במהלך חודש יוני אמור להכנס לתוקף הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, שיפחית 1.2% מקצבאות הפנסיה של כ-270 אלף מבוטחים. לצד פעולת ההסתדרות לדחיית הקיצוץ מול הממשלה, באפריל האחרון עתרו לבג"ץ ארגוני מבוטחים של שלוש מתוך שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות (מקפת, עתיד ואגד), בדרישה למתן צו ביניים שיעצור את הקיצוץ הצפוי. בהמשך ההליך הם מקווים ששופטי בג"ץ יקבעו כי ההחלטה לקצץ בתשלומי הפנסיות היא למעשה הפרת חוזה המהווה התחייבות שלטונית. הדיון בעתירה התקיים ביום שני האחרון, וכעת ממתינים הצדדים להחלטה.

"נקודת המוצא של העתירה שלנו היא אותו הסכם היסטורי שנחתם לפני 15 שנים בין האוצר להסתדרות", מסביר עו"ד אורון שוורץ ממשרד עורכי הדין שוורץ, נרקיס ושות', שמוביל את צוות הייצוג בעתירה, "על ההסכם הזה חתמו שר האוצר דאז בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות דאז עמיר פרץ. ההסכם כולל מרכיבים רבים, אבל יש בו גם ניסיון לעשות שינוי היסטורי שיביא לשוויון בין זכויותיהם של נשים וגברים. הרעיון היה להעלות את גיל הפרישה של גברים ושל נשים כי תוחלת החיים עולה, אבל גם להשוות אותו. זה חשוב כי פרישה מוקדמת יותר של נשים הביאה לכך שהזכויות שלהן, באופן גורף היו נמוכות יותר וככה יצרו שוויון בזכויות של המבוטחים והמבוטחות".

עו"ד אורון שוורץ (באדיבות המצולם)

 

אבל הסכם לחוד ומציאות לחוד. אנחנו יודעים שאת גיל הפרישה לנשים לא מעלים בהסכם אלא בחקיקה, והחקיקה הזו נתקעה בינתיים.

"נכון מאוד, וכאן נכנסת לתמונה ההתחייבות השנייה של המדינה באותו הסכם, שאומרת שבמידה וגיל הפרישה של נשים לא יעלה, המדינה תשלים את הכספים החסרים כדי לממן את הפער. כלומר שבמקרה כזה הכספים לא יילקחו מהעמיתים בקרנות."

"מצד אחד גיל הפרישה לא הושווה. מצד שני המדינה לא עמדה בהבטחה שלה בהסכם, שאגב הפך בדרך לחוק. אז כדי לאזן את הקרנות, מנהל הקרנות נאלץ לבצע קיצוץ, כדי שהקרנות לא יכנסו לגירעונות. אנחנו טוענים שאת ההסכם יש לקיים. לכן עתרנו לבג"ץ – יש הסכם וצריך לקיים אותו. זה עד כדי כך פשוט".

מדוע להבנתך הממונה על שוק ההון משה ברקת, שממונה על הקרנות, לא פנה למדינה לדרוש ממנה את הכסף עבור הקרנות? למה הוא לא התעקש שהממשלה תשלם את החלק שלה?

"זה כיס ימין שיבוא בטענות לכיס שמאל. זה אותו הגוף, משרד האוצר, שמנהל את הקרנות ושחייב לפצות את הקרנות. ההנחה הייתה שהמדינה תעמוד בהתחייבויות שלה. התלות הזו באמת נוצרה ברגע שהמדינה לא עמדה בהסכם. אף אחד לא חשב שהמדינה תתכחש להסכמים שהיא חתומה עליהם".

ומה יקרה אם יעצרו את הקיצוץ בלי שמשרד האוצר יעביר את הכסף? הקרן לא יכולה לשלם את הכסף, ואח"כ להילחם עם האוצר שיעמוד בהסכם?

"הקרן כל הזמן טוענת שאלמלא הקיצוץ היא תיכנס לגרעון, אין לי אלא לקבל את הטענה הזו. אני לא מכיר טענה אחרת. הטענה העקרונית שלי היא שמדובר באנשים שעבדו כל חייהם, חסכו לפנסיה וזו חובתה של המדינה לדאוג להם. אלו בדיוק המקומות שאליהם המדינה צריכה להזרים את התקציב, ולא לזרוק חצי מיליארד שקל על מערכת בחירות מיותרת".

קיצוץ בשיעור של 1.25% יכול להישמע מעט. מה המשמעות עבור אותם קשישים?

"שאלתי את האנשים שהגיעו לדיונים מה הפנסיה שהם מקבלים. מדובר בסכומים שבין 5000 ש"ח ל-8000 ש"ח בחודש. זה אומר קיצוץ של 3000 שקל בשנה בערך לכל מבוטח. עבור האנשים האלה זה סכומי עתק. זה אוכל ותרופות. יכול להיות שעבורי 3000 שקל בשנה זה לא עניין משמעותי. אבל פה מדובר באנשים שאין להם הכנסה, ואין להם גם אפשרויות נוספות. הם לא יכולים ללכת לעבוד".

מבחינתך יש פה גם מאבק עקרוני?

"ברור. אני וכל הצוות שלי חשים חובה מוסרית להגן על האנשים שבנו את המדינה הזו. זה עוול נורא שאנחנו התגייסנו בהמון אהבה ואמונה להילחם בו". שוורץ נוטש סוף סוף את השפה המשפטית המרוסנת, ומגלה רובד אישי יותר – "ברור שיש פה גם עניין עקרוני כלפי חובתה של המדינה לעמוד בהסכמים שהיא חותמת עליהם. כמו שאתה מציב גבול לילד קטן, אנחנו צריכים להציב גבול למדינה. זה קו שלא חוצים".

"אהרון ברק אמר על בית המשפט שאין לו לא חרב ולא ארנק. אבל מצד שני, זאת בדיוק הסיבה שיש הפרדת רשויות. במקום שבו יש מעשה לא חוקי שהשלטון עושה, שם בית המשפט צריך להגיד עד כאן. כשמדברים על ריסון בג"ץ, זו בדיוק הנקודה שתיפגע. לא בדיון על עוד שטחים או פחות שטחים, אלא עצם הקיום הכי יסודי שלנו ושל ההורים שלנו".