הבחירות השניות בגודלן בעולם יוצאות לדרך: היום (חמישי) תחל ההצבעה בבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי, בהן זכאים להשתתף 400 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה ב-28 מדינות האיחוד. בבחירות, שנערכות בפעם החמישית מאז הקמת האיחוד ב-1992, ייבחרו 751 חברי הפרלמנט, נציגי סיעות כלל אירופיות.

הפרלמנט האירופי הוא הבית התחתון של הרשות המחוקקת באיחוד האירופי, והוא הגוף היחיד במוסדות האיחוד שנבחר ישירות על ידי כלל אזרחי אירופה. מורכב מנציגים הנבחרים על ידי אזרחי כל מדינה, בחלוקה לפי גודל האוכלוסייה בכל מדינה. כך לדוגמה גרמניה, המדינה הגדולה ביותר באירופה, זוכה לשלוח 96 נציגים לפרלמנט, בעוד מלטה זוכה לשישה נציגים בלבד. אלא שהפרלמנט האירופי עצמו מורכב מסיעות רחבות, חוצות גבולות לאומיים. כך למשל, סיעת ה-EEP, הסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי היום, מורכבת מנציגים ממגוון מדינות ברחבי היבשת. כפי שנהוג במערכות פרלמנטריות, המפלגות בפרלמנט האירופי יתחלקו לאחר הבחירות לקואליציה ולאופוזיציה. סיעות הקואליציה יאיישו את הנציבות האירופית – 'הרשות המבצעת' של האיחוד, ויתר הסיעות מרכיבות את האופוזיציה.

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בבחירות הקרובות לפרלמנט האירופי הוא עליית כוחן של מפלגות הימין הקיצוני. בשבת האחרונה נאם מטאו סלביני, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני האיטלקית "לה ליגה" בעצרת במילאן. העצרת אורגנה על ידי מספר מפלגות ימין קיצוני מרחבי אירופה, והשתתפו בה מנהיגת מפלגת הימין בצרפת מרין לה פן, ומנהיג מפלגת הימין ההולנדית גירט וילדרס. העצרת קראה למצביעים האיטלקים להצביע בעבור נציגי סיעת ENF, סיעת איחוד מפלגות הימין הקיצוני בבחירות הקרובות.

מי שמרכיב את הסיעה הם אנשי מפלגתי של סלביני, יחד עם מפלגתה של לה פן מצרפת, וילדרס מהולנד, ה-AFD הגרמניים ומפלגת הימין הקיצוני באוסטריה. ההבטחות שלהם לבוחרים נוגעות במידה רבה בהגבלת ההגירה לאירופה, דבר שמרבית ההנהגה הנוכחית של האיחוד מתנגדת אליו. בנוסף, אותן המפלגות טוענות שהן יחזירו את מוקד הכוח בפוליטיקה האירופית למדינות הלאום, אך כרגע לא מדובר בתכנית מגובשת. "אין קיצוניים, גזענים או פשיסטים בכיכר הזו", אמר סלביני לקהל התומכים שהגיע לשמוע אותו במילאן. "כאן לא תמצאו את הימין הקיצוני, אלא את הפוליטיקה של ההיגיון הבריא. הקיצוניים הם אלו ששולטים באירופה כבר 20 שנה" הוא אמר.

מתאו סלביני, ראש מפלגת 'הליגה הצפונית' באיטליה. (צילום: Niccolò Caranti \ מתוך wikimedia)

מול התחזקות הימין הקיצוני יצא נשיא צרפת עמנואל מקרון בתמיכה בסיעת המפלגות הליברליות, בה תומכות מרבית מפלגות השלטון באירופה. ככל הנראה, סיעה זו תזכה ברוב גדול בפרלמנט האירופי, אך עליית כוחן של מפלגות הימין הקיצוני עלולה לנגוס ברוב של סיעת השלטון. עם זאת, יש לציין שתפקיד האופוזיציה בפרלמנט האירופי מוגבל בכוחו, ולא מאפשר פתח גדול להשפעה על קבלת ההחלטות באיחוד.

סיעה נוספת שהגיעה לכותרות באירופה לאחרונה היא "אביב אירופי", הרשימה בראשות שר האוצר היווני לשעבר יאניס ורופאקיס. ההצעה המרכזית של הסיעה, שמורכבת ממספר מפלגות שמאל מרחבי היבשת, כוללת השקעה שנתית של 500 מיליארד יורו (כ-5% מהתוצר באיחוד האירופי) בהחלפת התשתיות האנרגטיות באירופה במטרה להקטין דרמטית את פליטת הפחמן ביבשת. השקעה כזו תוביל ליצירת מקומות עבודה איכותיים ולצמיחה כלכלית, שחלקים נרחבים מאירופה צמאים לה מאז המשבר הכלכלי של 2008.

יאניס ורופאקיס. (צילום: Valerij Ledenev, מתוך flickr)

שיעור ההשתתפות בבחירות הקודמות לפרלמנט האירופי, שנערכו ב-2014, היה 42.54% מכלל בעלי זכות הבחירה, שעמדו על 160.6 מיליון קולות.

מדינה במצב ייחודי שתשתתף בבחירות היא בריטניה, שאמורה לעזוב בקרוב את האיחוד האירופי. למרות שאזרחי הממלכה המאוחדת הכריעו במשאל עם על מהלך ה'ברקזיט' ליציאה מהאיחוד כבר ב-2016, הדחיות החוזרות של ביצוע העזיבה בפועל הביאה לכך שנכון להיום בריטניה עדיין חברה באיחוד האירופי על כל הנגזרות מכך – כולל השתתפות בבחירות למוסדות האיחוד.