רבעון ראשון חלש לתעשייה הישראלית. על פניו, הנתונים מציגים צמיחה של 4.5% אבל במבט שני מתברר עומק הצרה – הגידול מתרכז כמעט כולו בענפי הטכנולוגיה העילית. בניכוי הענפים הללו וענפי הכרייה והחציבה נרשמה דווקא ירידה בפעילות. ירידה נרשמה גם בשעות העבודה ובמספר המשרות ואולי החמור מכל – ירידה משמעותית ביצוא.

כשבשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס את נתוני הצמיחה, נראה היה שלמרות התחזיות הקודרות יש מקום לאופטימיות כשהצמיחה הכוללת במשק עמדה על 5.2% ברבעון הראשון ל 2019. רכישות הרכבים זינקו לקראת עדכון המס הירוק ומשכו את הנתונים כלפי מעלה, אבל גם נתונים כמו צמיחה של 4.5% בייצור התעשייתי נתנו מקום לאופטימיות. אך אתמול, לאחר שהתפרסמו הנתונים המפורטים של רכיבי הייצור התעשייתי, מתברר שאזעקות ההרגעה אולי היו מוקדמות מידי.

השינוי בפדיון התעשייה לפי רמה טכנולוגית (נתונים: למ"ס, גרפיקה: אידאה)

הלמ"ס מפלחת את התעשייה לארבע רמות טכנולוגיות; טכנולוגיה עילית – המורכבת בעיקר מתעשיית התרופות, האלקטרוניקה, האופטיקה, כלי טיס והחלליות. כן כן, חלליות. טכנולוגיה מעורבת עילית, בה ניתן למצוא מפעלים לייצור כימיקלים, נשק, ציוד חשמלי, כלי רכב וכו'. בדרגה השלישית; טכנולוגיה מעורבת מסורתית – ניתן למצוא תעשיות נפט, מינרלים, מתכות וכו'. בקצה שרשרת הטכנולוגיה בתעשייה המסורתית נמצאות תעשיות המזון, הבגדים, הריהוט הנייר וכו'. כמובן שתעשיות הטכנולוגיה העילית נוטות לפריון ורווחיות גבוהה מאוד, אבל במבט כולל על המשק יש חשיבות לכל אחת מהתעשיות המייצרות מקומות עבודה, חוסן למשק וכמובן מיסים.

פילוח הצמיחה בתעשייה לארבע הקבוצות הללו מראה כי בעוד שברבעון האחרון צמחה תעשיית טכנולוגיית העילית ב-10.3%, בעוד מצבן של שאר התעשיות רע מאוד. רמת הטכנולוגיה השניה, 'מעורבת עילית' צמחה ב-0.7%, הרמה השלישית 'מעורבת מסורתית' רשמה צמיחה שלילית של מינוס 3.5% והתעשייה המסורתית התכווצה גם היא ב-0.7%. יש לציין שגם ברבעון הקודם נרשמו נתונים חלשים שהסתכמו בצמיחה שלילית של -0.3% והתחלקו לכל מגזרי התעשייה.

ירידה של 3.3% בייצוא התעשייתי

גם בחלוקה בין תעשייה לייצוא לבין תעשייה לשוק המקומי, התמונה לא כל כך טובה. בעוד שהתעשייה המיועדת לשוק המקומי רשמה ברבעון האחרון עלייה של 2.9% התואמת את העלייה בצריכה הפרטית והעסקית של השוק המקומי, בתעשייה המיועדת לייצוא נרשמה ירידה של 3.3% במכירות. נתון זה מטריד במיוחד בעיקר בשל החשיבות של הייצוא בהכנסת מטבע זר למשק הישראלי.

נתון בעייתי נוסף המופיע בדו"ח נוגע להיקף המשרות שמייצרת התעשייה שהצטמקה ב-0.8% ברבעון האחרון, לאחר ירידה של 1.2% ברבעון הקודם. בהקשר הזה חשוב לציין את התעשייה כיצרנית מקומות עבודה איכותיים בעיקר באזורי הפריפריה ובעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. ​