המערכת הבנקאית הישראלית תוכל לעמוד בזעזוע משמעותי – כך עולה מ'מבחן הלחץ' שערך בנק ישראל ופורסם אתמול (ראשון). מהמבחן עולה כי גם במקרה של "זעזוע גיאו-פוליטי" כמו מלחמה, שתוביל לפגיעה חמורה במשק הישראלי וכתוצאה מכך גם לבנקים, לא ניכר סיכון לקריסת המערכת הפיננסית. לדברי בנק ישראל ייתכן כי חלק מהבנקים יספגו הפסדים, אך להערכתם "הבנקים יוכלו לספוג את ההפסדים שייווצרו בלי לסכן את יציבותם ואת פיקדונות הציבור" כך נכתב. לפי הערכת הבנק, מי שעלול להיפגע ממשבר כזה הם בעיקר משקי הבית ברמת ההכנסה הנמוכה. עם זאת, הערכת הבנק אינה מתייחסת לגורמים קריטיים, שבמצבי משבר אמיתיים עלולים לפגוע קשות ביציבות המערכת, כמו אמון המערכת הכלכלית בבנקים עצמם והתערבות גופים כלכליים בינלאומיים.
הבשורות המרגיעות: המערכת הבנקאית בישראל יציבה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון התייחס למסקנות לפני פרסומן בכנס מכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה בחמישי האחרון. "התרחיש ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים".
מבחני הלחץ נערכים אחת לשנה על ידי בנק ישראל, במטרה לבחון את העמידות של המערכת הפיננסית לזעזועים מסוגים שונים. על בסיס הנתונים המתקבלים מהבנקים מעריך בנק ישראל כיצד יצליחו הבנקים להתמודד עם הזעזועים, ומורה על שינויים. השנה בחן בנק ישראל את השפעתו של משבר גיאו-פוליטי בישראל כמו מלחמה, שמובילה לצניחה בפעילות הכלכלית, לפיטורי עובדים ולאי עמידה של צרכנים ועסקים בהחזרים לבנקים.
"תרחיש הקיצון מאופיין בזעזוע מקומי על רקע אירועים גיאו-פוליטיים חמורים בישראל בשילוב עם משבר בשוק הדיור, מצב המביא להתכווצות התוצר על כל רכיביו ולעלייה באבטלה, בעוד שהכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח. כתוצאה מכך בנק ישראל מעלה משמעותית את הריבית. לזעזוע זה השלכות משמעותיות הן על הצד הריאלי והן על הצד הפיננסי של המשק הישראלי".
בנק ישראל עורך את מבחני הלחץ השנתיים במטרה להעריך את רמת הסיכון למערכת הפיננסית כולה. קריסה של המערכת במקרה של משבר כלכלי מביאה להחרפה דרמטית של המשבר, מכיוון שלא ניתן להשיג אשראי להשקעות. היעדר האשראי מוביל לירידה נוספת בפעילות הכלכלית ולפיטורים נוספים. לכן, על אף שהתרחיש שנבדק כבר מניח מצב של פיטורים המוניים ואבטלה גבוהה, ישנה חשיבות גדולה ליציבות המערכת הבנקאית.
החוליה החלשה: משקי הבית
בבנק ישראל מעריכים כי אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר בבנקים במקרה של משבר כלכלי תיגרם מהאשראי הצרכני, ובמיוחד מהאשראי של בעלי הכנסה נמוכה. "האבטלה הגואה, הפגיעה בתוצר והמשבר בדיור מקשים על משקי הבית והמגזר העסקי לעמוד בהתחייבויותיהם, דבר הגורם לבנקים הפסדים משמעותיים בתיק האשראי, ובכך גם פגיעה מהותית בהון", נכתב בדו"ח, "שיעורי ההפסד הגבוהים בתיק זה נובעים בעיקר מהעלייה החדה של שיעור האבטלה, אך מושפעים לרעה גם מעליית הריבית, בפרט בקרב הלווים בעלי ההכנסות הנמוכות, שהם פגיעים יותר, והלווים ששיעור חובם ביחס להכנסתם גבוה".
הגורם הנעלם: שאלת האמון בבנקים והתערבות בינלאומית
אך למרות ההודעות המרגיעות, חשוב לשים לב גם לגורם שבנק ישראל לא בדק בניתוח שלו, ועלול להיות מכריע במצבי משבר פיננסיים: האמון בבנקים. הבדיקה המפורטת אמנם מבוססת על מודל בינלאומי מקובל למדידת החסינות של מערכות פיננסיות, אבל מודל זה לא לוקח בחשבון את האמון של משקיעים בבנקים, שנפגע בזמן משברים כלכליים, ובייחוד כשיש פגיעה בבנקים.
במקרים כאלה הבנקים עלולים להתקשות למצוא מקורות מימון לפעילות השוטפת שלהם, ולהיאלץ להשיג מקורות מימון במחיר גבוה יותר. לעיתים קרובות דווקא חוסר האמון הזה, שמתבטא בעלייה במחיר ההלוואות לבנקים עצמם או ב"קיפאון" של האשראי שניתן לבנקים מגורמים אחרים במערכת, הוא מה שמחריף את המשבר ומביא לקריסה של המערכת הפיננסית. מי שהתסריט הזה נשמע לו מופרך, מוזמן לחזור קצת יותר מעשר שנים לאחור, ולראות כיצד קריסת האמון בבנקים העצימה את משבר הסאב-פריים של 2008 בארה"ב.
למרות הסכנה, בנק ישראל מודה בפה מלא שאינו לוקח בחשבון תרחיש מהסוג הזה. "התוצאות אינן מביאות בחשבון השפעות נוספות, כגון פגיעה בנזילות, שתיתכן באירוע קיצון – התפתחות שעלולה לפגוע במוניטין של הבנק ולהביא להשפעות שליליות חוזרות", נכתב בדו"ח.
עניין נוסף שאינו מקבל ביטוי בדו"ח הוא התערבותם של גופים פיננסיים בינלאומיים במשבר בישראל. על אף העובדה שבנק ישראל בחן מקרה שבו מקורו של המשבר הוא בישראל, גופים פיננסיים ברחבי העולם כמו בתי השקעות, חברות דירוג אשראי ועוד עלולים להביא לערעור נוסף של היציבות – למשל על ידי פרסום המלצות ללקוחותיהם להימנע מהשקעה במדינת המשבר. מי שמחפש דוגמה לכך יכול למצוא אותה במשבר הכלכלי של יוון בשנת 2010.
