו האישי והביא תורמים נוספים לפרויקט, שותפות עם נאס"א וליווי המייסדים לאורך כל התהליך. פעולתה של בראשית עוררה השראה בקרב ישראלים רבים והוכיחה לאנשי מדע, ממציאים והוגים ישראלים שגם השמים אינם הגבול ואין דבר העומד בפני הרצון. בשם העמותה ידליקו את המשואה מוריס קאהן, פילנתרופ ישראלי שמימן את פעולתה ו-כפיר דמרי אחד משלושת מייסדי SpaceIL שהקים והוביל את פעילות החינוך של העמותה. יחד עם מאות מתנדבים, ובשותפות של משרדי ממשלה וגופים פרטיים –  צוות החינוך בעמותה הגיע למעל למיליון תלמידים בארץ ובעולם, במטרה לייצר את "אפקט בראשית" – לחבר אותם למדע וטכנולוגיה, לקדם את החלליות הבאות, לוודא שהם לא מפסיקים לחלום וגם שהם עושים מה שצריך כדי לגרום לחלומות האלה להתממש."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!