ארגון ה-OECD חוזר על הצפי לירידה קלה בקצב הצמיחה בישראל, כך פורסם אתמול (שלישי) בדו"ח החצי שנתי שסוקר את כלכלת מדינות הארגון. על פי הדו"ח, קצב הצמיחה בישראל "ירד קלות בהמשך השנה, אבל יישאר ברמה איתנה של 3%". עם זאת, על אף שלטענת הכותבים רמת ההשקעה המוגברת של הממשלה תגביר את קצב הצמיחה בשנת 2019, הארגון חוזר על קריאתו המוכרת לקיצוצים תקציביים, קריאה המשקפת את תפיסת העולם של הארגון התומך בריסון תקציבי.

"קצב הצמיחה נותר חזק, ומונע על ידי השקעה עסקית וצריכה פרטית", נכתב בדו"ח. לטענת כותבי הדו"ח ההאטה בכלכלה העולמית היא האחראית המרכזית לירידה הצפויה בקצב הצמיחה, בעקבות פגיעה ביצוא הישראלי לחו"ל. עם זאת, על אף ההאטה במשקים רבים ברחבי העולם, ישראל תיפגע רק במידה מועטה מההאטה, וקצב הצמיחה צפוי להישאר איתן.

למרות החשש שעולה מהדו"ח, בשבוע שעבר פרסם הלמ"ס את נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של שנת 2019 שהציגו רמת צמיחה גבוהה של 5.2%. מדובר בקצב צמיחה גבוה מהמצופה, והוא איננו נכלל בנתוני הדו"ח של ה-OECD שגובש כבר לפני מספר שבועות. נתונים אלו עשויים להשפיע לטובה על נתוני הצמיחה הסופיים של ישראל לשנת 2019, על אף החשש שעולה מהדו"ח.

כלכלני ה-OECD חוזרים על הקריאה לבצע קיצוצים תקציביים

הדו"ח מצביע על ההתחייבויות שנטלה הממשלה על עצמה בעקבות ההשקעות האחרונות בתשתיות ובקצבאות, כגורם שיגביר את הצמיחה ב-2019. עם זאת, לטענת הכותבים, אם לא ינקטו צעדים, "הגירעון התקציבי יגדל במידה ניכרת הרבה מעבר ליעדי הממשלה לשנים 2019 ו-2020 (2.9% ו-2.5% בהתאמה)". להערכת הכותבים, הגירעון צפוי להגיע לרמה של 3.4% בשנת 2019 ו-3.5% בשנת 2020. לפי התחזיות של כותבי הדו"ח, ללא קיצוצים יעלה החוב ב-2019 לרמה של-61.7% וב-2020 שוב ל-62.5%.

הכותבים ממליצים להוריד את רמת הגירעון על ידי פיטורי עובדים במגזר הציבורי, וביטול פטורים ממס. "עם כלכלה קרובה לתעסוקה מלאה, הממשלה החדשה חייבת להתמקד בשמירה על היעדים הפיסקלים לרבות עמידה בגירעון התקציבי, דבר שידרוש ריסון ההוצאות באמצעות קידום היעילות של המגזר הציבורי, אך גם הגברת הכנסות מסים, כאשר החלופה המועדפת הינה ביטול פטורים – כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ על תיירות", כך נכתב.

הדו"ח מתייחס גם לפערים הכלכליים בין מועצות אזוריות בישראל, וקורא לממשלה לתקצב ברמה גבוהה יותר את "המועצות האזוריות המקופחות", לדברי הכותבים. "דוגמה למדיניות כזו היא שינוי המבנה הפיסקלי כך שתקציבים ממשלתיים נוספים יגיעו לתמיכה בבתי ספר ושירותים באותן מועצות מקופחות", טוענים כותבי הדו"ח.