דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"ד בכסלו תשפ"ב 28.11.21
27°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 30°באר שבע
  • 29°אילת
  • 26°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
להט"ב

ספורטאים גאים / חמישה אירועים משמעותיים בקשר שבין להט"ב לספורט

68.2% מהגברים ו-31.8% מהנשים בישראל צופים בספורט באופן קבוע ועל כן הנראות של קהילת הלהט"ב בספורט משמעותית מאוד. לרגל שבוע הגאווה - חמש נקודות ציון

ציפי אובזילר. צילום: אסף יקואל, מתוך ויקיפדיה.
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

השבוע מצוין בישראל שבוע הגאווה, שנחגג בעשרות אירועים ברחבי הארץ. אחת ממטרותיו המרכזיות של שבוע זה היא העלאת התודעה בחברה הישראלית לאוכלוסיית הלהט"ב, בדגש על תופעת ההומופוביה. בכל הנוגע לספורט, לא נפקד מקומה של ההומופוביה, לצערנו. ואין מדובר בתופעה שולית – סקר שערך עיתון "גלובס" ב-2013 העלה כי 68.2% מהגברים ו-31.8% מהנשים, צופים בספורט באופן קבוע.

לקשר בין הקהילה הגאה לספורט – ובעיקר לנראות שלה – משמעות ציבורית נכבדת. בשבועיים האחרונים מתחוללת סערה קטנה בארץ, סביב "יציאתו מהארון" של הכדורסלן גילי מוסינזון כבי-סקסואל (נמשך לגברים ולנשים – מ. ר.). רבים שיבחו את מוסינזון ורואים בהצהרתו הפומבית צעד אמיץ ומשמעותי, אשר עשוי להקל על חייהם של ספורטאים מקצועניים אחרים שחוששים להצהיר על נטיותיהם המיניות.

אך למרות נחשוניותו של מוסינזון, קדמו לו ספורטאים אחרים, שצעדו בדרך הזו – שהיא, כנראה, עדיין קשה, ללא הצדקה. אלה הם חמישה מהאירועים המשמעותיים שעיצבו את עולם הספורט והגאווה.

השתתפות ראשונה של נבחרת ישראלית במשחקים הגאים

המשחקים הגאים נערכו לראשונה בסן-פרנסיסקו בשנת 1982. הרעיון העומד מאחוריהם היה ליצור אירוע ספורטיבי רחב היקף, שהמשחקים בו נערכים ברוח השוויון והשיתוף האוניברסליים. מאז ועד היום,  המשחקים מתקיימים אחת לארבע שנים, במקביל למשחקים האולימפיים, בעיקר בארה"ב וקנדה.

שנת 1998 הייתה אבן דרך משמעותית לקהילת הלהט"ב הישראלית, עם השתתפותה של נבחרת בת 39 ספורטאים וספורטאיות באירוע.

הנבחרת כונתה "גלית" (Gay And Lesbian IsraelTeam) ולקחה חלק בענפי ספורט רבים, ביניהם: שחייה, אתלטיקה, כדורסל נשים, באולינג, ריקודים סלוניים, סקווש ואופניים.

מאז, השתתפו ישראלים נוספים במשחקים ואף זכו במדליות רבות. אחד מהם היה השחיין ברק עטר שיצא מהארון ב-1993 והיה לספורטאי המקצועני הראשון שעשה כן.

יציאתה מהארון של ציפי אובזילר

ציפי אובזילר היא אחת הטניסאיות הגדולות שצמחו בארץ. בשנת 2007, דורגה אובזילר במקום ה-75 בעולם. בראיון לעיתון "מעריב" ביולי של אותה השנה, יצאה אובזילר מהארון וסיפרה כי היא ובת זוגתה מצפות ללידת תינוק. יציאתה מהארון היוותה עוד נקודת ציון משמעותית של הקהילה ובעיקר לנשים שבה.

תשע שנים אחרי אותו ראיון אומרת אובזילר "כשיצאתי מהארון בת הזוג שלי ילדה, לא רציתי ללכת עם הבת שלי ברחוב ולא להגיד "זו הבת שלי". זה היה התמריץ הרציני. אני חייבת להגיד שזה לא שינה כלום  – לא לקולגות שלי ולא לספונסרים. צריך להבין שיש הבדל בין ספורט יחידני לספורט קבוצתי, מבחינת ההשפעה של חברי הקבוצה אחד על השני. יותר קשה לצאת מהארון מתוך קבוצה".

אובזילר, שעובדת כיום כמאמנת, הוסיפה "היום רואים טפטופים קטנים. אין ספק שזה החלום שלי, שכל מי שצריך יצא מהארון ואז כל התרבות תשתנה בגלל הכוח של ספורט בעולם".

שינוי השם של קבוצת כדורגל הנערות של מועדון הפועל קטמון

מועדון הכדורגל הפועל קטמון החליט להוסיף את השם 'שירה', לשמה של קבוצת הנערות, כדי להנציח את שירה בנקי ז"ל שנרצחה על ידי ישי שליסל במצעד הגאווה בירושלים באוגוסט 2015. ההחלטה התקבלה שלושה חודשים לאחר הרצח, והקבוצה קיימה טקס מיוחד במחצית של המשחק בין קבוצת הבוגרים של המועדון ובין הפועל רמת-גן שנערך באצטדיון טדי במסגרת הליגה הלאומית.

איתן שרוני, חבר הוועד המנהל של הפועל קטמון אמר בראיון למאקו כי "התכנסנו להנציח נערה נפלאה שנרצחה בקיץ האחרון בעיר שלנו רק משום שביקשה חופש ושוויון זכויות, לזכרה של שירה בנקי ועל-שמה, קבוצת הכדורגל שלנו תמשיך ותסמל את המאבק לשוויון, את הרצון לחברה טוב יותר. זה המעט שיכלנו לעשות בשבילה, יהי זכרה ברוך".

ירון דוויק, יו"ר מועדון הפועל קטמון, התייחס לשינוי שחל סביב המועדון בנושא ומאר "יש שינוי לטובה. לדוגמה, לפני שנתיים היה מי שקרא 'הומו' בקהל כשרצה לקלל, היום אין את זה בכלל. אבל לצערי עדיין לא רואים יציאה מהארון של נערים. כל הסיפור של קטמון מייצר סביבה נוחה יותר בסוף אני מניח שזה גם ישפיע על ההחלטה של האינדיבידואל".

החלפת דגלי הקרן בדגלי גאווה 

אירוע תקשורתי מרחיק לכת, שזכה לפרסום גם באירופה התרחש באפריל אשתקד. במשחק של הפועל קטמון נגד מכבי סקציה מעלות תרשיחא, בחרה הקבוצה להחליף את דגלי הקרן, שהם בדרך כלל צהובים או אדומים, לדגלי גאווה.

"זה היה אירוע מפתיע ושונה שזכה לחשיפה עצומה כולם דיברו על זה" סיפר יו"ר מועדון הפועל קטמון, ירון דוויק, "האירוע קרה ביום שישי ועד יום ראשון כל תחנות הטלוויזיה בישראל ובעולם פרסמו את הסיפור. חשוב לי להדגיש שזה אמנם  מעשה מרגש, אבל הבעיה היא שורשית ויש הרבה מה לעשות".

יציאתו מהארון של גילי מוסינזון

כאמור, לפני מספר שבועות, יצא מהארון גילי מוסינזון, שחקן מכבי בת ים מהליגה הארצית בכדורסל. יציאתו מהארון בפוסט שפרסם בפייסבוק עוררה הדים גדולים. לראשונה ספורטאי בסדר גודל לאומי יצא מהארון. מוסינזון ביקר את ההומופוביה הקשה בספורט הישראלי שמונעת מספורטאים לצאת מהארון, לדבריו.

אחת ההשפעות של יציאתו מהארון  היא כינוס ועדת המשנה לספורט הכנסת שנערך ביום שלישי האחרון, שהוקדש לדיון בנושא מצב קהילת הלהט"ב בספורט הישראלי. את הדיון הובילה חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו). הדיון, ראשון מסוגו, חשף את המציאות הקשה שבה נתקלים חברי הקהילה בעולם הספורט, בו מתקיים לעיתים תכופות שיח אלים ומעליב כלפיהם.

במהלך הישיבה אמר מוסינזון "המחוקק לא מגן על ההסתה והפתרון הוא חקיקה וחינוך. כל אחד זכאי לקבל כל הגנה נדרשת. אני קורא לגופים הרלוונטיים לפעול ביחד בנמרצות וביעילות כדי לשים סוף לגזענות הזו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!