דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ירושלים

דו"ח מבקר המדינה / המבקר: התנהלות עיריית ירושלים משתפרת, אך עוני התושבים ימנע ממנה איזון כלכלי

לפי הדוח עיריית ירושלים שיפרה את האופן בו היא מנהלת את תקציבה, אך התנאים הדמוגרפיים בקרב תושביה מקשים על יכולתה להתחזק ולשמור על יציבותה הפיננסית ועל עצמאותה מול השלטון המרכזי | מענקי האיזון לעיר שילשו עצמו בתוך 4 שנים

בניין עיריית ירושלים  (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
בניין עיריית ירושלים (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח מבקר המדינה על תפקודה הפיננסי של עיריית ירושלים, מחמיא מצד אחד לעירייה על ניהול מוקפד ומאוזן של תקציב העירייה תוך כדי הקטנת הגרעון, ומצד שני מצביע על ליקויים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות החיסכון ועם החששות מהמאפיינים הדמוגרפים של העיר המרחיקים אותה מאיתנות פיננסית.

את הדו"ח על ירושלים פותח המבקר בפרק של נתוני דמוגרפיה כלליים, שלמעשה מניחים תשתית לחששות שיובאו בהמשך המסמך.

אנשים רחובות ירושלים. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אנשים רחובות ירושלים. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למרות שמדובר בעיר הגדולה בישראל עם 882,700 תושבים (כפול מתל אביב!) ירושלים סובלת מהגירה שלילית הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות. מספר העוזבים את העיר בהפחתת מספר המהגרים לתוך העיר עומד על כ-0.9% בשנה. בנוסף ירושלים סובלת מיחס תלות גבוה במיוחד כשעל כל 100 נפשות בגיל העבודה חיים בעיר 108 ילדים וקשישים. לשם השוואה הממוצע הארצי עומד על 89. יש לציין כי ירושלים מצטיינת דווקא ביחס תלות גבוה של ילדים לעומת יחס תלות נמוך של קשישים. עם זאת 55% מהילדים בירושלים מוגדרים כעניים לעומת הנתון הארצי שעומד על 31%.

מבחינת המדד החברתי כלכלי, המבקר מצביע על כך שמאז 2002 ירושלים נמצאת בירידה מתמשכת. בעשור שעד 2002 ירושלים אכלסה את אשכול 5 במדד החברתי כלכלי. בשנים 2003-2008 היא ירדה לאשכול 4, ב-2013 היא דורגה באשכול 3 וב-2015 היא דורגה באשכול 2.

על הנתונים הללו כותב מבקר המדינה כי "העוני המתרחב פוגע ברווחתן של משפחות רבות, ביכולתן להתקיים בכבוד ובאפשרות של ילדים לקבל שוויון הזדמנויות. הגידול במצוקת העוני בירושלים גם עלול להביא לגידול בהוצאות של העירייה בתחום הרווחה ולפגוע ביכולתה לגבות את מלוא מיסי הארנונה".

מבקר המדינה מניח את הנתונים הדמוגרפים של ירושלים כרקע לחוסנה הכלכלי של העירייה. תקציבה השנתי (2017) של עיריית ירושלים עמד על כ-7.4 מיליארד שקלים. הכנסותיה העצמיות של ירושלים עמדו על 3.2 מיליארד שקלים ושאר התקציב נשען על מקורות שונים, ביניהם תקציבי משרדי הממשלה, מענק ממשלתי מיוחד על סך 700 מיליון שקלים שזכה לשם 'מענק הבירה'.

מענק הבירה מחליף למעשה את מענק האיזון אותו מקבלות רשויות שלא יכולות להגיע לאיזון תקציבי. עם זאת בעוד שהמגמה הכללית של הרשויות בישראל היא להסתמך פחות ופחות על מענקי איזון ולהתקרב לעצמאות תקציבית המגמה בירושלים דווקא הפוכה. עד לשנת 2013 עמד מענק הבירה על כ-4% מתקציב העירייה. בחמש השנים האחרונות סכום המענק עלה בשיעור ניכר ובשנת 2017 היווה כ-14% מתקציב העירייה.

על דרך קביעת היקף התמיכה שניתן לעיר באמצעות מענק הבירה, מבקר המדינה מצא כי בניגוד למענקי האיזון, למענק הבירה אין תבחינים קבועים, ולמעשה הוא נקבע כל שנה במשא ומתן בין העירייה לבין משרד האוצר. על כך כותב המבקר כי "במהלך 2018 התקיימו דיונים בין נציגי משרד הפנים, משרד האוצר ועיריית ירושלים כדי לקבוע אמות מידה ברורות לקביעת סכום מענק הבירה, ואולם הדיונים נקלעו למבוי סתום והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה. למרות זאת, לא הובא הנושא להכרעת ראש הממשלה".

נשים ברחובות ירושלים. ארכיון למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: ליבה פרקש/פלאש90)
נשים ברחובות ירושלים. ארכיון למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: ליבה פרקש/פלאש90)

נושא נוסף דרכו בוחן מבקר המדינה את חוסנה הפיננסי של עיריית ירושלים נוגע לשיעור עומס המלוות של העירייה שירד תוך עשור (2007-2016) מרמה של 43% לכ-35%. מדובר בשיפור משמעותי אליו מצטרפת ירידה בהיקף הגרעון השנתי של העירייה. לעומת זאת הרעה משמעותית חלה בשיעור ההכנסות העצמיות של העירייה שירד מ-84% ל-71% באותה התקופה. על כך כותב המבקר כי "למעשה זהו סימן נוסף למגמת ההיחלשות בחוסנה הכספי של העירייה ולהגברת תלותה בשלטון המרכזי".

מבקר המדינה תולה את מצבה הפיננסי של העירייה בעיקר במצב החברתי כלכלי של תושביה אך מוסיף גם כי ההוצאה פר תושב בירושלים היא מהנמוכות בין הערים הגדולות. הוצאה זו עומדת על 2,864 שקלים בשנה, בעוד שממוצע 15 הערים הגדולות עמד על 4,164 שקלים בשנה.

נוסף על החיבור בין מצבה הדמוגרפי של העיר למצבה התקציבי, מאיר המבקר מספר נושאים נוספים המשפיעים על מצבה הפיננסי של העירייה שבחלקם נמצאו ליקויים. בין היתר מעיר המבקר על חוסר מיצוי תחרותי למקורות המימון של העירייה, ליקויים בבחירת חברת יעוץ חיצונית וליקויים בהתקשרויות בין תאגידים העירייה.

בשורה התחתונה מסכם המבקר כי "ממכלול הממצאים עולה כי לצד הקפדה על ניהול מאוזן של התקציב וצמצום ניכר של הגירעונות המצטברים, עיריית ירושלים אינה איתנה מהבחינה הכספית ותלותה בממשלה הולכת וגדלה. המשאבים שברשותה למתן שירותים לתושביה נמוכים בהרבה מאלו שיש בממוצע לערי המטרופולין האחרות. המאפיינים הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים של העיר עלולים להביא להכבדה נוספת על תקציב העירייה ולהיחלשותה הכלכלית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!