האשראי העסקי בישראל גדל מהר יותר מהצמיחה בתוצר, כך עלה מדו"ח הפיקוח על הבנקים שפרסם היום (שני) בנק ישראל. על פי הדו"ח, החוב העסקי בישראל נמצא במגמת עלייה חדה, בזמן ששיעור חובות משקי הבית יורד. בכלל עולה מהדוח כי מצבה של המערכת הבנקאית בישראל יציב, אך עולים ממנו גם מספר תמרורי אזהרה: חשיפה גוברת של הבנקים לדיור, עלייה קלה בהפסדי האשראי ובפיגור בתשלום משכנתאות. לראשונה מזה שנים, גם האשראי לעסקים גדולים נמצא בעלייה.

הדו"ח בוחן את הסיכונים המרכזיים ליציבות המערכת הפיננסית בישראל. על פי הדו"ח, משיא גידול שנתי של 9% בשנת 2014, עלה שיעור חובות משקי הבית ב-1.2% בלבד בשנת 2018. לעומת זאת, בעוד שבשנת 2013 דווקא הצטמצם האשראי העסקי בישראל ב-2.3%, בשנת 2018 גדל האשראי העסקי ב-7%. על פי הדו"ח, מזה שנתיים שקצב הגידול באשראי העסקי גבוה יותר מזה של התוצר במשק כולו. כלומר: הגידול בהלוואת שלוקחים העסקים בישראל מהבנקים מהיר יותר מהצמיחה של המשק בכלל.

המפקחת על הבנקים חדוה בר בוועדת החקירה הפרלמנטרית על האשראים לטייקונים. 25 בנובמבר 2018 (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

הצמיחה ברמות החוב נמדדות כחלק מהערכת הסיכונים של הפיקוח על הבנקים, במטרה לזהות מצב שבו רמות החוב גדלות אל מעבר לרמה יציבה. על פי הפיקוח על הבנקים לא מדובר בסכנה נכון להיום, עם זאת מדובר במגמה שתלויה בהמשך רווחיות העסקים בישראל. למשל, הענף העסקי שהגדיל את האשראי בקצב הגבוה ביותר השנה הוא ענף הבינוי. על פי הדו"ח הגידול באשראי של ענף הבינוי עמד בשנת 2018 על 15%. מדובר בגידול משמעותי, ואם קצב זה ימשך, ירידה חדה במחיר הדירות עלול לפגוע ביכולת ההחזר של הענף ובבנקים המלווים.

הדו"ח מצביע גם על עליה מתונה בהוצאות הבנקים על הפסדי אשראי. לעומת 0.09% מההוצאות שהופנו להפסדי אשראי בשנת 2016, אותו נתון עומד על 0.21% בשנת 2018. על פי הדו"ח עיקר העלייה מגיעה מהעסקים הגדולים, שנטלו הלוואות בקצב הולך וגדל בשנים האחרונות. בתוך כך חלה גם עלייה קטנה בשיעור המתקשים להחזיר את תשלומי המשכנתא שלהם: שיעור יתרת החוב של הלוואות לדיור שבפיגור מעל 90 יום גדל בשנתיים האחרונות בשיעור מתון, מ-0.72% בשנת 2016, לרמה של 0.77% בשנה שעברה  ו-0.81% השנה.

עוד עולה מהדו"ח כי בקרב הבכירים במערכת הבנקאית בישראל ישנה הסכמה כי הסיכון הגדול ביותר ליציבות הפיננסית מגיע מסכנת הסייבר- פריצה למערכות הממוחשבים של הבנקים. בסקר שמופיע בדו"ח עולה כי 90% מהנשאלים מסכימים שסכנת הסייבר היא המטרידה ביותר מבין כלל הסכנות למערכת הפיננסית.

"מהסקר עולה בבירור שסיכון הסייבר הוא הסיכון המטריד ביותר את המערכת הבנקאית. 90% מנושאי המשרה מוטרדים מסיכון זה – שיעור גבוה לאין ערוך בהשוואה לכלל הסיכונים האחרים שציינו נושאי משרה שהשתתפו בסקר" כך אמרה המפקחת על הבנקים חדוה בר במסיבת העיתונאים בה הוצג הדו"ח. "זהו גם הסיכון שמטריד ביותר את הפיקוח על הבנקים כיום, ואנו פועלים לוודא שניהול הסיכון יהיה הולם. עוד עולה מהסקר שכדי לנהל את הסיכון, ועל רקע דרישות של הפיקוח על הבנקים, מינו הבנקים מומחים לניהול סיכוני סייבר, יצרו תוכניות להתמודדות עם אירוע סייבר, הגדילו מאוד את המשאבים המושקעים בתחומי אבטחת המידע והטמיעו טכנולוגיות ניטור והגנה" כך אמרה.​