בכנס השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתקיים היום (רביעי) ונשא את הכותרת "דור העתיד של ישראל – יום עיון לקראת דוח פני החברה החדשים", התפרסמו הנתונים הבאים: נכון לשנת 2014, 43% מתוך 8.297 מיליון תושבים בישראל הם צעירים עד גיל 24. זהו הדו"ח השנתי של הלמ"ס, השמיני במספר, על שכבת גיל זו.

בשנת הלימודים תשע"ד למדו בישראל כ-1.6 מיליון תלמידים. 948,391 בחינוך היסודי, 275,804 בחטיבות הביניים, ו-392,868 בתיכונים. 55.6% בממלכתי, 19.2% בממלכתי-דתי ו-25.2% בחרדי.

פערים
בשנת 2013, 11.6% מבין הילדים עד גיל 17 הוציאו כסף על שיעורי עזר. ההוצאה הממוצעת עמדה על 304 ש"ח. דני פפרמן, הסטטיסטיקן הממשלתי, מצביע על פער ברור בהוצאות על חינוך בלתי פורמאלי (תנועות נוער וחוגים) ושיעורי עזר פרטיים בין משפחות מהמרכז למשפחות מהפריפריה. "שיעור תלמידי התיכון המשתתפים בחוגים ובשיעורי עזר הוא נמוך כמעט בחצי, כ-11%, בהשוואה ליישובי המרכז שעומדים סביב ה-20%."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

משה הרשקוביץ, מנהל תיכון אורט לוד, סיפר בכנס על תובנותיו כמנהל וכמחנך:

ד"ר הרשקוביץ, מנהל התיכון המדעי אורט לוד, בכנס היום צילום: דבר ראשון

ד"ר הרשקוביץ, מנהל התיכון המדעי אורט לוד, בכנס היום צילום: דבר ראשון

"דרכתי בעיר לוד פעם ראשונה בגיל 35, לפני 3 שנים, ביום הראשון שלי בעבודה כמנהל בית הספר. כלומר, הייתי בנמל התעופה לוד מאות פעמים בחיי, אבל בעיר פעם ראשונה. ואני חושב שזה מראה הרבה מאוד דברים על החברה שלנו, בעיקר דברים לא טובים."

הרשקוביץ סיפר על ניסיונו ללמד נוער שאחוז ניכר ממנו נוער עובד: "בלוד 60% מהנוער עובד. כשנותנים להם שיעורי בית או משנים דברים בלו"ז הוא מתקומם על כך שזה יכול לפגוע לו במשמרות עבודה, וזה מצריך מחשבה חדשה, גמישה, על איך עושים חינוך. ושוב, אני מגיע מעולם אחר לחלוטין, לי לא היו משמרות עבודה בתיכון, אני הייתי צריך ללמוד את השפה הזו."

ד"ר טלי רז, מנהלת תחום הפרויקטים במשרד החינוך, מספרת שרק 62% מהתלמידים השיבו שבית הספר נותן להם כלים להשתלב בעולם העבודה בעתיד:

משה הרשקוביץ "אנחנו צריכים לדעת לפתח בתלמידים שלנו רקמות של מפגש אנושי, של להצליח להכיר ילדים אחרים, של לקחת אחריות על ילדים אחרים – לכן כל כך חשובה ההתנדבות והמעורבות החברתית והשילוב בתנועת נוער"

"האם אפשר לחלום היום על בית ספר שמצפה מתלמידיו לחכות למשחק, למפגש, לשיחה, להיכרות, להתבוננות עצמית? לצערי הרב, אני רואה יותר ויותר את ילדי העתיד תקועים בתוך המסכים של המחשבים והסמארטפונים, לבד בניכור של עצמם. הילדים בהפסקות לא שמים לב לשום דבר שקורה חמש מטר מהם. אני מאמין שבעתיד הטכנולוגיה תהיה הצינור הראשי להעברת תכנים, כי המורים שמדברים בכיתות פשוט מתישים את התלמידים מרוב שעמום."

הרשקוביץ לא מייתר את תפקיד המורה, אלא מייעד לו אופק אחר: "אנחנו צריכים לדעת לפתח בתלמידים שלנו רקמות של מפגש אנושי, של להצליח להכיר ילדים אחרים, של לקחת אחריות על ילדים אחרים – לכן כל כך חשובה ההתנדבות והמעורבות החברתית והשילוב בתנועת נוער שצריכות לדעת לעבוד ביחד עם בית הספר. לפעמים נדמה לנו שטכנולוגיה מקדמת את איכות החיים של האדם, אבל יכול להיות שהיא גם פוגמת."

"יש לנו תלמיד בבית ספר, נכשל במתמטיקה, נכשל באזרחות, נכשל בהיסטוריה, באנגלית – 100. ישבתי לדבר עם המורה שלו, לנסות להבין איך זה," מספר הרשקוביץ, "מה מתברר? שאת כל הזמן שהוא לא בבית ספר הוא מעביר בעולם משחקי הרשת ומשוחח עם בני נוער בגילו מכל העולם – ובפועל זה הופך אותו לתלמיד המצטיין בשכבה באנגלית. שפה זה לא הדבר היחיד, המון ממקצועות העתיד דורשים יכולת הכשרה עצמית מאוד גבוהה מהעובדים, וזה גם דבר שאנחנו צריכים לדעת לחשל בתלמידים שלנו."

פער עצום באחוזי הנשירה ובהשקעה הביתית בין החינוך היהודי לערבי
הדוח חושף גם את הפערים בין יהודים לערבים בתחומי החינוך השונים: ב-2014 חלה ירידה קלה באחוז הכללי בחינוך העל-יסודי והוא עמד על 2.7% בחינוך היהודי, וזאת בפער ניכר מהמגזר הערבי – 12% מהבנים ו-4.7% מהבנות, שמגיעים לכיתה ט'. שיעור הנשירה בבתי הספר שבפיקוח החרדי הוא 2.9%. לעומת 1.1% בלבד בפיקוח הממלכתי שבחינוך הממלכתי. כ-40% מכלל הנושרים מהמסגרות של החינוך הממלכתי בפיקוח חרדי, עברו ללמוד בישיבות.

נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גרפיקה: דבר ראשון

נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גרפיקה: דבר ראשון

משקי הבית היהודים מוציאים על חינוך פי 4 ממשקי הבית הערבים. לפי הדוח, משק בית יהודי עם שלושה ילדים או יותר מוציא על חינוך 2,084 שקלים בחודש, לעומת 468 שקלים במשק הבית הערבי.

השכלה גבוהה
בתשע"ד למדו 197.8 אלף סטודנטים עד גיל 24 לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. ישראל נמצאת באחד המקומות האחרונים בעולם בשיעור ההשתתפות של צעירים עד גיל 24% באקדמיה, אשר עומד על פחות משליש. אביא קרנצלר, ראש תחום השכלה גבוהה בלמ"ס, טוען: "זה כמובן קשור לשירות הצבאי בארץ, צעירים שעושים שנות שירות וממשיכים בקבע וגם תרבות הטיול במזרח וכו', לכן מאוד מעניין לראות שמעל 70% מהצעירים עד גיל 21 בהשכלה הגבוהה הם צעירים ערבים."