מעל תחנת הדלק שעל הכביש המוביל ליישוב מבוא ביתר בהרי ירושלים מתנשאת גבעת טרשים. עמיחי נועם, מנהל המכון לחקר ארץ יהודה בבית ספר שדה כפר עציון, מטפס עליה יחד עם כשלושים תלמידי כיתה ה' מבית הספר מקור חיים בירושלים. המשימה: להנציח יחד את גבורתם של לוחמי הנח"ל והצנחנים במבצע משנות החמישים שכמעט נשכח – מבצע 'לולב', ממנו עשרה מהם לא שבו. "מדובר בפעולה ממש בלב האויב, בתוך שטח ממלכת ירדן. היה פה תשלום מחיר כבד של הלוחמים", מספר נועם, "אבל בגלל שהיא קרתה רגע לפני מבצע קדש, מעטים זוכרים אותה".

"רפול קיבל את המשימה והוא החליט לתקוף בדרך לא שגרתית, יש יגידו משוגעת: הוא ירד לכיוון נחל המעיינות, עלה מהצד השני ותקף את עמדת המשטרה מאחור, מהיכן שאף אחד לא יכל לעלות על דעתו"

בסוכות 1956 פתח חייל ירדני באש על כנס ארכיאולוגי בקיבוץ רמת רחל שבהרי ירושלים. חמישה ממשתתפי הכנס נהרגו, ועשרות נפצעו. למחרת רצחו מחבלים ירדנים ילדה בסמוך למושב עמינדב ופצעו קשה את אמה. בעקבות האירועים הללו הוחלט על פעולת תגמול – מבצע צבאי לפיצוץ תחנת המשטרה שניצבת בראש הגבעה של הכפר הערבי חוסאן בפאתי גוש עציון. כדי לעשות זאת נדרשו החיילים להשתלט על מספר מוצבים ירדנים באזור ובכך לצמצם את הסכנות לכוח הפריצה. המבצע תוכנן לליל הושענה רבה כ"א בתשרי תשי"ז, ליל ה25-26 לספטמבר 1956.

"הנקודה נבחרה בגלל שהיא הייתה פחות יותר באמצע הדרך בין עמינדב לרמת רחל", מספר נועם "אריאל שרון, מפקד חטיבת הצנחנים, פיקד על המבצע. לקחו בו חלק שני גדודים שמפקדיהם הפכו בעתיד לרמטכ"לים – גדוד 88 של הנח"ל המוצנח בפיקודו של מוטה גור, וגדוד 890 בפיקודו של רפאל איתן (רפול). הייתה בעיה בפעולה כי ידעו מראש שהירדנים יודעים שתבוא פעולת תגובה מול התחנה וגם מהיכן היא תבוא. מוטה גור קיבל את המשימה לתקוף מוצבים ירדנים באזור, כמו המוצב שעל הגבעה הזו, וגם לכך הירדנים התכוננו.

עמיחי נועם, מנהל המכון לחקר ארץ יהודה בבית ספר שדה כפר עציון, בעת הקמת אנדרטת מבצע "לולב". 2019. (צילום: דוד טברסקי)

"רפול קיבל את המשימה להגיע לתחנת המשטרה עצמה", מוסיף נועם, "הוא החליט שהוא תוקף בדרך לא שגרתית, יש יגידו משוגעת: הוא ירד לכיוון נחל המעיינות, על הטרסות, עלה מהצד השני ותקף את עמדת המשטרה מאחור, מהיכן שאף אחד לא יכל לעלות על דעתו. בסופו של דבר התחנה פוצצה, וניצלו לא מעט חיי אדם". חמישים חיילים ירדנים נהרגו במבצע, ועשרה חיילי צה"ל נהרגו בקרבות. "צריך להבין את עוז הרוח של הלוחמים שביצעו מבצע כזה, סמוך לכפר עוין", מוסיף נועם.

על כתפיו מחזיק נועם שלט עץ עליו נכתב 'מסלול מבצע לולב', ויחד עם התלמידים הם יציבו במקום שלטים נוספים, בעקבות מסלול ההליכה של החיילים. מדריכי בית ספר שדה כפר עציון של החברה להגנת הטבע החלו בשנים האחרונות להנציח את המבצע, והם מתכננים לפרוץ כאן שביל טיול שיאפשר למטיילים ולקבוצות להגיע ולהכיר את הסיפור. בינתיים, נועם והתלמידים מדלגים בקלילות מסלע לסלע, נזהרים שלא ליפול לשיח קוצים, בדרך למעלה הגבעה עליה ניצבת האנדרטה לנופלים.

בעודנו עולים לראש הגבעה, הנקראת בפי הערבים חירבת אום קלעה, ממנה ניתן להשקיף על כל חלקו המערבי של הגוש, מנווה דניאל בצפון עד לכפר עציון בדרום מספר על ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית באזור "תסתכל" הוא אומר "בצפון אתה רואה היטב את החלקים הדרומיים של ירושלים, קריית מנחם והמושבים, בדרום אפשר לראות את פאתי חברון – מדובר במקום מאוד מרכזי ואסטרטגי, הגוש היה ציר ההגנה הדרומי של ירושלים. המקום הזה נקרא אם המצודות, אחרי מלחמת העצמאות הירדנים הקימו כאן מוצב".

היחידה ששינתה את כללי המשחק

"עד מלחמת ששת הימים עבר הגבול ממש כאן", מספר נועם, "ערבים שגרו בצדו הירדני היו מגיעים הרבה פעמים כדי למסוק את מטעי הזיתים שלהם, אבל חלקם היו הולכים ופוגעים ביהודים. היו קוראים להם מפגעים או מסתננים. מאוחר יותר המפגעים נהיו מאורגנים ומסודרים יותר, והפגיעות ביהודים נהיו מכוונות ומתוכננות היטב ע"י צבאות ערב". כמענה לפעולות הללו הקים אריאל שרון, אז קצין צעיר בדרגת רס"ן, את יחידת 101, יחד עם פקודו לשעבר שלמה באום. לימים השתלבה היחידה בתוך חטיבת הצנחנים.

"הדרך שהייתה להתמודד עם ההסתננות הייתה לצאת לפעולות תגמול נגד המסתננים", מספר נועם, "בשלב הראשון היו תוקפים את הכפרים מהם יצאו המסתננים, ומאוחר יותר הוחלט שתוקפים תחנות משטרה ירדניות בסמוך למקום שממנו יצאו. צריך להבין שרוב פעולות התגמול עד 1953 נכשלו, המצב הצבאי בארץ היה רע מאוד. יחידה 101 הצליחה לשנות את המסוגלות של צה"ל בזכות העובדה שאחרי ארבעה חודשים שהיחידה פעלה היא הצליחה להיות משולבת בתוך צה"ל, בחטיבת הצנחנים – היא הביאה את הבשורה שלא חוזרים עד שמבצעים."

הקרבות התרחשו בתעלות על גבעת הטרשים המפורקת, שטח קשה להליכה, בטח שללחימה. אנחנו מצטרפים לקבוצה של תלמידי כיתה ה' מבית הספר מקור חיים בירושלים, שהגיעו לחצוב פה דרך במעלה הגבעה, בעזרת המורות שלהם ומדריכות מבית ספר שדה כפר עציון, ליצירת מסלול טיולים שבו יוכלו לטייל תלמידים ולשמוע את סיפור המבצע. "על גבעת הטרשים פה נלחם הכוח של מוטה גור, שפיקד על המאמץ המשני. אחד מסיפורי הגבורה המרשימים שסופרו על המקום הוא של רב"ט משה וייס, שבתושיה רבה החליף את אחד המפקדים שלו שנפל, הצליח לחסל עמדת מקלע וחטף רימון. בהתחלה הוא חשב שהוא מת, אבל מסתבר שהוא רק התעוור, ועל תפקודו בקרב הוא קיבל צל"ש".

אנדרטת מבצע "לולב" (צילום: דוד טברסקי)

בקרב נהרגו מעל חמישים לוחמים ירדנים ועשרה לוחמים ישראלים, ששמם נחרט באנדרטה הניצבת על ראש הגבעה קילומטר צפון מערבה משם. הילדים חופרים במעדרים במרץ, בטון נשפך לתוך בורות בהם ניצבים שלטי העץ שעליהם שם המבצע. הפעילות תוכננה במיוחד ליום הזיכרון, ולקראת הערב הילדים יעלו לאנדרטה לטקס זיכרון. בבית ספר שדה הר עציון מקווים וקוראים לשיתוף פעולה עם בתי ספר נוספים שירצו לקחת חלק בשיפוץ ויצירת המסלול, וכבר מתכוננים להביא לכאן תנועות נוער, מכינות קדם צבאיות ובתי ספר מכל רחבי הארץ.

"בזכות פנייה מאחיו של אחד הלוחמים שנפלו כאן החלטנו לספר את סיפור המבצע" מספר נעם, "כבר חמש שנים שבית ספר שדה מדריך אותו. כל שנה מביאים לכאן את הלוחמים ועורכים טקס אזכרה. שיפצנו את האנדרטה, ועכשיו המטרה שלנו היא שאפשר יהיה לעשות כאן טיולים, לזכור, לספר ולהוריש הלאה את סיפורי הגבורה החשובים האלו."