מליאת הכנסת אישרה אתמול (רביעי), בקריאה טרומית, את הצעת החוק של חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) ואחרים, לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים שאינם בפיקוחו של משרד החינוך.
כיום, מזון המוגש במוסדות חינוך מוסדר על ידי החוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך. חוק זה קובע: יש להבטיח כי אספקה של מזון ומכירתו בתחום מוסד חינוכי, תתבצע בהתאם לכללים שיקבע שר החינוך ולפי המלצות תזונתיות מקצועיות. זאת, כדי להביא לשיפור אורחות החיים של התלמידים והמורים, בדגש על תזונה נכונה. עוד קובע החוק כי על ספק המזון מוטלת החובה לפרט את הרכב המזון ואת ערכו התזונתי בהתאם להוראות האמורות, וכי על מנהל מוסד חינוכי מוטלת החובה למנוע מספק מזון למכור או לספק מזון ללא הצהרה שהמזון עומד בתנאים וללא שפורסם הרכבו התזונתי כנדרש. על מנהל מוסד חינוכי מוטלת גם החובה להביא לידיעת התלמידים והוריהם, בתחילת כל שנת לימודים, את ההוראות והתנאים לאספקת מזון או מכירתו ואת אופן פרסום ההרכב התזונתי של המזון במוסד החינוך. אולם, מכיוון שבחוק חינוך חובה צהרונים אינם מוגדרים כמוסד חינוכי, הוראות אלה לא חלות עליהם.
בחודש יולי 2015, פרסם משרד הבריאות חוזר בדבר ההרכב התזונתי המומלץ לארוחות המוגשות בצהרונים. הצעת החוק שאושרה היום באה לעגן בחקיקה הוראות אלה שהיו עד היום בגדר המלצות בלתי מחייבות.
הפיקוח על איכות המזון יבדוק, בין השאר, את כמויות המלח והסוכר; וידוא שומן טראנס; וידוא חלבונים עשירים; וידוא פחמימות מורכבות וקינוח בריא. אכיפת החוק תיעשה על ידי פקחים ייעודיים בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי. עלות החוק היא מיליוני שקלים בשנה ושר האוצר, משה כחלון, כבר הביע את הסכמתו בעניין.
על פי הנתונים שהציגה עזריה, יחול החוק על 150 אלף ילדים ב-2,500 צהרונים מוכרים, אך לא מפוקחים, על ידי משרד הכלכלה והתעשייה ויקיף למעלה מ-100 ספקי הסעדה שונים. נתון משמעותי נוסף שהעלתה עזריה הוא ש-50% מילדי ישראל אוכלים את הארוחה המבושלת שלהם במסגרות החינוך.
הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים, משעת יציאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים, בעת שהוריהם נמצאים במקומות העבודה. ילדים שוהים בצהרון כ-15 שעות שבועיות, ואוכלים שם את הארוחה החמה העיקרית במהלך היום. בדברי ההסבר לחוק מצוין כי "ראוי כי לילדים השוהים בצהרון תובטח תזונה בריאה וראויה, שתספק להם מזון מגוון ומאוזן שיתרום לאיכות חייהם".
בנוסף, מציינים מציעי החוק כי "הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה. המזון תופס חלק מרכזי בחיי היומיום בגיל זה ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. תקופת הילדות היא תקופה הרגישה לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים בשלב הזה תשפיע על כל דור העתיד. עצם העיסוק באיכות המזון מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות".
"המציאות בישראל היא כזו ששני ההורים חייבים לעבוד כדי לפרנס את הבית, אחוז התעסוקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD הן לגברים והן לנשים," אמרה עזריה, "ולכן מאות אלפי ילדי ישראל שוהים בצהרונים, ואוכלים שם את הארוחה החמה העיקרית במהלך היום. בעידן שבו ההשמנה היא מגפה עולמית שנמצאת בעלייה מתמדת, ובישראל אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל, אנו חייבים לטפל באופן בהול בנושא תזונה בריאה לילדינו. הצעת החוק שלי קובעת כי על המדינה לקחת אחריות על הנושא. משרד הבריאות יוודא שהאוכל בצהרונים יהיה בריא. יהיו הגדרות מה מותר ומה אסור להגיש, יהיו כללים שיקבעו כמה שמן, מלח וסוכר מותר שיהיה באוכל ויהיה פיקוח שיוודא שבאמת נותנים לילדים שלנו את האוכל הבריא. החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות שהיא התקופה הרגישה ביותר לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים בשלב הזה תשפיע על כל דור העתיד".
