דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ארנונה

עניין יסודי / מחירי הארנונה, המים והלחם צפויים לעלות: מי ייפגע מהשינוי?

משרד הפנים הודיע כי הרשויות המקומיות יוכלו לייקר את הארנונה בשנת 2020 | במקביל, המים צפויים להתייקר כבר בחודש יולי והמאפיות הגדולות עתרו לבג"ץ בתביעה לייקור מחיר הלחם בפיקוח | מדוע המחירים צפויים לעלות, ומי יהיו אלו שיפגעו בעיקר?

לחם באריזות מזון לנזקקים בראש השנה. ארכיון (צילום ארכיון: אוליביה פיטוסי  פלאש90)
לחם באריזות מזון לנזקקים בראש השנה. ארכיון (צילום ארכיון: אוליביה פיטוסי פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

גל של עליית מחירים בדרך? מחירי הארנונה והמים צפויים לעלות בחודשים הקרובים, וזאת על בסיס נוסחת החישוב שלהם. גם היצרנים של מוצרי הצריכה הבסיסיים – חלב ולחם – מבקשים להעלות מחירים: יצרני הלחם עתרו לבג"ץ, ועל הצו להעלאת מחיר מוצרי החלב מסרב שר האוצר משה כחלון לחתום. הנפגעים המרכזיים יהיו משקי הבית שהכנסתם קפאה וכן הקשישים ומקבלי הקצבאות, שקצבתם לא מוצמדת לשכר הממוצע.

משרד הפנים הודיע אתמול (שלישי) על שיעור העדכון של תעריפי הארנונה לשנת 2020. השיעור לשנה זו יהיה גבוה יחסית ויעמוד על 2.58%, גבוה יותר מהעדכון של ב-2018 ו-2019 ביחד.

בדומה למחיר המים, הצפוי לעלות כבר ביולי הקרוב ב-1.2%, גובה הארנונה נקבע על פי נוסחה. בעוד שמחיר המים מושפע לא מעט מהתייקרות החשמל בכ-3%, הרי שהגורם הדומיננטי לעליית מחירי הארנונה הוא דווקא עליית השכר הממוצע. אספקת שירותים לתושבים מושפעת גם מרכישת מוצרים (שמשתקפים במדד המחירים לצרכן) וגם מעלויות העסקת עובדים (שמשתקפים בשכר הממוצע במגזר הציבורי). לכן עליית השכר במגזר הציבורי ב-3.85% בשנה, גורמת לייקור הארנונה ב-1.93% – 50% מהשינוי, ועוד 0.65% בשל עליה של 1.3% במדד המחירים לצרכן.

התראה על דרישת תשלום ארנונה, ללא קשר לכתבה (צילום: אידאה).
התראה על דרישת תשלום ארנונה, ללא קשר לכתבה (צילום: אידאה).

מאפיות אנג'ל וברמן עתרו אתמול (שלישי) לבג"ץ בטענה כי יש להעלות שוב מחירי הלחם שבפיקוח, בשל התייקרות ברכיב האנרגיה. גם מחיר הלחם נקבע לפי נוסחה, אלא שלטענת המאפיות ועדת המחירים שקללה במחיר הלחם את הדלק מזוט, אף שכבר אינו נמצא בשימוש בישראל, ואילו עלויות האנרגיה הממשיות התייקרו מעבר למה שהנוסחה הקיימת התירה. לאחר שוועדת ערר, בה חברים ברים מנכ"ל משרדי האוצר שי באב"ד, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי, ופרופ' אבי וייס, נשיא מכון טאוב למדיניות חברתית בחרו שלא להכיר בטענות המאפיות, עתרו האחרונות לבג"ץ. ברקע הדברים, פעילות ייצור הלחם שתחת פיקוח איננה פעילות רווחית עבור המאפיות במחיר הנוכחי.

מולן ניצב שר האוצר משה כחלון, המתנגד לחתימה על יקור מחירים שבפיקוח גם כאשר ועדת המחירים קובעת כי הייקור מוצדק. כך למשל, ועדת המחירים קבעה שיש לייקר את מוצרי החלב שבפיקוח ב3.4% עוד בחודש מרץ 2018. שר האוצר סירב לחתום על צו המעדכן את המחירים ותנובה עתרה לבג"ץ כנגדו וזכתה. אז הודיע כחלון כי "שר האוצר משה כחלון מסר בתגובה כי "פסיקת בג"ץ היא פגיעה ישירה בצרכן ובמשפחה הישראלית. היא נגועה בחוסר רגישות חברתית ובחוסר איזון מוחלט בין שיקולים של בצע כסף לבין טובת הציבור. הפסיקה תביא לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת. הניסיון לפגוע בצרכן הישראלי, תוך ניצול כוח מונופוליסטי שרירותי ובצע כסף, שבר שיאים חדשים". גם כיום מסרב כחלון לחתום על הצו. על אף פיקוח המחירים, אין פיקוח מטעם המדינה על היקפי הייצור עצמם, וכך נגרם מחסור בחמאה תוצרת ישראל ברשתות השיווק בעקבות צמצום היקפי הייצור של חמאה במחלבות.

מדוע המחירים עולים ?

מכיוון שמחירים שבפיקוח עולים לפי נוסחאות המתיימרות להיות אוטומטיות, אשר יוצאות לשימוע ציבורי רק על מנת לשמוע טענות הנוגעות לביצוע התחשיב שמאחוריהן, ניתן להבין יחסית בקלות מה את הסיבות. בשנים האחרונות השכר הממוצע בישראל עלה באופן משמעותי, בייחוד ברמות השכר הנמוכות כתוצאה מסדרה של מאבקים חברתיים, ומשיתוף פעולה בין שר האוצר כחלון להסתדרות: הסכמי שכר במגזר הציבורי, קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה, עליית שכר המינימום וכן העלאת קצבאות הנכים. מחיר החשמל עלה משלל סיבות, ביניהן זינוק בהפקת החשמל ממקורות מתחדשים שהינם עדיין יקרים יותר משריפת דלקים, בייחוד בחוזים ישנים שנערכו כאשר עלויות הפקת החשמל מן השמש היו יקרות הרבה יותר. רק שדות סולריים חדשים וגדולים יחסית, שיוקמו בשנים הקרובות בתעריפים נמוכים, שעשויים לחסוך כסף בתעריף החשמל. במצב העניינים הנוכחי, השכר ותעריף החשמל הם שני גורמי מחיר בסיסיים, אשר מתגלגלים בחלקם לעלויות ייצור מתגברות.

חלוקת מזון לנזקקים בלוד (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
חלוקת מזון לנזקקים בלוד (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).

התפלגות לא שוויונית

בסיכומו של דבר, ברוב רמות ההשתכרות, ובייחוד ברמות הנמוכות, עליית השכר המהירה בשנים האחרונות הינה מהירה יותר מההתייקרויות ולכן ניתן להסיק שכושר הקנייה השתפר. לעומתם, משקי הבית שהכנסתם קפאה או ירדה חווים בעצם שחיקה בכח הקניה, כאשר מחירי המים, החשמל, הארנונה, הלחם והחלב התייקרו או עומדים להתייקר. קשה בייחוד מצבם של הקשישים, אשר לא זכו לתוספת משמעותית לקצבאות הזקנה והם נדרשים לעמוד בהתייקרויות מכל הסוגים – גם של עלות העסקת המטפלים וגם התייקרות מחירי החשמל, המים והמוצרים בסיסיים.

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!