כ-1,500 חניכי הנוער העובד והלומד ציינו אתמול (ראשון) את טקס הנעילה של יום הזיכרון ל-4,000 יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. במהלך הטקס הודלקו ארבע משואות על ידי חניכי התנועה יחד עם עולים ותיקים מאתיופיה, שעברו בעצמם את מסע העלייה הקשה לארץ ישראל דרך סודן.
מתוך חייה של הקהילה וכיסופיה באו ועלו החלוצים יונה בוגלה, פרדה אקלום, ברוך טגניה, חירות טקלה, נערי ונערות כפר בתיה, ורבים נוספים, בהם אסירי ציון, שעשו כמעשה נחשון ופילסו כל דרך למען הגשמת החלום האחד – ירוסלם.
"פסוקים רבים חיכו אבותינו שיתגשמו, עד אז הקיסים שמרו על הקהילה במקומות רחוקים מהגורמים", אמר הקייס יאגה יאסה, "לאבותינו לא היה קשר עם יהודי הארץ במשך 2,000 שנה. לא באתי לספר על עצמי אלא כדי לומר לנוער של הקהילה – האמינו בעצמכם. נולדתם להורים שלא היו כמוהם, תהיו גאים בשורשים שלכם. אף אחד לא מסוגל לתעד את אומץ הלב של אבותינו חוץ מאיתנו".
"עלינו לספר על עט ודיו את אשר התרחש על אדמת סודן. הפלא הוא שמאז הקמת המדינה לא חל על יהודי אתיופיה חוק השבות. אם הייתי חי בדיקטטורה הייתי מבין, אבל אנחנו בישראל. קראתי שהגדולה של ישראל היא להגן על כל יהודי בכל העולם. איפה זה היה מקום המדינה ועד שנות ה-80? אבותינו רצו לגדל את ילדיהם בארץ המובטחת. הלילה אני מאושר ולא חושש, כי בעיני ראיתי את הארץ המובטחת ואת עיר הקודש".
"היום שמעתי סיפורי הגבורה של יהודי אתיופיה" אמרה מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה. "מישהי סיפרה שהכניסו אותם להרקולס בלי כיסאות כדי שאפשר יהיה להעלות כמה שיותר יהודים. זכיתי שאח שלי ישתתף בהבאת ההרקולס הזה שהביא את יהודי אתיופיה לארץ, וזו זכות אישית".
"סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל, הוא סיפור מופלא וניסי" אמר עמיר עמר, ממרכז הנוער העובד והלומד. "קהילה שומרת במשך 2,500 שנה על יהדותה, מול סכנות ואויבים, בניתוק מוחלט, ועולה כחומה לארץ ישראל, תוך התמודדות עם מכשולים וקשיים גדולים מאד. אך ככל שיהא הסיפור מופלא וניסי, לא יכול היה להתחולל ללא חלוצי העלייה. מתוך חייה של הקהילה וכיסופיה באו ועלו החלוצים יונה בוגלה, פרדה אקלום, ברוך טגניה, חירות טקלה, נערי ונערות כפר בתיה, ורבים נוספים, בהם אסירי ציון, שעשו כמעשה נחשון ופילסו כל דרך למען הגשמת החלום האחד – ירוסלם. הם עשו זאת יחד עם מנהיגים נוספים מא"י ומהגולה. מרכזי שבהם, הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, חלוץ בהלכה, שהסיר את הספק האיוול וקבע ופסק את הברור מאליו, שיהודי אתיופיה אחינו הם-עמינו הם".
