בהתאם להחלטת הכנסת אתמול (רביעי), הבחירות לכנסת ה-22 יתקיימו ב-17 לספטמבר בעוד שלושה וחצי חודשים, ממשלה חדשה תורכב במהלך חודש אוקטובר במקרה הטוב, וכך יוצר מצב בו מדצמבר 2018 ועד אוקטובר 2019, כמעט שנה שלמה בה אין בישראל ממשלה נבחרת. במשרד האוצר העריכו את עלות הבחירות בכחצי מיליארד שקלים, אך המחיר האמתי של תקופה ארוכה כל כך של ממשלת מעבר היא תהליכים חיוניים רבים שיעמדו תקועים.

הפגנת גמלאים מול קרית הממשלה בת"א כנגד הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, 21 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

הפנסיות הותיקות

בתחילת חודש יוני, עוד ימים בודדים בלבד, אמור הקיצוץ התקדימי בקרנות הפנסיות הוותיקות להיכנס לתוקף ומאות אלפי קשישים יקבלו קצבת פנסיה מופחתת. למרות הבטחות השרים עד כה טרם הוצג פתרון סופי שיאפשר את דחיית הקיצוץ עד להשגת פתרון קבע. דיונים בין ההסתדרות לשר האוצר התקיימו בשבוע האחרון, ונראה על שהצדדים קרובים להסכמות. איך יושפעו הדיונים מפיזור הכנסת? שאלה מצוינת. מצד אחד לא ברור מה יעשו שרי האוצר והרווחה. מצד שני עומדת תלויה עתירה של הגמלאים לבג"ץ בדרישה שיורה על דחיית הקיצוץ בכמה חודשים עד להחלטה בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים. כעת עם קביעת תאריך הבחירות, הקיצוץ יצטרך להידחות לתקופה שתאפשר לוועדת הכספים להגיע להסכמה בנושא גיל הפרישה, או לפתרון אחר שימנע את הקיצוץ. ובינתיים, מאות אלפי קשישים תלויים באוויר.

תקציבי  2019-2020

תקציב המדינה לשנת 2019 עבר כבר במרץ 2018 כך שלמרות שבדצמבר פוזרה הכנסת ה-20 2019 עוברת לה עם תקציב שעבר בכנסת (לעומת שנים שבהן הכנסת מפוזרת לפני אישור התקציב שעובר לניהולו של החשב הכללי במתכונת של 1/12). באוצר טוענים שהגרעון בתקציב 2019 צפוי לחרוג, והם מחכים לממשלה הבאה על מנת להביא אליה הצעה לקיצוצים ולהעלאת מסים. ממשלה שתיכנס לעבוד רק באוקטובר כבר תהיה מוגבלת הרבה יותר באפשרויות שיעמדו מולה וכנראה ששנת 2019 תסתיים עם חריגה מיעד הגרעון ובלי קיצוצים או העלאות מסים. למרות הטונים המאיימים לא מדובר אקוטית – מצב החוב של מדינת ישראל טוב והיא יכולה לספוג עלייה בגרעון.

החלק הבעייתי יותר בנוגע לתקציב 2019 הוא הקושי בניהול תקציב מאושר ללא ממשלה נבחרת נוגע לתיקונים שנדרשים במהלך שנת התקציב. בכל שנה עוברים עשרות מיליארדי שקלים מסעיף לסעיף בתקציב בהתאם לצרכים שעולים. את ההעברות התקציביות מאשרת ועדת הכספים. ב-2019 הולך להיווצר מצב ייחודי במסגרתו יש תקציב מאושר כך שלא מפעילים את המנגנון שנותן לחשב סמכויות לשנות את התקציב, אבל אין ועדת כספים שתאפשר שינויים נדרשים. ועדת כספים שתתחיל לפעול רק באוקטובר נובמבר תידרש לבצע את ההעברות במהירות שיא, שיכולה לפגוע בפעילות השוטפת של משרדי הממשלה.

באשר לתקציב 2020, לממשלה החדשה יעמדו חודשיים בלבד להעביר תקציב. אחרי הבלגן של 2019, זה הולך להיות תקציב מסובך למדי שידרוש הכרעות לא פשוטות. לכן ניתן להעריך שתקציב 2020 יאושר הרבה אחרי תחילת השנה, מה שיחייב את פתיחת השנה ללא תקציב, במתכונת של 1\12 – טייס אוטומטי על בסיס התקציב הנוכחי.

זירת תאונת העבודה הקשה באזור התעשייה ברחוב ז'בוטינסקי ביבנה (צילום: פלאש90)

הבטיחות בענף הבניה

האסון המחריד בו נהרגו ארבעה פועלי בניין בקריסת מנוף ביבנה העלה שוב לסדר היום את תנאי הבטיחות החמורים באתרי הבניה ואת מחירם. מאז נהרג כבר פועל נוסף שנפל מגובה באתר בניה באשקלון ומספר ההרוגים בתאונות עבודה עלה ל 36 מתחילת השנה.

שבעה חודשים חלפו מאז איימה ההסתדרות בשביתה בשל מצב הבטיחות בענף הבניין. בסופו של דבר, הגיעו שר האוצר, שר העבודה ויו"ר ההסתדרות דאז, להסכם שקיבל למעשה את דרישות ההסתדרות שבמרכזן החלת התקן האירופי על פיגומים, הסדרת תחום עגורני הצריח, תוספת גדולה של פקחים, סמכויות אכיפה והטלת עונשים על עברייני בטיחות.

בחצי השנה האחרונה חלה התקדמות חלקית בנושא כשחלק מההסכמות ייושמו (בעיקר ההסכמות שאינן תלויות בחקיקה). הסכמות אחרות שדורשות חקיקה או קביעת תקנות בינתיים תקועות. לפני פיזורה הספיקה הכנסת הקודמת גם להעביר את הצעת החוק של ח"כ איל בן ראובן שאמורה לחסל את ההעסקה הקבלנית של מנופאים. מצד שני יש חלקים משמעותיים אחרים – הסדרת האחריות על תחזוקת מנופים, הנפקת רשיונות קשים לזיוף למפעילי מנופים, קביעת מדרג אחריות כולל באתרי הבנייה ועוד, עליהם הוסכם ועדיין מחכים לממשלה שתוכל להעביר חקיקה ותקנות שיאפשרו את יישומן.

ביטוח לאומי

מי זוכר היום שרגע לפני שפוזרה הכנסת ה 20, עמד הביטוח הלאומי על סף משבר אקטוארי שהוביל למעשה למשבר ביחסי בין המוסד לאוצר. כיפופי הידיים בין שניים מהגופים החזקים בכלכלה הישראלית העמידו עשרות מיליארדי שקלים (עודפי הגביה השנתיים של הבט"ל) במרכז הזירה. מדובר בהמון כסף שהאוצר מסתמך עליו בבניית תקציב המדינה מצד אחד ובהמון כסף שהביטוח הלאומי צריך להגן עליו כדי להבטיח את עתידם של המבוטחים.

בסופו של דבר היציאה לבחירות הביאה את האוצר והביטוח הלאומי לחתום על הסכם זמני שיאפשר את העברת עודפי הגביה של הביטוח הלאומי לשימוש האוצר באופן זמני. הרעיון היה להימנע ממשבר תקציבי מיידי ולחכות ולראות מי יהיה שר האוצר הבא ומי שר הרווחה (המשמש גם כיו"ר הביטוח הלאומי) ולאן מתקדמים מכאן. בסופו של דבר התמונה תתבהר לקראת סוף 2019 לקראת סוף תוקפו של ההסכם הנוכחי. מה יקרה אז? שאלה טובה.