דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ב בניסן תשפ"ד 20.04.24
19.5°תל אביב
  • 17.4°ירושלים
  • 19.5°תל אביב
  • 18.5°חיפה
  • 19.7°אשדוד
  • 19.0°באר שבע
  • 27.5°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 19.4°צפת
  • 19.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

עדות מהשטח / מאה כבאים בתוך היער הבוער עם גיבוי ממטוס: כך כובתה השריפה ביער תרום

במשך שעות ארוכות נאבקו לוחמי האש בשריפה שכילתה את היער שבמטה יהודה, במאמץ שהלהבות לא יגיעו למושב הסמוך | הכבאי ליחי בן לולו מתחנת בית שמש היה שם: "הפחד שלנו הוא לא על עצמנו, אלא על איך לעצור את השריפה"

כבאים מכבים את השריפה סמוך לקיבוץ הראל. 23 במאי 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כבאים מכבים את השריפה סמוך לקיבוץ הראל. 23 במאי 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
דוד טברסקי

השריפות במטה יהודה הביאו צוותי כבאות מכל רחבי הארץ לטפל בעשרות מוקדי שריפה שכילו יישובים ושטחי חורש רבים. תחנות מרחב ירושלים בכלל, ובית שמש בפרט היו המרכזיות בשטח שנמצא תחת אחריותם הישירה. ליחי בן לולו (32) נשוי ואב לשתי בנות, משרת כבר שבע שנים בתחנת בית שמש, ובין היתר משמש גם כדובר התחנה. בן לולו מתגורר עם משפחתו במושב לוזית שבעמק האלה ושומר על האזור, וגם על ביתו שלו, מפני השריפות. בשיחה איתו הוא מספר איך נראו שני ימי השריפה מצדו של הכבאי, ומהן הפעולות הנדרשות לכיבוי שריפת יער.

איפה השריפות פגשו אותך?

"בתחילת השריפה הוזעקתי מאילת, היינו תוך כדי במשחקי המחוזיאדה, הטורניר המסכם של הליגה למקומות העבודה שנערך כל סוף שנה. לתחנת הכיבוי וההצלה בבית שמש יש קבוצה במשחקי הקטרגל.

ליחי בן לולו (תמונה באדיבות המרואיין).
ליחי בן לולו (תמונה באדיבות המרואיין).

"בחמישי בבוקר קיבלנו מספר דיווחים שהגזרה מתחילה להתחמם ויש כמות קיצונית של שריפות, לכן התקפלנו כל הכבאים שהיו במחוזיאדה והייתי בשטח של קיבוץ הראל כבר בסביבות השעה 18:00. זה היה אירוע מאוד גדול, התחלקנו לצוותים וכל אחד קיבל גזרה. היו שטחי כינוס וביצענו רענון כוחות לכל מי שצריך, בעיקר לחברה שהיו שם כבר כמה שעות. אנחנו היינו הכח שהחליף את אלו שבאו ראשונים, בשלב הזה כבר לא היה הרבה מה לכבות, פרט ממוקדים ספציפיים.

"בבוקר למחרת עברנו לגזרת יער תרום, צמוד למושב תרום. שם התפתח מוקד יותר רציני – קודם כל מטפלים בקו הראשון של הבתים, שלא תכנס השריפה ליישוב ובמקביל המון צוותים בתוך היער לנסות למזער נזקים בפנים – קו המחשבה הוא כמובן קודם כל הבתים, אבל היערות, אתה יודע, יערות בני 50,60,70 שנה, מקום המדינה, כואב הלב."

איך נראית פעולת הכיבוי?

"יש המון אסטרטגיות וטקטיקות של כיבוי. מבחינת הכניסה עצמה מדובר על צוותים של שלושה עד ארבעה בכל צוות, תלוי בתחנה. יש לנו רכב ייעודי ליערות, 'רכב אלון', ורכבי תקיפה שאיתם נכנסים ממש לתוך היער, לתוך הלהבות.

"בשישי היינו עשרות צוותים בתוך היער. מדובר בכמאה לוחמי אש, הרוב בתוך היער ממש וחלק בקו הבתים עומדים בכוננות במידה והאש תגיע לתוך היישוב. יש לנו את כל הצינורות, הכלים והביגוד שמתאימים לזה. הפחד שלנו הוא לא על עצמנו אלא על איך להיאבק כמה שיותר כדי לעצור את השריפה. יש מצבים שהאש חזקה מאתנו, משטר הרוחות, הטמפרטורה. זה דברים שמשנים לנו את הסדר תוך כדי העבודה ולפעמים אין ברירה והאש גם גדולה עלינו – אבל אנחנו תמיד נעשה את המאמץ כדי לבלום את האש.

"הצוותים שעל הקרקע מגובים בטייסת שעושה הרבה גיחות מעל. החומר שנמצא בבטן המטוס מעכב בעירה (מדובר בחומר האדום שכולם רואים בטלוויזיה). זה חומר שמפותח במיוחד בשביל הכיבוי. לגיחת מטוסים יש שתי אופציות וזה תלוי במה שהצוות ומפקד הכח מבקשים; או שמבקשים תקיפה ישירה – שזה מים או קצף, והמטוס שנכנס בגיחה ישירה מעל השריפה ומכבה אותה. במקרה בשישי היינו מספיק אנשים בצוות בשטח עצמו ולא היינו צריכים את זה לכן ביקשנו מהטייסת שיבואו עם מעכבי בעירה שמאפשר לייצר חיץ בין השטח שנשרף לאש. כשהאש מגיעה לחומר הזה זה מדכא את האש וכך נוצר מעגל שהאש לא יכולה לעבור יותר. בהתחלה צריך להגיד שפחדנו שזה לא יעזור, האש הגיעה בנקודות מסוימות לגובה של 20,30 מטר. הוצבו הרבה צוותים בכל מיני נקודות שהתכוננו לתקוף את השריפה, במידה וזה לא יעבוד."

מנוחת לוחמי האש הבוקר בשטח,אחרי לילה ארוך של מאבק באש בגזרת הישוב תרום. (צילום: דוברות כיבוי והצלה תחנת נחשון)
מנוחת לוחמי האש הבוקר בשטח,אחרי לילה ארוך של מאבק באש בגזרת הישוב תרום. (צילום: דוברות כיבוי והצלה תחנת נחשון)

איך התגובות של הציבור לעבודה שלכם?

"כשאנחנו בתוך השריפה נמצאים בבועה ולא יודעים כלום על מה שקורה. בכמה דקות מנוחה בין הקפצה להקפצה לוקחים את הפלאפון ורואים את הסיפורים בפייסבוק ובווטסאפ. התגובות הם טובות, הציבור מפרגן לכבאים, המון תגובות שמחממות את הלב. ללא ספק הציבור מעריך ומוכיר אותנו. רואים את זה בתגובות ובהערכה, אבל זה הכל פועל יוצא מהעבודה שלנו – אנחנו משתדלים לתת את המענה הכי טוב שאנחנו יכולים לכל אירוע שאנחנו מקבלים; שריפה, חילוץ לא משנה מה זה. לכן אין סיבה שהציבור יחשוב עלינו אחרת."

האם מערך הכבאות ערוך לשריפות בסדר גודל כזה?

"השריפות הנוכחיות היו מקרה ייחודי. הגיעו צוותים חוצי מחוזות. אמנם מדובר בגזרת בית שמש אבל במקרה הזה הגיעו עשרות צוותים מכל רחבי הארץ. אני בשטח עצמו עבדתי עם חבר'ה מחיפה, אשדוד נתיבות ורעננה, באמת מכל מקום בארץ. בשריפה הזו ספציפית לא היה חוסר, לא שאני הרגשתי אותו בכל מקרה. אבל מבחינת כח האדם של המערך עצמו – אז תמיד חסר. האוכלוסייה הולכת וגודלת ולכן כמות האירועים עולה – 90 אחוז מהאירועים נגרמים כתוצאה מרשלנות. אני לא יודע מה היה באירוע הזה, כי עדיין לא התבצעה חקירה. תמיד צריך לתגבר את הכוחות ולהוסיף עוד, כי אם יש יותר אנשים – צריך יותר כבאים."

"אני נמצא במערך 7 שנים. אין ספק שבשנתיים האחרונות יש שינוי. יותר גיוסים, יותר כבאים שמגיעים לתחנות , כך שאני מאמין שכבר חשבו על זה ויש איזה תוכנית שעשו אותה בנציבות הכיבוי הארצי. את זה שצריך יותר כבאים כל כבאי יודע, וגם בנציבות יודעים. בסופו של דבר זה יותר תקנים, כסף ותקציבים. אני לא ידוע לאן זה אמור להגיע או מי צריך לשמוע את זה – אבל אני מאמין שהם כבר יודעים."

"יש לנו עוד קיץ ארוך" מסכם בן לולו "יש לי מסר אחד להעביר, להישמע להנחיות הכבאות. יש כל כך הרבה הנחיות שנכתבו בדם והן מצילות חיים. צריך לזכור שלכל אחד יש אחריות אישית לטפל בסביבה הקרובה שלו, מספיק שאנשים גרים במושב ושומרים על הסביבה שלהם ומנקים זרדים יבשים – יכול להיות שכך תמנע השריפה הבאה. אם תילקח האחריות כך אנחנו נסבול מהרבה פחות שריפות וגם נפגע ונעשה פחות נזק לרכוש

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!