שיעור העובדים הישראלים בעלי כישורים טכנולוגיים ירודים הוא מהגדולים במדינות המפותחות – כך קובע דוח שפרסם ארגון ה-OECD. לפי 'דוח המיומנויות' של הארגון שפורסם בחמישי האחרון, לאחד מכל חמישה עובדים בישראל (19% מהעובדים) רמת כישורים נמוכה שאינה מאפשרת ניידות בשוק העבודה. רק בקרב העובדים בצ'ילה, טורקיה וסינגפור נרשמו שיעורים גבוהים יותר של חוסר כשירות טכנולוגית. מחברי הדו"ח מציינים כי ההשקעה הנדרשת מישראל על מנת לעבור ל'אזור הבטוח' מפגיעה בעובדים עקב שינויים טכנולוגיים נמוכה ביחס לנדרש ממדינות מפותחות אחרות, ועומדת על כ-4% מתקציב החינוך.

מהדו"ח עולה גם נתון מרגיע יחסית, לפיו שיעור המשרות בישראל שנמצאות בסכנת היעלמות עקב שינויים טכנולוגיים הוא בין הנמוכים ביותר בכל מדינות ה-OECD – בין 0.5% ל-2%. המדינות שבהן שיעור המשרות הפגיעות הגבוה ביותר הן צ'כיה, סלובקיה וקוריאה. ארצות הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה נמצאות כולן במרכז הרשימה.

לפי הדו"ח העובדים בישראל סובלים מרמה גבוהה יחסית של אי שוויון כשמדובר בכישורים טכנולוגיים. כ-23% מהעובדים שולטים ברמה גבוהה בכישורים טכנולוגיים, ומחזיקים בכישורים הנדרשים להם לניידות גבוהה בשוק העבודה. לעומת זאת, ל-19% מהעובדים בישראל יש רמת כישורים נמוכה, שלא מאפשרת להם ניידות בשוק העבודה. זאת לעומת יפן, שם רק 4% מהעובדים אינם בעלי כישורים בסיסיים, ואוסטרליה שם 8% בלבד מהעובדים עונים להגדרה זו. ישראל היא המדינה הרביעית בשיעור האזרחים חסרי הכשירות הבסיסית, אחרי צ'ילה טורקיה וסינגפור.

זרוע רובוטית במחסן אריזה (Shutterstock)

 

עוד עולה מהנתונים כי ככל שגיל העובד גבוה יותר, הנפער גדל. עד לגיל 25, כ-14% מהצעירים חסרים כישורים טכנולוגיים להתמודדות עם שינויים בשוק העבודה. בגילאי העבודה המרכזיים כ-15% מהעובדים סובלים מחוסר כשירות, ואצל מבוגרים מעל גיל 55 מדובר ב-35%. גם במדד זה יפן מובילה עם שיעור נמוך במיוחד של עובדים חסרי כישורים טכנולוגיים בסיסיים. יש לציין כי שתי המדינות המופיעות אחרי ישראל במדד זה הן ארה"ב ובריטניה.

במונחים כלכליים, ההשקעה הנדרשת מישראל כדי לסגור את הפער הטכנולוגי נמוכה יחסית לעל מנת לסגור את הפער עומדת על כ-4% מתקציב החינוך, וזאת לעומת השקעה של כ-20% באיטליה, וכ-10% בצרפת ובריטניה. למעשה, ההשקעה היחסית הנדרשת בישראל היא הנמוכה ביותר אחרי בלגיה.

כותבי הדו"ח ממליצים להגביר את ההשקעה בחינוך הטכנולוגי כבר מגיל צעיר, ולשלב את הלימודים הטכנולוגיים בבתי הספר. עם זאת, הדו"ח מראה כי ישראל היא אחת המדינות שבה שיעור התלמידים הנגישים למחשבים ולחינוך טכנולוגי הוא מהנמוכים ביותר ב-OECD. כותבי הדו"ח ממליצים לשלב הכשרה מקצועית לעובדים עם השקעה בחינוך הטכנולוגי בגילאי בית הספר, כדי להגביר את יכולתם של עובדים ועובדים לעתיד להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים בשוק העבודה.

בדו"ח מציינים כי חידושים טכנולוגיים הם תהליך מבורך, אבל יש לדאוג לכך שעובדים יוכלו להתמודד עם תהליכי האוטומציה בשוק העובדה. "מגמה זו עלולה להחריף את אי השוויון אם ישנם אוכלוסיות או אזורים שנשארים מאחור. מדינות יכולות להבטיח שטכנולוגיות חדשות יביאו לתוצאות טובות בעבור כולם על ידי השקעה בשיפור המיומנות הטכנולוגית של כלל העובדים", נכתב בדו"ח, "המדינה צריכה לעודד ולממן הכשרה מקצועית לעובדים כדי לשפר את המיומנויות הטכנולוגיות שלהם".