הורדות המכסים שבוצעו בשנים האחרונות לא הובילו לירידה במחירים לצרכן, כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה אתמול (רביעי). מהסקירה עולה שעל אף ההבטחות כי התכניות השונות להורדת מכסים יורידו את מחירי מוצרי הצריכה, במרבית המוצרים לא ניכרת ירידה משמעותית במחיר, וקשה לייחס למהלכים אלו השפעה משמעותית על יוקר המחיה. נתונים אלה מעלים שאלות על אפקטיביות ההחלטה, אל מול השפעותיה השליליות: הורדת המחירים פגעה ביצרנים ובחקלאים הישראלים, שנאלצים להתחרות במחירים הנמוכים של תוצרת חו"ל.

על פי הסקירה, מאז בין 2017 ל-2018 עלה היקף היבוא ב-9.8%, אך ההכנסות ממכס דווקא ירדו ב-8.4% באותה תקופה, וזאת על רקע הורדת המכסים. מגמת פתיחת השוק הישראלי ליבוא מחו"ל התגברה משמעותית בעקבות ועדת טרכטנברג, שהוקמה אחרי המחאה החברתית של 2011. ההבטחה שעמדה מאחורי הורדת המכסים הייתה שזו תביא לירידה במחירים לצרכן. הטענה מאחורי ההבטחה הייתה שהיצרנים הישראלים מחזיקים את הצרכנים כ"שוק שבוי", ויכולים לגבות מחיר גבוה מהצרכנים. על פי טענה זו, הורדת המכסים אמורה להפוך את היבוא של מוצרים שעד היום יוצרו בישראל לכדאית, ותביא להתגברות התחרות ולירידת מחירים.

פרופ' מנואל טרכטנברג מגיש את דו"ח הועדה לראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: פלאש 90

אלא שעל פי הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הבטחה זו לא התממשה. "האם הפחתת המכס התגלגלה לצרכן? הסבבים של הפחתות המכסים בשנים האחרונות נועדו להוות מענה ליוקר המחיה. התקווה הייתה שעידוד התחרות מיבוא ימנף את הפחתת המכסים ותושג הוזלת יוקר המחיה אף מעבר להשפעה הישירה של הפחתת המכסים על המחירים. לשאלה אם הפחתות מכסים מתגלגלות לצרכן אין תשובה חד משמעית. ״מבדיקת השלכות הפחתות המכסים בשנים 2012‑2013 לא ניכרת השפעה משמעותית על יוקר המחייה״ כך נכתב בסקירה.

יש לציין כי מדובר במדיניות שמראש לא הבטיחה הצלחה. הורדת מכסים מוזילה את הייבוא, אבל היא לא מחייבת ירידה במחיר לצרכן. במקום להוריד מחירים לצרכן, היבואן יכול לייבוא בזול את המוצרים ולשווק אותם במחירים דומים לאלו שמיוצרים בארץ. במצב כזה היבואן מגלגל לכיס שלו את היתרון שנוצר מיבוא זול, ולא ניכרת השפעה על המחיר לצרכן.

נטו הוזלות?

אחת הירידות היחידות במחיר לצרכן שמופיעה בסקירה של הכלכלן הראשי הוא במחירי הביגוד המיובא, שנכלל בתכנית "נטו הוזלות". עם זאת, בסקירה נכתב כי אין כל הוכחה שמדובר בירידה כתוצאה מהורדת המכסים "בהמשך לביטול המכסים על ביגוד והלבשה בתחילת שנת 2018, ירדו המחירים ב‑2018 ב‑1.5%" כך כותב הכלכלן הראשי ומוסיף כי "מבדיקה התפתחות מדד ההלבשה ומוצרי הטקסטיל, תחום שהיווה כמחצית מעלות ביטול המכסים, נצפתה ירידה, שייתכן ומצביעה על גלגול הפחתת המכסים לצרכן, אולם יש לקחת בחשבון שגם בשנים שקדמו להפחתות הייתה ירידת מחירים בתחום הטקסטיל".

מהצד השני, הורדת המכסים פוגעת לעיתים באופן משמעותי בייצור הישראלי, ובייחוד בתעשייה ובחקלאות. מטרתם של מכסים היא לשלוט בהיקף היבוא של מוצרים שונים לארץ, בין היתר במטרה לדאוג שהתעשייה המקומית תצליח להתחרות באופן הוגן גם עם ייצור זול ממדינות בהן עלות הייצור היא נמוכה יותר. "תפקידו העיקרי של המכס, למעט תפקידו הפיסקלי, הינו להגן על היצור המקומי ולהפלות לטובה מוצרים מקומיים על פני מוצרים מיובאים ממדינות ללא הסכמי סחר" כך נכתב בסקירה.

המדינה מטילה מכסים כדי להגן על תעשיות בעלות חשיבות לאומית או ביטחונית, ועל העובדים שפרנסתם תלויה באותן התעשיות. לעיתים מדינת ישראל חותמת על הסכמי סחר עם מדינות זרות במסגרתן היא מורידה מכסים, אבל זוכה להורדת מכסים גם מהצד השני ופותחת לתעשייה הישראלית שוק נוסף לייצא אליו. אלא שהורדת המכסים בשנים האחרונות התאפיינו בכך שמדובר ב"פתיחה לייבוא", או במילים אחרות מהלך חד צדדי שפותח את השוק הישראלי לייבוא זר, אבל לא מאפשר הזדמנויות חדשות ליצוא.

הורדות המכסים של השנים האחרונות הובילו להתנגדות מצד התעשיינים והחקלאים, שטוענים שמדובר ביצירת תחרות בלתי הוגנת עם ייצר זול ממדינות כמו טורקיה וסין. על פי הכלכלן הראשי, מהלכים חד צדדים כמו הורדות המכסים האחרונות פגעו באופן קשה במיוחד בחקלאים בישראל. על פי הסקירה, המכסים על היבוא החקלאי גבוהים במידה כזו שהם נוטים למנוע יבוא כלשהו לישראל. על המכסים החקלאים כותב הכלכלן הראשי כי "מתוך 20 הפרטים בהם שיעורי המכס האפקטיביים הם הגבוהים ביותר, עולה כי ב-16 פרטים שיעורי המס כה גבוהים עד שהם מונעים כמעט לחלוטין יבוא לישראל". על פי החקלאים, הורדת המכסים מסכנת את יכולתם להתקיים.

הפגנות החקלאים בדרך לירושלים (צילום: דבר ראשון)

תומכי הורדות המכסים טוענים שהגנה על התעשייה והיצור הישראלים הם "עיוות" של השוק החופשי, ושהורדה שלהם תביא לירידה דרמטית במחירים לצרכן בעקבות התגברות התחרות. עם זאת, עד היום לא ניכרת ירידה במחירים על אף הורדות המכסים. לעומת זאת, חקלאים ועובדי תעשייה רבים סובלים מפגיעה בפרנסתם בעקבות הפתיחה ליבוא. יתכן שמי שמאמין באידאולוגיית הורדת המכסים יתעקש שאם רק נוריד אותם עוד קצת, ההבטחה של מחירים נמוכים יותר תתגשם, אבל נכון להיום הצרכן הישראלי לא הרוויח כמעט בכלל מהורדת המכסים.