אחד מכל שישה עובדים באיחוד האירופי ואחד מכל עשרה עובדים בארה"ב חוששים כי בששת החודשים הקרובים הם עלולים לאבד את עבודתם. כך עולה מדו"ח משותף לארגון העבודה הבינלאומי ולקרן היורו (יורופאונד) שיצרו ניתוח השוואתי של איכות העבודה.

לדו"ח מספר מסקנות המלמדות כי למרות ההבדלים גדולים במבנה הכלכלי, בשווקי העבודה וברמת הפיתוח, 1.2 מיליארד עובדים ב-41 מדינות ברחבי העולם עומדים מול אתגרים ודאגות משותפות שעיקרן: פערי מגדר, חשיפה לסיכונים פיזיים, חוסר ביטחון תעסוקתי ועבודה אינטנסיבית ותוצאותיה.

עובד צובע בדים במפעל באזור תעשייתי בסין. מאי 2012 (צילום: Lu Guang / Greenpeace)

הדו"ח עוסק בכ-1.2 מיליארד עובדים בעולם מהאיחוד האירופי, מסין, קוריאה הדרומית, מטורקיה, מארה"ב, ממרכז אמריקה (קוסטה ריקה, אל סלבדור, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה ופנמה), מארגנטינה, מצ'ילה ומאורוגואי. ישראל אמנם אינה מופיע בדו"ח, אך שוק העבודה בה דומה במקצת לשוק האירופי והמסקנות מהדו"ח מעניינות גם עבורנו.

כותבי הדו"ח הגדירו שבעה מימדים לאיכות העבודה: הסביבה הפיזית, אינטנסיביות העבודה, איכות זמן העבודה, הסביבה החברתית, המיומנויות והפיתוח, אפשרויות עתיד והשתכרות. אמנם ישנם הבדלים חשובים ברחבי בין המדינות בכל הנוגע למידת איכות העבודה, יש גם כמה קווי דמיון חשובים.

סביבת עבודה מסוכנת, שעות עבודה ארוכות יותר

ראשית, החשיפה לסיכונים פיזיים עדיין שכיחה בכל המדינות, כאשר יותר ממחצית מהעובדים במדינות שנסקרו חשופים לתנועות יד וזרוע חוזרות, דבר שהפך לסיכון הפיזי המדווח ביותר. חמישית או יותר מהעובדים חשופים לעיתים קרובות לטמפרטורות גבוהות בעבודה; שיעור דומה אך נמוך יותר לדווח על חשיפה לטמפרטורות נמוכות. בין חמישית לשליש מהעובדים, ועד ל-44% מהעובדים בטורקיה, דיווחו על עבודה בתנאים רועשים במיוחד.

עוד עולה מהדו"ח כי עובדים רבים עובדים בעבודה אינטנסיבית המתאפיינת במועדי סיום (דדליינים) צפופים ועבודה מהירה – כשליש מהעובדים באיחוד האירופי, ומחצית מהעובדים בארה"ב, טורקיה, אל סלבדור ואורוגוואי.

מפגינות נגד הפגיעה בהתארגנות העובדים במפעל בטורקיה (צילום: industriall)

ההבדלים באיכות זמן העבודה בולטים בכל המדינות, כאשר כאשר יותר משליש מהעובדים מועסקים בימי עבודה ארוכים. 15% מהעובדים במדינות האיחוד האירופי עובדים יותר מ-48 שעות בשבוע, בסין ובקוריאה הדרומית מעל 40%, בצ'ילה מעל 50% ובטורקיה הנתון עומד על כמעט 60%. לפחות 10% מהעובדים מכל המדינות אליהן התייחס הדו"ח עובדים בשעות הפנאי שלהם.

ומה לגבי גמישות מקום העבודה? מעל ל-70% מהעובדים בקוריאה הדרומית דיווחו כי קל להם להקדיש שעה או שתיים תוך כדי יום העבודה לטיפול בעניין אישי או משפחתי. לעומתם, רק 40%-20% מהעובדים בארה"ב, אירופה וטורקיה יכולים לעשות זאת.

נשים מרוויחות פחות אך עובדות יותר

בזמן שרוב הגברים מדווחים על שעות עבודה ארוכות יותר בתשלום, הדו"ח, שכולל בתוכו גם שעות עבודה ללא תשלום, מצא כי במדינות שנבדקו, נשים מרוויחות שכר נמוך באופן משמעותי מעמיתיהן הגברים אך עובדות שעות רבות יותר, ובמקרים רבים בעבודה אינטנסיבית.

לצד הנתון המעודד, לפיו 70% מהעובדים במדינות שנסקרו נתנו הערכה חיובית לביצועי המנהלים שלהם ודיווח על רמות גבוהות של תמיכה חברתית מעמיתים, 12% מהעובדים והעובדות סובלים מהתעללות מילולית, מהתנהגות משפילה, מבריונות, מתשומת לב מינית לא רצויה או מהטרדה מינית.

עוד מראה הדו"ח כי העובדים המשכילים פחות מקבלים גישה מועטה יותר להזדמנויות המאפשרות להם לגדול ולפתח את המיומנויות שלהם. לצד זאת, בין 72% ל-84% מהעובדים בארה"ב, באיחוד האירופי ובאורוגוואי, דיווחו על למידה של דברים חדשים במקום עבודתם. בסין, בטורקיה וברפוליקה של קוריאה האחוזים מעט נמוכים יותר – 55%, 57% ו-32% בהתאמה.

עובדים פורקים מטוס של חברת דלתא (צילום: shutterstock).

בין חוסר ביטחון תעסוקתי לפיתוח הקריירה

מהדו"ח עולה עוד כי חוסר ביטחון תעסוקתי הוא דבר נפוץ וכי לפחות 30% מהעובדים דיווחו כי הם עובדים בעבודה שהסיכוי להפוך אותה לקריירה כמעט ואינו קיים. כאמור, אחד מכל שישה עובדים באיחוד האירופי ואחד מכל עשרה עובדים בארה"ב חוששים כי בששת החודשים הקרובים הם עלולים לאבד את עבודתם. בהקשר הזה ראוי לציין גם כי חלקם של העובדים המדווחים על כך שחלק מהמשימות שלהם הפכו לאוטומטיות היא בין 45% ל-70%. על הצד החיובי, 60%-30% מהעובדים דיווחו כי מקומות העבודה שלהם מציעים עתיד לקידום הקריירה וחלקם של העובדים שהרגישו כי הם משפיעים על החלטות חשובות במקום עבודתם וכי הם בעלי יכולת השפעה נע בין 33% ל-66%.

ניתוח איכות העבודה היא זווית אותה רוצים באיחוד האירופי ובארגון העבודה הבינלאומי לאמץ, זאת מתוך רצון לשפר את חיי העובדים ברחבי העולם. יצירת מדיניות הקשורה לאיכות העבודה היא שלב התפתחותי גבוה של השוק ויש בו בכדי להעיד על תהליך ארוך שנים, מדרישה לזכויות בסיסיות ועד לדאגה לאיכות העבודה ולשיפורה.