"זה לא בן אדם אחד שנהרג, זו משפחה" אמר סרגי מרצ'נקו, אחיו היחיד של אנטון מרצ'נקו שנהרג באתר בניה בבת ים באוקטובר 2018, בדיון של שדולת הבטיחות בעבודה של הכנסת שהתכנסה אתמול (שני) לישיבתה הראשונה בעקבות תאונת המנוף הקשה שארעה בשבוע שעבר. בדיון שעסק בין היתר ביישום ההסכם שחתמה ההסתדרות עם הממשלה בנובמבר האחרון, אמר שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, כי "יישום ההסכם לא מתקדם בצורה משביעת רצון".
"תסתכלו לי בעיניים. מאז שאחי נהרג עברו רק שבעה חודשים, ו-26 משפחות (הרוגים)… איפה אנחנו? לאן אנחנו מתקדמים מפה? יש עוד חצי שנה עד 2020, לכמה משפחות נגיע? בן אדם הולך לעבודה ולא יודע אם יחזור. הוא רק רוצה לפרנס את משפחתו, את ילדיו, לימודים, עבודה. והוא הולך למות כי חוסכים קצת כסף? זה נטו חיסכון בכסף על רתמות ובטיחות. איפה המדינה? צריך להוביל לשינוי חוקתי. שאנשים ישבו בבית סוהר. ברגע שקבלן יכנס לבית סוהר אני מבטיח לכם שכל הדבר הזה ישתנה. אנשים ירוצו בפרויקטים כמו מטורפים כי אף אחד לא רוצה שאשתו תבקר אותו בבית סוהר. אני עכשיו מבקר את אחי בקבר."
במהלך הדיון, קראה השדולה למשרד העבודה להציג כבר בשבועות הקרובים טיוטת הצעת חוק להסדרת נושא הטיפול, ההקמה והפירוק של מנופים. כמו כן קראה הוועדה למשרד להציג מדיניות ברורה באשר לאופן האכיפה של חוק עוזרי הבטיחות הצפוי להכנס לתוקפו בעוד יומיים.
"לשים את הבירוקרטיה בצד ולתת פתרונות"
הממונה על זרוע העבודה, מוטי אלישע, טען בפני הוועדה כי במשרדו הוכנה כבר טיוטת חוק להסדרת תחום הטיפול במנופים, אולם המשרד מחוייב בביצוע 'דו"ח השפעות רגולציה' (RIA) שיבחן את השפעתו הכלכלית של החוק, ולכן הטיוטה תוצג להערות הציבור רק בחודש נובמבר. ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), מרכז האופוזיציה, מחה בתוקף והבהיר כי משמעות הדבר שהנושא לא יוסדר לפני אמצע שנת 2020. "בתפקידי הקודם כיו"ר ההסתדרות יצאנו לקראת סוף השנה שעברה למאבק, בגלל היקף האסונות שהיה בענף הבניין בשנים האחרונות ובשנת 2018 באופן ספציפי" אמר. "הבאנו רשימה של הישגים. חשבתי, ועד היום אני חושב, שמשרד העבודה והרווחה צריך לראות בזה תקופת חירום לאומית שצריך להשקיע בה משאבים גדולים, לשים את הבירוקרטיה בצד ולתת פתרונות".
"אני האדם עליו אתם מנהלים את הדיון. אקום מחר ב-4:30 וב-6:00 אהיה כבר על מנוף משנת 1974. אמרתם פה דברים חכמים וחשובים, אבל בשטח – זה לא נראה. אם אתם, נכבדי, לא תעשו עם זה שום דבר, יכול להיות רבותי שלישיבת השדולה הבאה כבר לא אצליח להגיע"
כמו כן, דרש ניסנקורן כי המשרד יבהיר כבר בשבועות הקרובים כיצד בכוונתו לאכוף את חוק עוזרי הבטיחות שייכנס לתוקפו השבוע, הקובע כי באתרי העבודה הגדולים הקבלנים יחויבו בנוכחות עובד מוסמך שיהיה אחראי על תחום הבטיחות באופן בלעדי. "אני יודע שכולם רוצים לשמוע שאני סוגר את האתר" אמר אלישע, וסירב להתחייב כי אתרים שכאלו יסגרו באופן מידי. לדבריו המנהל טרם קיבל החלטה בנושא זה, בין היתר כיוון שטרם הוכשרו די עוזרי בטיחות. אלישע הפנה אצבע מאשימה כלפי הקבלנים וטען כי 'כיתות הלימוד ריקות', וכי לעת עתה הוכשרו רק אלף עובדים מכ-7,000 העובדים הנחוצים על פי ההערכות. נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, טען מנגד כי רק בסוף חודש מרץ, לפני כחודש וחצי, פרסם המשרד את סילבוס ההכשרה הנדרשת.
עם זאת, ציין אלישע כי מאז תחילת השנה סגר כבר המינהל כ-200 אתרים, וכי הוא משנה את מדיניותו. לדבריו, במקומות בהם מזהה המנהל ריבוי ליקויים, בכוונתו לדרוש מינוי ממונה בטיחות לאתר, וכן בכוונת המינהל לפתח סנקציות שיגיעו עד ליזמים. לדבריו, מתוך 60 התקנים שהושגו במסגרת הסכם הבטיחות, אויישו כבר 46 מפקחים, והיתר יגוייסו במטרה לטייב את גביית הקנסות המינהליים שהטיל האגף בשנה החולפת. חברי השדולה התחייבו לסייע למינהל בקיצור התהליכים הבירוקרטיים לאיוש התקנים מול נציבות שירות המדינה.
"אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה ההסכם של נובמבר 2018 לא מתקדם בקצב משביע רצון ואנשים ממשיכים למות באתרי הבניה" אמר שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. "אנחנו מנסים לגייס את כל הנוגעים בדבר, לא מחפשים אשמים אלא רוצים שהנושא יתקדם. אנחנו במגעים אינטנסיביים גם עם משרד העבודה וגם עם ההתאחדות. בחלק מהנושאים נצא לפעולה עצמאית, למשל אנחנו מתכוונים ליצור הכשרת בטיחות בסיסית לעובדים פלסטיניים כבר בקרוב". יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, ציין כי ההסכם הקיבוצי בענף הבניה כולל גם התייחסות לסוגיות הכיסוי הביטוחי של עובדי הענף וכי בכוונתו לפעול להכניס אליו גם את נושא ציוד הבטיחות וסוגיות נוספות.
"אני לוקח את האחריות על כל מה שמוטל על ציבור הקבלנים במדינת ישראל", אמר נשיא התאחדות בוני הארץ ראול סרוגו. "אנחנו חייבים לייצר מצב של שינוי תרבות ארגונית. שעובד שנכנס לאתר הבניה, והקבלן שמקבל היתר בניה, בראש ובראשונה יחשבו איך שומרים על הבטיחות". לשם כך לדבריו, הוקם מטה הבטיחות בראשות האלוף במיל איל בן ראובן, מי שעסק בכנסת הקודמת בחקיקה בנושא. "כשאנחנו מדברים על מניעת תאונות עבודה הדבר הראשון הוא הפקת לקחים ולמידה מטעויות שנעשו. בצבא מבצעים על כל אירוע תחקיר, פחות בעניין של לחפש אשמים ויותר על מנת להפיק לקחים. היום אם אני פונה למשרד העבודה או למשטרת ישראל, אין לנו מידע מה קרה ואיך. אנחנו צריכים לתחקר, האם העובד לא שם ריתמה, פירק משהו, האם היה כשל טכני?".
"אסונות זה 'מן אללה', כאן מדובר בתאונות, שנגרמות על ידי אנשים"
"לפני שלוש שנים עבר מנהל הבטיחות ממשרד הכלכלה למשרד העבודה. המעבר הזה היה טוב, זה היה חשוב. למשרד העבודה יותר אכפת מהתאונות, ויש גם עשיה. אבל נעשו ונעשות טעויות קשות מאוד" אמרה ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה. לדברי תגרי, מזה שנה וחצי שבראש מנהל הבטיחות לא מונה מפקח עבודה ראשי. "אני מעריכה את האכפתיות שלך, מוטי, לנושא, אבל ראש זרוע העבודה במשרד העבודה לא צריך לעבוד שליש מזמנו בנושא בטיחות. בשביל זה יש מפקח עבודה ראשי, שצריך להיות אדם מתאים". תגרי קראה גם ליישום הסעיף בהסכם הקורא להקמת קו חם לדיווח ישיר למינהל הבטיחות על ליקויי בטיחות בעבודה, נושא שעל פי ההסכם אמור להיות מוסדר עד חודש יוני. כמו כן, קראה לבטל את ההיתר להעסקת עובדים בענף הבניה בשעות נוספות, ולהגביל את שעות העבודה באתרי הבניין ל-10 בלבד, ולפעול לאיחוד המינהל עם המוסד לבטיחות וגיהות.
"אני מבקשת שלא נדבר על אסונות. אסונות זה 'מן אללה', כאן מדובר בתאונות, שנגרמות על ידי אנשים" הוסיפה תגרי. "ברוב הפעמים בשל רשלנות שמונחת לפתחם של אנשים ברורים, וכך צריך לדבר על זה. ב-2018 נהרגו 70 עובדים בתאונות העבודה, אחרי שב-2017 נהרגו 52. השנה נהרגו כבר 36 עובדים, בפרק הזמן הזה בשנה שעברה נהרגו 25 עובדים. אנחנו במגמה חמורה מאוד שצריכה לעמוד לנגד עיני כולנו".
"כיום אין הרתעה נגד קבלנים ורשלנים שגרמו למוות של פועלים", אמרה עו"ד גדיר ניקולא מקו לעובד, והוסיפה כי למרות מספרי ההרוגים העולים, לא מוגשים כתבי אישום, ורשם הקבלנים אף הוא כמעט ואינו עושה שימוש בסמכותו לנקוט צעדים מינהליים כנגד קבלנים שהם מפירים סדרתיים. "למפקחי הבטיחות אין היום סנקציות שיגרמו לקבלנים לעשות את מה שהם אמורים. אני מציעה להגיש הצעת חוק שתבקש תיקון לחוק ארגון הפיקוח על העבודה ותמליץ על רשימת עבירות בטיחות חמורות שיובילו לסגירת אתר למינימום של 30 יום".
"בנושא הזה אין קואליציה ואופוזיציה"
את הכינוס יזמו חברי הכנסת אבי ניסנקורן (יו"ר סיעת כחול-לבן), אוסמה סעדי (חד"ש-תע"ל), מיכל רוזין (מרצ) ומשה ארבל (ש"ס). "שוחחתי עם מנכ"ל של אחת החברות הציבוריות הגדולות על הנושא. הוא הציג לפני בשיחה שצריך לראות את התמונה הגדולה ולנרמל את מספר ההרוגים מול שעות העבודה הרבות במדינת ישראל. הזדעזעתי. אין 'נרמול', אדם שהלך לעבוד בבוקר צריך לחזור בשלום הביתה, ואין שום דבר נורמלי בכך שאנשים מתים בעבודה" אמר ח"כ ארבל, שהיה הדובר היחיד ממפלגות הקואליציה המסתמנת. "בפרשת עגלה ערופה מתואר תהליך שכאשר נמצא חלל ולא נודע מי הרג אותו, זקני העיר יוצאים לנחל ואומרים 'ידינו לא היתה בדם הזה', שואל התלמוד – הייתכן שזקני העיר רצחו? עונה התלמוד – לזקני העיר יש אחריות. לנו, לנבחרי הציבור יש אחריות ובידינו הדבר. בנושא הזה אין קואליציה ואופוזיציה ואני מברך על שיתוף הפעולה".
ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם בל"ד) שעמד בקדנציה הקודמת בראשות ועדת המשנה לנושא הבטיחות בענף הבניה ציין כי נותר חבר הכנסת היחידי מ'צוות המשימה הפרלמנטרי' שפעל בכנסת הקודמת, בו היו חברים גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף ואיל בן ראובן, והביע תקווה כי השדולה החדשה תמשיך את פעילות החקיקה שהחלו ותשלים אותה: "השותפות של כל מי שסביב לשולחן הזה יכולה להציל חיים".
"אני האדם עליו אתם מנהלים את הדיון" אמר בסיכום הדיון ארקדי בונדרנקו, חבר הוועד הארצי של המנופאים. "אקום מחר ב-4:30 וב-6:00 אהיה כבר על מנוף משנת 1974. כזה שעושה צלילים מפחידים בזמן העבודה. אמרתם פה דברים חכמים וחשובים, אבל בשטח – זה לא נראה. לא מיושם. הייתי בוועדה כזו לפני חמש שנים והדברים שנשמעים פה הם שבלוניים כי המציאות לא משתנה. אם אתם, נכבדי, לא תעשו עם זה שום דבר, יכול להיות רבותי שלישיבת השדולה הבאה כבר לא אצליח להגיע".
