כמה ימים לפני חג השבועות, ומקררי החלב והגבינות בסופרמרקטים עמוסים מתמיד. את המוצרים המסודרים על מדפי המקרר מסדרים יום-יום סדרניות וסדרני חברת 'מו-יד', חברת בת של תנובה, שהחליטו שהגיע הזמן להסדיר את תנאי ההעסקה שלהם, ולהתאגד בהסתדרות.
בסופר בתחנה המרכזית בתל אביב אני פוגשת את מוחמד, מי שמוביל את ועד הפעולה של עובדי 'מו-יד'. 600 העובדים, שמפוזרים במאות סניפים של רשתות השיווק ברחבי הארץ, מסדרים על מדפי הסופרים את מוצרי תנובה. הם מגיעים משכבות האוכלוסיה החלשות ביותר בחברה הישראלית. כשני שליש מהעובדים ב'מו-יד' הם ערבים, רבים מהם מגיעים כל בוקר מירושלים לסניפים בכל רחבי הארץ. העבודה ב'מו-יד' היא שעתית, ורבים מהעובדים עובדים במשרות חלקיות להשלמת הכנסה. הבחירה של ארגון עובדי תנובה להיות אחראיים על עובדי חברת הבת, והבחירה של העובדים להתאגד בהסתדרות, מאירה על תפקידה הייחודי של האחרונה בחברה הישראלית.
מוחמד מתגורר ביפו ועובד כמורה, ומעל לשנתיים הוא משלים הכנסה ב'מו-יד'. "הרעיון להתאגד התחיל מזה שפעם ראיתי פרסומת בטלוויזיה להסתדרות. אנחנו רואים שאנחנו עובדים מאוד קשה, ולא מתוגמלים ביחס לעבודה הפיזית והאחריות שנדרשת בעבודה הזאת. אני וכמה חברים דיברנו על זה, וצץ לנו הרעיון לפנות להסתדרות, לשתף אותם ולראות איך אנחנו יכולים להתקדם. אני גם מורה, לכן זה היה לי יותר פשוט, פניתי להסתדרות וההיענות הייתה מאוד מקצועית ומהירה, כמה ישיבות ומשם זה תקתק ויצא לפועל. הם דואגים, זה לא רק סיסמאות באוויר. עכשיו אנחנו בשלבי החתמות. לא לכולם יש מודעות, קיבלתי המון טלפונים מסדרנים, מערד, נתיבות. מקווים שנגיע לכמות ההחתמות שאנחנו צריכים". רמז למצב הטוב של ההחתמות מוחמד מקבל דרך טלפון ממנכ"ל החברה, שהתקשר לאחל מזל טוב על הבן שנולד לו, לפני שבוע וחצי.
"אנחנו מסדרים את החלב והקפואים של תנובה וכל מוצרי החלב", מתאר מוחמד את העבודה בסדרנות. "עבודה לא קלה, גם לקודד מוצרים, גם לסדר, גם להוציא פגי תוקף מהמדפים, לדאוג שאנחנו מזמינים את כל הסחורה, שאין חוסרים על המדף. יש סניפים שהעבודה לפי שעות העבודה, ויש סניף שאתה נתקע עם הרבה עבודה, נגיד הסניף הזה, העבודה פה לא נגמרת אף פעם. יש סדרנים קבועים ויש כאלה שלפי אילוצי העבודה – אין להם מקום קבוע, וכל יום הם מקבלים את הסידור שלהם". מוחמד מסכם את המצב ואת הצורך להתאגד, "כולנו צריכים את העוד כמה שקלים ואומרים תודה, אבל את הקופה האמתית הם עושים על הגב שלנו. ואני הייתי מעדיף לא להיכנס לזה, אבל הגיע רגע שאמרתי 'די'. הרגשתי שאני צריך".
ככה מאגדים
איך בעצם מאגדים מאות עובדים שמפוזרים במאות סניפים בכל רחבי הארץ? לצורך המשימה גוייסוע האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, ועד עובדי תנובה ומרחבי ההסתדרות, כשלכל אחד חולקו מספר סניפים אליהם הוא צריך להגיע. הצטרפתי לאבי, ועברנו בין סניפי סופרים בראשון לציון. את היום פתחנו בסניף ויקטורי, שם פגשנו עובד של 'מו-יד'. לאחר הסבר על החשיבות של ההתאגדות, חתימה על הטופס ותמונה המשכנו למערב העיר, לסניף טיב טעם. בטיב טעם לא מצאנו עובדים, אבל כשאבי יצר קשר עם אחת מהן לשאול מתי היא מגיעה, והסביר לה על ההתאגדות, היא התלהבה מאוד ואמרה שהיא רוצה להחתים את כל החברות שלה. מי שריכז את ההתאגדות באזור יצר איתה קשר, אסף אותה ובמשך כמה שעות הם עברו בין סניפים שונים, והחתימו על טפסי הצטרפות עובדים ב'מו-יד'.
תהליך ההחתמה אטי ועלול לייאש, אבל מכיוון שמדובר במבצע ארצי, המספרים הבודדים מצטרפים למספרים משמעותיים, כאלו המקרבים את העובדים ליציגות. בסיכום היום הראשון של מבצע ההתאגדות המאגדים מרוצים מהמספרים, ונערכו לקראת היום השני של ההחתמות. ממפים את הסניפים שלא הספיקו להגיע אליהם ביום הראשון, ומחלקים בין האנשים.
ועד תנובה לטובת עובדי 'מו-יד'
מי שדחף לאגד את עובדי 'מו-יד' ולצרפם להסתדרות הוא יו"ר ארגון עובדי תנובה, חבר הנהגת ההסתדרות אחיאב שמחי, העומד בראש הוועד הוותיק המשתייך להסתדרות המעו"ף. לדברי שמחי, "העבודה במו יד לא מוסדרת. הרוב עובדים שעתיים, כאלה שבאים להשלים הכנסה, סטודנטים ועוד, אבל יש גם עובדים ותיקים. חשוב לנו לשמור על זכויות העובדים. אנחנו רוצים להסדיר את הזכויות, את הרווחה, ליצוק בהם תחושת גאווה. עם כל הבעייתיות שיש, כי זה לא פשוט לבנות הסכם קיבוצי, גם לעובדים האלה יש זכויות וחובות כמו לכל עובד. ומגיע להם הבראה, רווחה, תגמול וכל מה שצריך".
![יו"ר ועד עובד תנובה אחיאב שמחי](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2019/05/300519_ahiad.jpg "יו"ר ועד עובד תנובה אחיאב שמחי")
שמחי מתאר את האחריות של ארגון ותיק על העובדים בחברת הבת, "תקופה ארוכה רוצים להסדיר את תנאי העבודה של כל העובדים, בכל המגזרים שלנו. בתנובה הגענו ל-99%. וזה הדבר הכי גדול שיש, לתת להם את תחושת הביטחון, ושלא תהיה את האפשרות להתעמר בהם, למנוע את הסוגיה. לאחר שפנו מספר עובדים ושאלו איך מתאגדים, התגייסנו כולנו – ויהיה ועד מתוך העובדים".
רונית ממגדל העמק, חברה בוועד הפעולה, הסתובבה ביומיים האחרונים והחתימה עובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות. "העובדים מכירים אותי, אז אני נכנסת לסניף, מדברת אתם, מסבירה והם חותמים, אין בעיות".
"מבחינת כל התנאים, אין אפשרות להעלות את השכר, הוא תקוע על המינימום", מסבירה רונית מדוע חשוב לה להקים ועד ב'מו-יד'. "אנחנו לא מקבלים את היחס שמגיע לנו. אני עובדת עשר שנים בחברה. המשכורת שלנו מלאה בפרמיות ובונוסים, אבל שכר הבסיס הוא 4,500-5,000, והוא צריך להיות יותר גבוה כי זה משפיע על ההפרשות לפנסיה ולפיצויים. רק עכשיו הכניסו קרן השתלמות ואנחנו לא מקבלים משכורת 13. יש הרבה דברים, ולעובדים זה כואב, הם ממורמרים על המצב הזה. אנחנו לא מקבלים ימי כיף, בתי מלון אין לנו את אותם תנאים כמו העובדים של תנובה ומגיע לנו גם. כל ההתאגדות הזאת היא בזכות אחיאב, שהכי היה אכפת לו. הוא זה שהיא בעד שנעשה ועד ודחף לזה".
יום וחצי לאחר תחילת המבצע, ברביעי בצהריים הודיעה ההסתדרות שהגיעו ליציגות, לאחר שיותר משליש מ-600 עובדי החברה חתמו על הצטרפות להסתדרות. הנהלת החברה טרם הודיעה על כניסה למו"מ, ובעבור העובדים זוהי רק תחילתה של הדרך להסכם קיבוצי ראשון. אך למרות שזוהי רק ההתחלה, שיתוף פעולה הייחודי בין עובדי תנובה הוותיקים, עובדי מו יד בוועד הפעולה, אנשי האגף להתאגדות עובדים ומרחבי ההסתדרות הצליח כבר עכשיו לייצר הישג נדיר – מאות עובדים מבודדים בכל הארץ התאגדו לכדי קבוצה אחת, וביחד עם ההסתדרות מוכנים לדרוש את מה שמגיע להם.
