ליקוים חמורים בשירותים החברתיים הניתנים לתושבי מזרח ירושלים, כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא, שפורסם היום (ראשון) לרגל יום ירושלים. על פי המבקר, למרות מעמדם של תושבי מזרח ירושלים כתושבי קבע במדינת ישראל, על אף העובדה שמאז 1967 מהווה מזרח העיר חלק ממדינת ישראל, וגם אחרי השקעה של שני מיליארד שקלים, הפער בין השירותים החברתיים במזרח העיר למערבה עדיין משמעותי מאוד.  מהדו"ח עולה מציאות חיים אחרת לחלוטין בשני חלקי העיר, עם מחסור חמור בתקצוב שירותי הרווחה והחינוך במזרחה.

מזרח ירושלים, כפי שהיא מתוארת על ידי המבקר, היא אזור שהופקר על ידי רשויות המדינה, על אף שמדובר בשטח ישראלי בו חלה הריבונות של מדינת ישראל. "ככלל,(תושבי מזרח ירושלים) חייבים בכל החובות שהמדינה מטילה עליהם, וזכאים כמעט לכל הזכויות המגיעות לאזרח ישראלי. מתוקף מעמדם של תושבי מזרח ירושלים נגזרת חובתה של המדינה לנהוג בהם בשוויון ולספק להם את השירותים החברתיים להם הם זכאים" כך נכתב בהקדמה לדו"ח. עם זאת, על אף העובדה שתושבי מזרח ירושלים מהווים 38% מתושבי העיר, הפער בין השירותים החברתיים במערב העיר למזרחה גדול מאד.

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: יונתן זינדל פלאש 90).

הדו"ח מצביע על פער בין הקצאת משאבי העירייה בין חלקי העיר. "גם השתתפות האוכלוסייה בחיי הכלכלה והתעסוקה של העיר מועטה, והדבר מדגיש את הצורך העמוק בשירותים חברתיים. למצב זה מצטרפים פערים ברוב התשתיות והשירותים במזרח ירושלים לעומת מערבה: בין היתר, פערים בחינוך ובהשכלה גבוהה ואי ידיעת עברית, וכן פערים בתחבורה, בכמות מבני הציבור ושטחי הציבור, בתברואה ובשירותים העירוניים", כתב המבקר.

חינוך חסר

על פי מבקר המדינה, תת התקצוב של מערכת החינוך במזרח ירושלים מביא, למעשה, לפגיעה בחוק חינוך חובה חינם. על פי הדו"ח במזרח ירושלים קיימות כיום כ-1,900 כיתות בלבד בבתי הספר והגנים – מחסור של כ-2,000 כיתות כדי לעמוד בדרישות מערכת החינוך. הנתון מטריד עוד יותר לאור העובדה שעל פי מחברי הדו"ח מדובר במגמת שחיקה, שכן לפני עשור עמד המחסור על 1,000 כיתות.

המחסור בכיתות לימוד מביא לכך שיש תלמידים שלא נמצא להם מקום בבתי הספר הציבוריים, על אף העובדה שמתן החינוך הציבורי הוא חובה חוקית. לפי הערכת המבקר, כ-23 אלף ילדים בגילאי 18-3 לא נרשמו מעולם במסגרת חינוכית מוכרת על ידי המדינה, ולמעשה לא מקבלים כל מענה מצד משרד החינוך. עוד עולה כי לא נעשה מעולם ניסיון ליצור אתם קשר ולהחיל עליהם בפועל את חוק חינוך חובה. למעשה, לעיריית ירושלים אין כל מידע לגבי ילדים אלו, ולא ניתן לקבוע האם הם לומדים במסגרות חינוכיות שאינן מוכרות על ידי המדינה.

בית ספר במזרח ירושלים (צילום ארכיון: אוראל כהן/ פלאש 90).

הדו"ח מצביע גם על שיעור גבוה במיוחד של נשירה ממערכת החינוך במזרח העיר. על אף העובדה שילדי מזרח ירושלים מהווים רק 41% מילדי העיר, שיעור הנושרים במזרח העיר מהווה 70% מהנשירה הכללית בעיר. למרות השיעור הגבוה, רק 17% מהתקנים של קידום נוער מטעם עיריית ירושלים מוקצים למזרח העיר.

רווחה חסרה

על פי הדו"ח, 75% מתושבי מזרח ירושלים חיים מתחת לקו העוני, ו-81% מילדי מזרח העיר הם עניים. מדובר בשיעורי עוני גבוהים מאד ביחס לשיעורי העוני גם ביחס לשיעור בקרב כלל החברה היהודית בישראל (29%) ובקרב כלל האוכלוסייה הערבית בישראל (52%).

מצוקה נוספת שמצא המבקר היא בשירותי הרווחה במזרח העיר. "ההשקעות אינן מתייחסות לתחומים רבים בשירותי הרווחה במזרח העיר" נכתב בדו"ח, "ובפרט לסוגיות התשתית של מחסור בעובדים סוציאליים, בלשכות רווחה ובשירותים המותאמים לילדים בסיכון, לאנשים עם מוגבלות ולקשישים. בתחומים אלה עדיין שורר פער גדול בהיקף השירות בין מזרח העיר למערבה ולשאר הארץ, בפרט נוכח הצרכים והמאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה".

שכונת ראס-אל-עמוד במזרח ירושלים (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).

הדו"ח מצביע על מחסור חמור בעובדים סוציאליים במזרח העיר, על אף העובדה שהעומס על עובדים אלה כבד בהרבה מזה של עמיתיהם במערבה. על פי הנתונים, רק 27% מהתקנים לעובדים סוציאליים מוקצים למזרח העיר על אף העובדה שעומס המטופלים במזרח העיר גדול ב-67% מזה שבמערבה. המבקר ממליץ להגביר את ההשקעה בשירותי הרווחה תוך שיתוף פעולה של עיריית ירושלים ומשרד העבודה והרווחה.​

"קצב השקעות איטי"

בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות ממשלה ובעיריית ירושלים להגברת ההשקעה הציבורית במזרח העיר, אך על פי הדו"ח מדובר ב"קצב השקעות איטי, שלא הדביק את הצרכים העצומים שם וגם לא סגר את הפער מול היקף השירותים שניתן במערבה".

במאי 2018 החליטה הממשלה על יישום תכנית רב שנתית "לצמצום פערים חבריים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים", בתקציב של כשני מיליארד שקלים. עם זאת, מדובר בהחלטה שנוגעת למגוון שירותים חיוניים בהם קיים חוסר במזרח ירושלים, ביניהם תחבורה, תשתיות, תעסוקה וחינוך, ולטענת המבקר לא מספיקה לטיפול בכלל החוסרים בשירותים הציבוריים במזרח העיר.

"גם אם תיושם ההחלטה באופן המיטבי, עיקר הבעיה תיוותר על כנה, וימשיכו להתקיים פערים עמוקים בכמות ובאיכות של השירותים הניתנים לאוכלוסייה במזרח ירושלים בהשוואה למערב העיר ולכלל מדינת ישראל" כתב המבקר, "אי-צמצום הפערים הללו פוגע ביכולת אוכלוסיית מזרח ירושלים לשפר את מצבה החברתי-כלכלי, והדבר עשוי להעמיק את המצוקות בקרבה ולסכן את חוסנה של ירושלים כולה".