בהמשך להחלטות ועידת איגוד עובדי האינטרנט הסלולר וההיי-טק, התכנסו היום (שני) ועדי העובדים באיגוד לכנס חווייתי בנושא שילוב עובדים עם מוגבלות, שהתקיים במרכז נא לגעת ביפו. חברי הוועדים התנסו בסדנאות שנועדו להמחיש את החיים עם מוגבלויות חושית: סדנה ללימוד שפת הסימנים וכן סדנת פיסול בחושך, במסגרתה שמעו את סיפורי החיים של המדריכים, כולם אנשים עם לקות ראייה או עיוורון.

"ביחסי העבודה יש תמיד הסדרים, הסכמים, ביטחון תעסוקתי, תוספות שכר – דברים שקשורים למערך יחסי הכוחות בין מעסיק לעובדים" אמר יו"ר האיגוד יקי חלוצי, "אני חושב שסביב הנושא של העסקת אנשים עם מוגבלות יש איכות אחרת, זה מזמן אפשרות לעסוק בנושא משותף למעסיק ולעובדים, נושא חברתי שנמצא בליבה החברתית של מקום העבודה. אנחנו יוצרים מקום ונפגשים עם השונה, ואני חושב שלמפגש כזה יש משמעות לכל בני האדם. המטרה שלנו הייתה בעצם להקים קבוצה שלא תתמקד בהיבט התכליתי של אכיפת ההסכם, אלא תעמיק בו במטרה להביא אותו למקומות העבודה בסדנאות, מפגשים הרצאות. המפגש עם השונה מפתח בבני אדם הכרה יותר משמעותית על עצמם והופך אותנו כחברה לחברה יותר טובה".

במרכז – יו"ר איגוד ההיי טק והסלולר יקי חלוצי (צילום: סבין פרנק).

גיא שמחי, הממונה על העסקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, אמר כי "נושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות נותן יתרון גדול מאוד למי שמצליח לקדם אותו, ומקרב בין אנשים שלא תמיד היו מתחברים, בגלל חסמים רבים מאוד שקיימים בקבלת האדם ה'אחר' שהוא כאילו 'שונה', למרות שאנחנו לא באמת כל כך שונים".

ד"ר גל זוהר מהיחידה העסקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות סקר בפני המשתתפים מגמות גלובליות בתחום. לדבריו, "חוק ייצוג הולם, ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה הציבו את ישראל בין המדינות המובילות בתחום השילוב, אך למרות העלייה בשיעור התעסוקה שיעור העובדים המועסקים במשרה מלאה נמוך יותר, והשכר נמוך יותר". עם זאת, הוסיף כי המדינה עדיין לא ממצה את הפוטנציאל התעסוקתי בתחום זה: "אנשים עם מוגבלות עדיין נשארים בשוליים של שוק העבודה, וכאן ישראל בהשוואה בינלאומית נמצאת מאחורה. השאלה היא לא רק איך לאפשר לאנשים להיכנס לשוק העבודה אלא גם איך לאפשר להם להישאר בו, להתפתח בו ולהתקדם בו. זה תלוי גם בכם. זה דורש פיתוח תרבות ארגונית, להכשיר לכך את הצוותים".

גיא שמחי, הממונה על יישום צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות של הסתדרות בכנס לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית (צילום: יעל אלנתן)

לדברי סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת פרטנר עינת רום, "הצבנו יעדים לשילוב, ממש כמו יעדי מכירות. יש תקציבים. יש מי שאחראי על זה ומטריף את הארגון, מפעיל על זה לחץ". רום ציינה כי הפעילות לשילוב העובדים בחברה נעשית בשיתוף פעולה מלא עם ועד העובדים. עוד הוסיפה רום כי החברה מיפתה את התפקידים כך שלחלק מהתפקידים פועלים קודם לגייס עובדים עם מוגבלות, ורק אחרי כן פותחים אותם למכרז כללי.

יו"ר הוועד בחברה, קרן אופק אמרה כי "מעבר ליעדים מסתכלים אצלנו על החברה הישראלית ורוצים להכיל את כולם. היחס לאנשים עם מוגבלות הוא כמשהו שמשלים אותנו, את המרקם של החברה הישראלית, וזה דבר שאני מאוד גאה בו. לשמחתי ולגאוותי אנחנו עומדים כבר על למעלה מארבעה אחוז עובדים עם מוגבלויות, ומאוד גאים בזה. צריך לפקוח עיניים לאחר. המוגבלות לא תמיד נראית לעין".

רום ואופק הדגישו את החשיבות של תרבות ארגונית הרואה את מכלול חייו של העובד בכלל, ועובדים עם מוגבלות בפרט. "כל עובד יודע שהוא יכול לפנות הן למשאבי אנוש והן לוועד העובדים" הוסיפה רום, "הערך המרכזי שלנו זה 'אנשים של אנשים' וזה בא לידי ביטוי בכל התחומים. אנחנו בכל יום מטפלים בבעיות של אנשים. אם זו עובדת שחלילה בעלה מכה אותה או עובד שאיבד חלילה את היקר לו מכל. בהסכם הקיבוצי האחרון הקמנו גם קרן מצוקה, שיכולה לסייע לעובדים שנכנסים למצוקה כספית, ומעבר לזה כל עובד שישתף אותנו בבעיות שיש לו ננסה לסייע לו".

רינת דגן, מנהלת מרכז התמיכה למעסיקים של משרד הרווחה באזור המרכז, הציגה לחברי הוועדים את המערך התומך שמציעה המדינה. "אנחנו מציעים שלל כלים ותמיכות למעסיקים לטובת שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה" הסבירה, "המעטפת הראשונה והמרכזית היא מרכזי התמיכה למעסיקים, לצד מקורות מידע, השאלת ציוד והמדריך המלא למעסיק שפרסמנו שנותן את כל התורה וזמין ברשת. השירות שלנו כולל מסלול קצר טווח לקבלת סיוע נקודתי, ועבודה רציפה ומעמיקה עם המעסיקים שמלווים על ידי רפרנטית לכתיבת תוכניות עבודה ספציפיות למידותיו של העסק ועובדת איתו יד ביד ליישום התוכנית. אנחנו נותנים מענה ממכולת או פלאפליה ועד למשרדי ממשלה גדולים".

צו ההרחבה, הזכירה דגן, קובע חובה לייצוג הולם של 3% עובדים עם מוגבלות בכל ארגון בן למעלה מ-100 מועסקים, וכן מינוי אחראי לתעסוקת אנשים עם מוגבלות שתפקידיו כוללים ייעוץ והדרכה בתחום, קבלת פניות בנושא הנגשה וייצוג הולם וייזום פעולות להגברת המודעות לנושא וליישומו. "המדינה משתתפת גם בעלויות של התאמות בסביבת העבודה" הדגישה דגן, "הסכומים ניתנים בהתאם לגודל הארגון, ומגיעים בין 15 ל-19 אלף שקלים ואף ל-60 אלף שקלים במקרים של צורך בהתאמת מבנה, וכן מרכז להשאלת ציוד הנגשה".

את הכנס ארגנה מזכירת האיגוד המקצועי הדר סילוקי, לצד יחידת הממונה על העסקת עובדים עם מוגבלות בהסתדרות, כנס משלים בנושא צו ההרחבה צפוי להתקיים בחודש הבא. במרץ האחרון, ערכו באיגוד בנושא 'התעמרות בעבודה', אף הוא כחלק מיישום החלטות ועידת האיגוד הראשונה.